ביום שלישי שעבר, בזמן שהכנתי פסטה פשוטה עם עגבניות שרי ופסטו – ארוחת צהריים קבועה – הבטן שלי החליטה לפתוח במחאה. כאבים, נפיחות, כל החבילה. ואז עלתה לי המחשבה: אולי זה הפסטו? אולי אני אלרגית לאגוזים? שאלתי את עצמי, כמו רבים מאיתנו, האם בדיקות אלרגיה הן באמת הפתרון, או סתם עוד דרך להוציא מאיתנו כסף.
אז בואו נדבר על זה – על השקר הגדול, או לפחות, האמת המורכבת מאחורי בדיקות אלרגיה מסחריות. ננסה לפענח את המדע שמאחורי הדיוק שלהן, ונבין איך להקשיב לגוף שלנו בצורה חכמה יותר.
אז למה בעצם בדיקות אלרגיה כל כך פופולריות? זה פשוט – כולנו רוצים לדעת מה גורם לנו להרגיש רע. אם כל פעם אחרי ארוחת בוקר אתם מרגישים כמו בלון נפוח, טבעי שתנסו למצוא את האשם. וכאן נכנסות לתמונה בדיקות האלרגיה. אבל יש כמה נקודות שחשוב להבין. לפני כמה שנים, דודה שלי, רחל, עשתה בדיקת אלרגיה פרטית שגילתה שהיא אלרגית ל-20 דברים שונים! היא הייתה בהלם. היא סיפרה לי שבדיוק קראה מאמר בפודקאסט של ד"ר רוגל אלפר על כך שהרבה פעמים בדיקות כאלו נותנות תוצאות חיוביות שגויות, מה שנקרא "חיובי כוזב". התחלנו לחקור את הנושא יחד.
שמעתי את זה גם בהרצאה של ד"ר גיל יוסף שחר, והופתעתי לגלות שרבות מבדיקות האלרגיה הנפוצות, במיוחד אלו המוצעות באופן מסחרי, פשוט לא מדויקות מספיק. הן מודדות רמות של נוגדנים מסוג IgG, שלעיתים קרובות קשורים רק לחשיפה למזון, ולא בהכרח לאלרגיה אמיתית. במילים אחרות, אם אכלתם הרבה גבינה צהובה לאחרונה, הבדיקה עלולה להצביע על אלרגיה לחלב, גם אם אתם מרגישים מצוין.
קצת מדע, בלי כאב ראש:
בדיקת אלרגיה אמיתית (IgE) מודדת את תגובת הגוף לחומרים שונים, כגון מזון, אבקנים או עקיצות חרקים. התגובה הזו באה לידי ביטוי בשחרור של היסטמין וחומרים אחרים, שגורמים לתסמינים כמו פריחה, נזלת, או במקרים קיצוניים, אנפילקסיס.
- בדיקת דם (RAST/ ImmunoCAP): מודדת את כמות הנוגדנים IgE הספציפיים לאלרגן מסוים.
- תבחין עור (Skin Prick Test): מטפטפים טיפה של אלרגן על העור ודוקרים קלות. אם יש תגובה (אדמומיות, נפיחות), סביר להניח שאתם אלרגיים.
אבל שימו לב – לא כדאי לסמוך רק על בדיקה אחת! כי זה יכול לגרום לבלבול רב. רחל כבר לא ידעה מה לאכול. היא כמעט עברה לצום על אוויר.
טעות נפוצה: אנשים חושבים שאם בדיקה יצאה "חיובית", הם חייבים להימנע לחלוטין מהמזון הזה. זה לא תמיד נכון. חשוב להתייעץ עם רופא אלרגיה מומחה כדי להבין את התוצאות בהקשר של הסימפטומים שלכם.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה טווחי הנורמה בבדיקות דם נראים לפעמים כל כך שרירותיים? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא שטווחי הנורמה מבוססים על ממוצעים סטטיסטיים, ולא בהכרח משקפים את הבריאות האופטימלית של כל אדם. הם משקפים את הממוצע של האוכלוסייה הכללית – כולל אנשים חולים או עם הרגלי חיים לא בריאים. חשוב יותר לעקוב אחר המגמות האישיות שלכם, ולא רק להשוות את התוצאות לטווחי הנורמה.
תחשבו על זה כמו ניטור דופק – אם תסתכלו רק על מד המהירות של האוטו, לא תדעו אם המנוע עובד חלק או מתאמץ מדי.
אז מה כן אפשר לעשות?
- הקשיבו לגוף שלכם: זה נשמע קלישאתי, אבל זה נכון. רשמו מה אתם אוכלים, איך אתם מרגישים, ונסו לזהות קשרים.
- יומן תזונה: נשמע משעמם, אבל יעיל. רשמו כל מה שאתם אוכלים ושותים, כולל כמויות ותזמונים. שימו לב לתסמינים שמופיעים לאחר אכילת מזונות מסוימים.
- דיאטת אלימינציה: בהדרכת רופא או תזונאי, הסירו מזונות נפוצים שגורמים לאלרגיה (חלב, גלוטן, סויה) למשך מספר שבועות, ולאחר מכן החזירו אותם בהדרגה כדי לראות אם יש תגובה.
- בדיקות אלרגיה מוסמכות: התייעצו עם רופא אלרגיה מומחה ובצעו בדיקות אלרגיה מסוג IgE (דם או עור) במעבדה מוכרת.
- מעקב אחר ביומרקרים: שימו לב לרמות הגלוקוז, אינסולין, קורטיזול ודפוסי השינה שלכם. שינויים בביומרקרים יכולים להצביע על בעיות בריאותיות מוקדמות.
עוד כמה נקודות למחשבה:
- הקשר בין מעי למוח: מערכת העיכול שלנו משפיעה על מצב הרוח והבריאות הנפשית שלנו. אלרגיה או רגישות למזון עלולה לגרום לחרדה, דיכאון ועייפות.
- סטרס: לחץ נפשי מחמיר תסמינים של אלרגיה ורגישות למזון. נסו טכניקות הרפיה כמו מדיטציה, יוגה או נשימות עמוקות.
- שינה: שינה מספקת חשובה לתפקוד תקין של מערכת החיסון. הקפידו על 7-8 שעות שינה בלילה.
שאלה מהקהל (בדויה): "רונית מתל אביב שואלת – האם אפשר להשתמש באקונומיקה לניקוי המטבח?" התשובה היא חד משמעית – לא תמיד! אקונומיקה חזקה מדי ויכולה לפגוע במשטחים מסוימים, כמו נירוסטה. בנוסף, היא רעילה ויכולה לגרום לבעיות נשימה.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה דיאטת אלימינציה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לעקוב אחרי דפוסי השינה שלי ולראות איך הם משפיעים על התגובה שלי למזונות שונים, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע ברגישות לגלוטן – האם זה באמת משהו שכולם צריכים לדאוג לגביו?
