זה קרה לי בשוק הכרמל...
ביום חמישי שעבר, סביב 11:00 בבוקר, כשהייתי תקוע בפקק אנושי בשוק הכרמל, מנסה נואשות לדחוף את העגלה בין דוכני הירקות, פתאום הרגשתי...מוזר. לא סחרחורת, לא חולשה, סתם מין תחושה מעיקה כזו, כאילו הגוף שלי לוחש לי "אחי, די!". באותו רגע תהיתי – האם זה הלחץ של הקניות, או שאולי הגוף שלי מנסה לספר לי משהו חשוב שאני פשוט לא מצליח לשמוע?
אותו רגע בשוק גרם לי לחשוב מחדש על לחץ, לא כעל משהו חיצוני ש"קורה לנו", אלא כעל תגובה פנימית שאפשר למדוד, להבין ובסופו של דבר – לנהל.
ממה באמת אנחנו בלחץ? ואיך אפשר למדוד את זה?
אז מה זה בעצם "התמוטטות עצבית"? מדובר בסוג של קריסת מערכות. לא במובן של בית חולים, חלילה, אלא במובן של מערכת העצבים האוטונומית. זו המערכת שאחראית על דברים אוטומטיים כמו נשימה, דופק ועיכול. כשאנחנו בלחץ כרוני, המערכת הזו עובדת שעות נוספות ומתחילה "לזייף".
החדשות הטובות? אפשר למדוד את זה!
אחד המדדים החשובים ביותר הוא שונות קצב לב (HRV) – או באנגלית Heart Rate Variability. תחשבו על זה כמו על מוזיקה: אם הדופק שלכם קבוע כמו מכונת ירייה, זה סימן שהמערכת העצבית "תקועה" במצב לחימה או בריחה. אבל אם יש גיוון, אם יש "קצב" בתוך הפעימות, זה סימן שהמערכת גמישה ויכולה להגיב לשינויים.
למה זה חשוב? כי HRV נמוך מקושר למגוון בעיות בריאותיות, מחרדה ודיכאון ועד למחלות לב.
טיפ קטן: קנו לעצמכם שעון חכם שמודד HRV. זה לא פתרון קסם, אבל זה צעד ראשון להבנה טובה יותר של הגוף שלכם.
"הכל בסדר, הבדיקות תקינות!" – אבל מרגישים זוועה
יצא לכם פעם ללכת לרופא, לעשות סדרת בדיקות דם ולשמוע את המשפט המנחם "הכל בסדר, הבדיקות תקינות!"? מצד אחד, הקלה עצומה. מצד שני, אתם עדיין מרגישים זוועה. איך זה יכול להיות?
הבעיה היא שטווח ה"נורמה" בבדיקות דם הוא קונספט סטטיסטי מיושן. הוא לא לוקח בחשבון את ה-DNA הייחודי שלכם, את אורח החיים שלכם ואת המגמות האישיות שלכם.
אנקדוטה קטנה: לפני כמה שנים, חברה שלי סבלה מעייפות כרונית. היא הלכה לרופאים, עשתה בדיקות דם, הכל היה "תקין". בסוף, היא פנתה לנטורופתית שביקשה ממנה לעשות בדיקות דם מפורטות יותר, כולל מדידת רמות קורטיזול (הורמון הלחץ) לאורך היום. התוצאות הראו שהקורטיזול שלה היה גבוה בבוקר (כאשר הוא אמור להיות נמוך) ונמוך בערב (כאשר הוא אמור להיות גבוה). במילים אחרות, הגוף שלה היה "הפוך".
הנטורופתית עזרה לה לשנות את התזונה ואת אורח החיים שלה, ובתוך כמה חודשים היא חזרה לעצמה.
המסקנה: אל תסתמכו רק על טווחי ה"נורמה". תנסו לעקוב אחרי המגמות האישיות שלכם.
קורטיזול: הגבעה שחייבת להיות גבעה (ולא מישור)
בואו נדבר רגע על קורטיזול. כמו שאמרתי, זה הורמון הלחץ שלנו. אבל הוא לא רק "רע". הוא חשוב לתפקוד תקין של הגוף. הבעיה מתחילה כשהוא יוצא מאיזון.
תדמיינו עקומת קורטיזול בריאה כגבעה יפהפייה. היא מתחילה גבוה בבוקר (כדי לעזור לנו להתעורר), מטפסת לאט לאט ויורדת בהדרגה במהלך היום. בערב, לפני השינה, היא צריכה להיות נמוכה מאוד.
עכשיו תדמיינו עקומת קורטיזול של אדם בלחץ כרוני: היא נראית כמו מישור שטוח. אין גבעה. אין שינויים. הגוף נמצא במצב "דריכות" תמידי.
"אסור לעשות את זה!": אל תנסו "להוריד" את רמות הקורטיזול בכוח! קורטיזול נמוך מדי יכול להיות מסוכן בדיוק כמו קורטיזול גבוה מדי. המטרה היא להחזיר אותו לאיזון.
גלוקוז, אינסולין, שינה וכל השאר
הגוף שלנו הוא מכונה מורכבת, ואף מדד לא עומד בפני עצמו. כדי להבין באמת מה קורה, צריך לחבר את כל הנקודות.
לדוגמה: רמות גלוקוז גבוהות יכולות להיות סימן לסוכרת, אבל הן גם יכולות להיות תגובה ללחץ. קורטיזול משפיע על רמות האינסולין, ואינסולין משפיע על השינה. שינה גרועה משפיעה על הכל.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: איך לעזאזל אפשר לעקוב אחרי כל זה? התשובה היא שזה דורש קצת השקעה, אבל זה שווה את זה.
ציטוט מעניין: סטיבן הילגרט, מומחה לביואקינג, אמר פעם: "אנחנו צריכים להפוך להיות המדענים של הגוף שלנו".
איך אבותינו ידעו? והאם יש דרך להקשיב לגוף כמו פעם?
אבותינו לא היו צריכים שעונים חכמים ובדיקות דם כדי לדעת מתי הם בלחץ. הם הקשיבו לגוף שלהם. הם חיו בהרמוניה עם הטבע.
הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לנו לעשות את אותו הדבר, אבל ברזולוציה גבוהה יותר. היא נותנת לנו כלים למדוד, לנתח ולהבין את האותות שהגוף שלנו שולח לנו כל הזמן.
אבל חשוב לזכור: הטכנולוגיה היא רק כלי. היא לא תחליף להקשבה אמיתית לגוף, לתזונה בריאה, לשינה מספקת ולפעילות גופנית סדירה.
פרוטוקול התחלתי: צעדים קטנים לשיפור גדול
אז איך מתחילים? הנה פרוטוקול מדידה התחלתי פשוט:
1. קנו שעון חכם: שעון שמודד HRV, דופק ושינה.
2. מדדו בבוקר: קחו מדידה של HRV מיד כשאתם מתעוררים.
3. עקבו אחרי מגמות: שימו לב איך ה-HRV שלכם משתנה לאורך זמן. האם הוא משתפר אחרי אימון? האם הוא יורד כשאתם לחוצים?
4. שימו לב לשינה: נסו לישון 7-8 שעות בלילה. שינה איכותית חיונית לבריאות מערכת העצבים.
5. נסו מיינדפולנס: הקדישו 5-10 דקות ביום למדיטציה או לנשימות עמוקות.
סוף טוב (או התחלה של מסע)
אני עדיין מנסה להבין איך לשלב את כל הנתונים האלה בצורה הכי טובה, ואם מישהו מכם ניסה שיטות דומות – אשמח לשמוע איך היה.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות תוכנית תזונה חדשה, עם דגש על מזונות אנטי דלקתיים, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין חיידקי המעיים לבריאות הנפשית.
