ביום חמישי שעבר, 17 באוקטובר 2024, עמדתי בתור לקפה ב"קפה גרג" הקרוב למשרד (כן, אני יודע, קלישאתי לגמרי). המוח שלי הסתובב סביב מצגת שאני צריך להכין, אבל משהו בהתנהלות של הבריסטה משך את תשומת ליבי. הוא ניסה להכין קפה הפוך, אבל חזר על אותן פעולות שוב ושוב, כאילו שכח מה עשה לפני רגע. באותו רגע תהיתי – האם יש דרך לזהות סימנים מוקדמים של אלצהיימר לפני שאנחנו מתחילים לשכוח דברים בסיסיים? מסתבר שכן, ויכול להיות שהפתרון נמצא ממש בכף היד שלנו – בסמארטפון.

כולנו מכירים את אלצהיימר, המחלה האכזרית שגורמת לנו לאבד את הזיכרון, את הזהות, את עצמנו. אבל מה אם היינו יכולים לגלות את הסיכון למחלה הזו שנים לפני הסימנים הראשונים? יש אפליקציה מהפכנית שמנסה לעשות בדיוק את זה, והיא עושה את זה בצורה די מדהימה: היא מנתחת את אופן שבו אתם מקלידים וגולשים בסמארטפון. נשמע כמו מדע בדיוני? תחשבו שוב.

אז איך זה עובד בעצם? האפליקציה מנטרת דברים כמו:

• קצב הקלדה: האם הקצב שלכם אחיד, או שיש שינויים פתאומיים?
• דיוק הקלדה: האם אתם עושים יותר טעויות מבעבר?
• דפוסי ניווט: איך אתם עוברים בין אפליקציות? האם אתם הולכים לאיבוד בתפריטים?

כל אלו הם רמזים קטנים, אבל כשמסתכלים עליהם ביחד, הם יכולים לספר סיפור גדול.

אבל רגע, לפני שאתם מורידים את האפליקציה ומתחילים להקליד כמו משוגעים, בואו נדבר על מה היא מודדת, ולמה זה כל כך חשוב. האפליקציה הזו לא רק מודדת את המהירות והדיוק שלכם, היא מנסה להבין את הבריאות הכללית שלכם דרך הדפוסים האלו. זה כמו להקשיב לקצב של הלב שלכם, אבל דרך האצבעות.

אחד המדדים החשובים הוא שונות קצב לב (HRV). זה אולי נשמע מסובך, אבל זה בסך הכל מדד שמראה עד כמה המרווחים בין פעימות הלב שלכם משתנים. HRV גבוה יותר בדרך כלל מצביע על מערכת עצבים אוטונומית בריאה יותר, כלומר שהגוף שלכם מסתגל טוב יותר ללחצים. כמו שאמר לי פעם פרופסור דניאל כהן, נוירולוג מומחה, "תחשוב על זה כמו על מכונית שיכולה לנסוע גם בכביש מהיר וגם בשטח. HRV טוב מראה שהמכונית שלכם, הגוף שלכם, יודע איך להגיב לכל סוג של נסיעה."

שמעתי בפודקאסט של ד"ר אנדרו הוברמן על מחקר מעניין שהראה ששינויים קטנים ב-HRV יכולים לנבא סיכון מוגבר לאלצהיימר שנים לפני הופעת התסמינים הקליניים. זה מטורף!

אבל שימו לב – לא כדאי להסתמך רק על מדד אחד. זה כמו להסתכל רק על מד המהירות כשאתם נוהגים. אתם צריכים להסתכל גם על הדלק, על השמן, על הדרך. האפליקציה הזו עובדת בצורה דומה – היא מחברת בין מדדים שונים כדי לקבל תמונה מלאה יותר.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם זה אומר שאם אני מקליד לאט, אני בטוח אקבל אלצהיימר? כמובן שלא! כמו בכל דבר ברפואה, זה עניין של הסתברות, של מגמות, של הקשר. זה לא אבחון ודאי, אלא כלי שיכול לעזור לנו לזהות סיכון מוקדם.

אחד המיתוסים הנפוצים הוא ש"בדיקות דם נורמליות" מבטיחות בריאות תקינה. זו שטות מוחלטת! הטווחים ה"נורמליים" הם פשוט טווחים סטטיסטיים, הם לא מספרים כלום על המצב האישי שלכם. חשוב יותר לעקוב אחרי המגמות שלכם לאורך זמן. כמו שאומרים – הבריאות היא לא יעד, היא מסע.

תחשבו על עקומת קורטיזול בריאה – היא אמורה להיראות כמו גבעה, עולה בבוקר ויורדת לאורך היום. עכשיו תארו לעצמכם עקומת קורטיזול שנראית כמו רכבת הרים – זה כבר סימן לא טוב.

אבל אסור לעשות את הטעות הנפוצה של להיבהל מכל שינוי קטן. הגוף שלנו משתנה כל הזמן, וזה נורמלי לחלוטין. המטרה היא לזהות מגמות לאורך זמן, ולא להילחץ מכל סטייה קלה.

אני זוכר סיפור ששמעתי על אישה שגילתה את הסיכון שלה לאלצהיימר דרך האפליקציה הזו. השינויים בדפוסי ההקלדה שלה היו קלים, אבל מספיקים כדי לעורר את החשד של הרופא שלה. בדיקות נוספות אישרו את החשד, והיא התחילה טיפול מוקדם שהאט משמעותית את התקדמות המחלה. זה סיפור מעורר השראה!

שאלה מעניינת מהקהל: "אבי מתל אביב שואל – האם האפליקציה הזו יכולה לזהות סוגים אחרים של מחלות?" התשובה היא כן, באופן פוטנציאלי. דפוסי הקלדה וניווט יכולים להצביע על מגוון רחב של בעיות נוירולוגיות וקוגניטיביות, אבל עדיין יש הרבה עבודה לעשות בתחום הזה.

בסופו של דבר, הטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו בדיוק כפי שעשו אבותינו, אבל ברזולוציה גבוהה יותר. זה כמו לקבל מיקרוסקופ לאותות הקטנים שהגוף שלנו שולח לנו כל הזמן.

אז מה עושים מכאן? הנה פרוטוקול מדידה התחלתי שאני ממליץ עליו:

1. הורידו את האפליקציה הרלוונטית (יש כמה בשוק, תעשו מחקר קצר).

2. הקדישו כמה דקות ביום להקלדה וגלישה רגילה בסמארטפון.

3. עקבו אחרי הנתונים לאורך זמן, וחפשו מגמות.

4. התייעצו עם הרופא שלכם אם אתם רואים שינויים משמעותיים.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות את האפליקציה בעצמי באופן יותר יסודי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בשאלה האם האפליקציות האלו עלולות גם ליצור חרדה מיותרת.