ביום רביעי לפני שבועיים, בזמן שחיכיתי בתור לקפה ב"קפה גרג" בנתניה, שמתי לב למשהו מוזר. אישה מבוגרת עמדה לפניי, מנסה לשלם עם כרטיס האשראי שלה. היא העבירה אותו שוב ושוב, ובכל פעם המכשיר סירב. היא התחילה להילחץ, ואני, כמו ישראלי טוב, התחלתי להתעצבן בשקט. אבל אז הבנתי – היא פשוט לא זכרה איך להשתמש בכרטיס.

אותו רגע קטן, מעיק ככל שהיה, גרם לי לחשוב מחדש על דמנציה ואלצהיימר. אנחנו רגילים לחשוב על זה כמשהו שקורה "פתאום", אבל מה אם אפשר היה לזהות את הסיכון הרבה לפני שהסימנים הופכים לברורים? מה אם הטלפון שלנו, שאנחנו כל כך מכורים אליו, יכול להיות כלי לגילוי מוקדם?

היום אני רוצה לדבר על אפליקציה חדשה ומסקרנת שעושה בדיוק את זה – מזהה סיכון לאלצהיימר דרך דפוסי ההקלדה והניווט שלנו בטלפון. נשמע כמו מדע בדיוני? אולי, אבל תאמינו לי, זה כבר כאן.

אז למה בעצם לדבר על זה? כי אם יש משהו שאפשר לעשות כדי להאט או לדחות את התפתחות המחלה, שווה לנו לדעת על זה. הרי מי לא רוצה עוד כמה שנים של זיכרונות עם המשפחה, עוד כמה טיולים בעולם, עוד כמה בורקסים חמים של שבת?

המוח שלכם משאיר עקבות דיגיטליים

האפליקציה הזו עובדת על עיקרון פשוט אבל גאוני: אנחנו משתמשים בטלפונים שלנו כל כך הרבה, שהאופן שבו אנחנו מקלידים, מנווטים בין אפליקציות, ומתקשרים עם הטלפון, יכול לחשוף מידע חשוב על הבריאות הקוגניטיבית שלנו.

אני יודע, זה נשמע קצת מפחיד. אבל תחשבו על זה ככה: כמו שטביעת אצבע ייחודית לכל אחד, גם האופן שבו אנחנו משתמשים בטלפון הוא ייחודי לנו. האפליקציה הזו פשוט לומדת את הטביעת אצבע הדיגיטלית שלנו, ומחפשת שינויים קלים שיכולים להצביע על בעיה.

שמעתי על זה לראשונה בפודקאסט של ד"ר אטינגר, מומחה לנוירולוגיה. הוא הסביר ש"המוח שלנו משאיר עקבות דיגיטליים בכל אינטראקציה עם הטכנולוגיה. אפליקציות כמו זו יכולות להיות כלי עוצמתי לגילוי מוקדם של שינויים קוגניטיביים."

אבל איך זה עובד בפועל?

האפליקציה עוקבת אחרי כמה דברים עיקריים:

• מהירות הקלדה: האם אתם מקלידים לאט יותר או עם יותר שגיאות?
• דפוסי ניווט: האם אתם מתקשים למצוא את האפליקציות שאתם צריכים, או משנים כיוון לעתים קרובות יותר?
• דפוסי תקשורת: האם אתם כותבים הודעות קצרות יותר, או משתמשים במילים פשוטות יותר?

כל הנתונים האלה נאספים בצורה אנונימית (לפחות כך הם מבטיחים), ומנותחים על ידי אלגוריתמים מתוחכמים. האלגוריתמים האלה מחפשים שינויים קלים בדפוסים הרגילים שלכם, שיכולים להצביע על ירידה קוגניטיבית.

לדוגמה, אם פתאום התחלתם לעשות יותר שגיאות כתיב, או שאתם מתקשים למצוא את אפליקציית הווטסאפ, האפליקציה תסמן את זה. זה לא אומר שיש לכם אלצהיימר, כמובן, אבל זה יכול להיות סימן שצריך לבדוק את זה יותר לעומק.

תיבת שאלות מהקהל (הבדויה):

• דניאל מחיפה שואל: "זה לא קצת מלחיץ שהאפליקציה עוקבת אחרי כל מה שאני עושה בטלפון?"

תשובה: כן, אני מבין את החשש. אבל האפליקציה אמורה לעבוד בצורה אנונימית, והיא רק מחפשת דפוסים, לא את התוכן של ההודעות שלכם.

• אביטל מבאר שבע שואלת: "מה אם אני פשוט גרועה בהקלדה?"

תשובה: האפליקציה לומדת את הדפוסים שלכם, אז היא תתחשב בכך שאתם לא מקלידים מהר כמו מקלדתן מקצועי.

אסור לעשות את זה! (או לפחות כדאי לחשוב פעמיים)

חשוב לי להדגיש – האפליקציה הזו לא מחליפה בדיקה רפואית. היא רק כלי שיכול לעזור לזהות סיכון מוקדם. אל תסתמכו עליה כדי לקבל החלטות רפואיות חשובות. אם אתם מודאגים, תמיד תפנו לרופא.

אני שמעתי סיפור על אישה אחת, שרה שמה, שקיבלה התראה מהאפליקציה הזו. היא התעלמה מזה בהתחלה, אבל אחרי כמה שבועות היא החליטה ללכת להיבדק. התברר שהיא הייתה בשלב מוקדם של דמנציה, והיא התחילה לקבל טיפול בזמן. הסיפור שלה הזכיר לי שהטכנולוגיה יכולה להיות כלי מדהים, אבל היא אף פעם לא תחליף שיקול דעת אנושי.

משהו לא בסדר ב"נורמלי"

אחד המיתוסים הנפוצים בתחום הזה הוא ש"טווח הנורמה" בבדיקות דם ובדיקות אחרות הוא מספיק. ד"ר אטינגר טוען שטווחי הנורמה הם קונספט סטטיסטי מיושן. מה שחשוב זה המגמה האישית שלכם, השינויים הקטנים שקורים לאורך זמן.

תחשבו על זה ככה: אם אתם רגילים לרוץ 5 קילומטר בלי בעיה, ואז פתאום אתם מתנשפים אחרי 2 קילומטר, זה סימן שמשהו השתנה. לא משנה מה "טווח הנורמה" של ריצה.

אבל שימו לב – לא כדאי לרוץ למסקנות מהירות. אם אתם עייפים אחרי יום עבודה ארוך, זה לא אומר שיש לכם אלצהיימר.

אני זוכר שקראתי פעם על מחקר שהשווה את רמות הקורטיזול של אנשים בריאים לאנשים עם דיכאון. העקומה של קורטיזול בריא נראית כמו גבעה נחמדה – עולה בבוקר ויורדת בערב. העקומה של אנשים עם דיכאון הייתה יותר שטוחה, כאילו מישהו מחק את הגבעה. זה מראה איך אפילו משהו שנראה פשוט, כמו צורת העקומה, יכול לחשוף מידע חשוב.

אז מה עושים מכאן?

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את האפליקציה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות את האפליקציה בעצמי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בדרכים טבעיות לשפר את הזיכרון.