הסוד המפתיע של דופק במנוחה: המספר שיכול לנבא (אולי) כמה שנים טובות מחכות לך

A person looking at their smartwatch displaying their resting heart rate.
גלו את הסוד המפתיע של דופק במנוחה! איך המספר הזה יכול לנבא כמה שנים טובות מחכות לכם, ואיך למדוד אותו נכון.

ביום שלישי שעבר, בזמן שעמדתי בתור לקפה ב"קפה גרג" (כן, אני יודע, קונפורמיסט), שמתי לב שאני קצת יותר לחוץ מהרגיל. הלב שלי דפק כמו תוף מרים. לרגע חשבתי שאני עומד להתעלף, אבל אז נזכרתי שיש לי שעון חכם שמודד דופק. הצצתי – 88 פעימות בדקה. "קצת גבוה," חשבתי לעצמי, "אבל לא משהו דרמטי."

אבל אז זה היכה בי: דופק מנוחה הוא לא רק מספר. הוא חלון הצצה לבריאות הכללית שלנו, ויש אפילו כאלה שטוענים שהוא יכול לנבא כמה שנים טובות מחכות לנו. וואלה? איך לא ידעתי את זה קודם?

אז למה בעצם דופק מנוחה כל כך חשוב? זה פשוט: דופק מנוחה, או Resting Heart Rate (RHR) בשפה מקצועית, הוא מספר הפעימות שהלב שלך עושה בדקה כשאתה רגוע ובמנוחה מוחלטת. זה קצת כמו לבדוק את לחץ האוויר בצמיגים של האוטו – אם הוא לא תקין, כנראה שמשהו לא בסדר.

מה נחשב "נורמלי"? והאם בכלל צריך להתייחס ל"נורמלי"?

טווח הדופק הממוצע במנוחה נע בין 60 ל-100 פעימות בדקה. אבל כאן נכנסת לתמונה הבעיה: מה שאני קורא לו "מלכודת הנורמלי". טווח "נורמלי" הוא בסך הכל ממוצע סטטיסטי של אוכלוסייה שלמה, והוא לא בהכרח משקף את הבריאות האישית שלכם. ספורטאים, למשל, יכולים להגיע לדופק מנוחה של 40 פעימות בדקה, וזה עדיין יהיה מצוין עבורם.

שמעתי את ד"ר פיטר אטיה, מומחה לאריכות ימים, בפודקאסט שלו מספר על איך הוא עוקב אחרי מדדי הבריאות האישיים שלו לאורך זמן, ולא רק משווה אותם ל"טווח הנורמלי". הוא הדגיש שהשינויים במדדים האלה, גם אם הם עדיין בטווח הנורמה, יכולים להצביע על בעיה מתקרבת.

הנה אנקדוטה קטנה: סבתא שלי, תבדל"א, תמיד אמרה: "הכי חשוב זה להכיר את הגוף שלך." פעם אחת היא הרגישה עייפה מהרגיל, והלכה להיבדק. הרופא אמר שהכל בסדר, אבל היא התעקשה. בסוף התגלה שיש לה מחסור קל בברזל, שאולי לא היה מורגש בבדיקות הדם הרגילות, אבל בהחלט השפיע עליה. היא ידעה שמשהו לא בסדר, למרות שהכל היה "נורמלי".

אבל שימו לב – לא כדאי סתם להילחץ מכל קפיצה קטנה בדופק. זה יכול לנבוע מלחץ, מחוסר שינה, או אפילו מקפה חזק מדי. דופק גבוה כרוני, לעומת זאת, יכול להצביע על בעיות לב, חוסר פעילות גופנית, או תזונה לקויה.

אז מה אסור לעשות?

אסור לעשות גוגל לדופק גבוה ולנסות לאבחן את עצמכם! גוגל הוא לא רופא, והוא בטח לא מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלכם. במקום זה, אם אתם מודאגים, פנו לרופא המשפחה שלכם.

שאלות מהקהל (בדויות, אבל לגמרי רלוונטיות):

  • דנה מחיפה שואלת: "אני בת 30 ויש לי דופק מנוחה של 85. זה גבוה מדי?"

תשובה: זה מעל הממוצע, אבל לא בהכרח מדאיג. חשוב לבדוק מה הדופק הרגיל שלך ולעקוב אחריו לאורך זמן.

  • יואב מתל אביב שואל: "אני רץ מרתונים ויש לי דופק מנוחה של 50. זה מסוכן?"

תשובה: להיפך! זה מצוין. זה סימן שהלב שלך חזק ויעיל.

רגע, שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם באמת אפשר לסמוך על השעונים החכמים האלה? הם לא טועים לפעמים? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא כן, הם יכולים לטעות. אבל הם משתפרים עם הזמן, ואם אתם עוקבים אחרי הדופק שלכם לאורך זמן, אתם יכולים לזהות מגמות ושינויים, גם אם המספרים עצמם לא תמיד מדויקים ב-100%.

אז איך מודדים דופק מנוחה נכון? הנה פרוטוקול פשוט:

1. תמצאו מקום שקט ורגוע.

2. שבו או שכבו בנוחות.

3. תנוחו לפחות 5 דקות.

4. מדדו את הדופק שלכם למשך 60 שניות. אפשר לספור ידנית או להשתמש בשעון חכם.

5. תעשו את זה כמה פעמים בשבוע, באותה שעה בערך, ותראו מה הדופק הממוצע שלכם.

טיפ קטן: נסו למדוד את הדופק שלכם לפני שאתם שותים קפה או עושים פעילות גופנית.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה לעקוב אחרי הדופק שלו לאורך זמן – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן להתחיל לעשות מדיטציה קצרה כל בוקר ולראות אם זה משפיע על הדופק שלי, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בשאלה האם דופק מנוחה גבוה באמת מקצר חיים.

עומר לביא's Avatar

עומר לביא

עומר לביא הוא חוקר טכנולוגיות בריאות וחלוץ בתחום המדידה הביומטרית העצמית, המתמחה בפענוח הקשר המורכב בין טכנולוגיה, נתונים ואריכות חיים. רקע ייחודי המשלב הנדסת תוכנה, ביולוגיה מערכתית וניתוח נתונים הפך אותו למתרגם מוביל בין עולמות הטכנולוגיה והרפואה המונעת. מסעו של עומר החל לאחר אבחון שגוי שכמעט עלה לו בחייו - אירוע שהוביל אותו לפתח גישה מהפכנית לניטור בריאותי עצמי באמצעות טכנולוגיות נגישות. לאורך העשור האחרון, עומר תיעד באופן שיטתי למעלה מ-250 פרמטרים ביולוגיים בגופו, פיתח אלגוריתמים לניתוח הנתונים ויצר מודלים פרדיקטיביים שהקדימו אבחנות רפואיות פורמליות במספר מקרים. עומר מאמין ש"הנתונים הם השפה החדשה של הבריאות" ושהעתיד שייך לרפואה מבוססת-דפוסים המותאמת אישית. הוא מתייחס לגישתו כ"אינטרפרטציה מבוססת-הקשר" - היכולת לראות לא רק את הנתונים הבודדים אלא את הדפוסים והקשרים ביניהם לאורך זמן.