ביום רביעי שעבר, בזמן שהכנתי קפה (שרוף, כרגיל) והאזנתי לפודקאסט על תזונה אופטימלית, צפצוף מוזר מהסמארטפון שלי גרם לי לעצור הכל. האפליקציה החדשה הזו, שמותקנת אצלי כבר שבועיים ופשוט "מקשיבה" לנשימה שלי, החליטה לשלוח לי התראה. "שינוי קל בדפוס הנשימה, מומלץ לבדוק שוב בערב." וואו. פתאום הרגשתי כמו ניאו מ"מטריקס", רק במקום כדורים כחולים ואדומים, יש לי אפליקציה שמנתחת את צלילי הנשימה שלי. שאלתי את עצמי, האם זה באמת יכול להיות כל כך פשוט לגלות בעיות ריאה סמויות?
אז יצאתי למסע. מסע אל תוך המדע שמאחורי האפליקציה, ואל תוך הגוף שלי.
לנשום עמוק, להבין לעומק
הבסיס הוא די פשוט: כל נשימה שלנו יוצרת צליל ייחודי, מעין "טביעת אצבע" קולית. האפליקציה הזו משתמשת באלגוריתמים מתוחכמים של בינה מלאכותית כדי לנתח את הצלילים האלה ולזהות חריגות. משהו כמו סטטוסקופ דיגיטלי על סטרואידים.
אבל מה זה בעצם אומר "לנתח צלילי נשימה"? ובכן, יש כמה פרמטרים חשובים:
- קצב נשימה: כמה נשימות אנחנו לוקחים בדקה. זה משתנה בהתאם לפעילות שלנו, אבל קצב גבוה מדי או נמוך מדי באופן קבוע יכול להצביע על בעיה.
- עומק הנשימה: כמה אוויר אנחנו מכניסים ומוציאים בכל נשימה. נשימות שטחיות יכולות להיות סימן לחרדה או לבעיה בריאותית אחרת.
- צלילים חריגים: חרחורים, צפצופים או רעשים אחרים שמצביעים על חסימה או דלקת בדרכי הנשימה.
האפליקציה לא רק מנתחת את הנתונים האלה, אלא גם משווה אותם לנתונים קודמים שלי, וגם לנתונים ממוצעים של אנשים אחרים בני גילי ובמצבי הבריאותי. ואז היא נותנת לי אינדיקציה – מ"הכל בסדר" ועד "כדאי להתייעץ עם רופא".
הדודה שרה והלימון המנצח
נזכרתי בדודה שרה, תבדל"א, שפעם סיפרה לי שהיא תמיד יכלה "להרגיש" מתי מישהו חולה לפי הנשימה שלו. אמרתי לה שהיא משוגעת, אבל אולי היא הייתה קצת צודקת. מסתבר שריח הנשימה יכול להשתנות בהתאם למצב הבריאותי שלנו. פעם אפילו שמעתי (אני לא ממליץ לנסות את זה בבית!) שרופאים בעבר יכלו לאבחן סוכרת לפי ריח אצטון בנשימה של המטופל. מזל שיש לנו היום טכנולוגיה.
"אני זוכר את פרופסור חיים, מומחה למחלות ריאה שאמר לי פעם: 'הגוף מדבר אלינו כל הזמן, אנחנו פשוט צריכים ללמוד להקשיב.'"
המיתוס על ה"נורמלי"
אבל רגע, לא הכל ורוד. יש גם מיתוסים שחשוב לנפץ. אחד מהם הוא הרעיון של "טווח נורמלי". כמה פעמים שמענו את המשפט הזה מבדיקות דם? "התוצאות שלך בטווח הנורמלי." אבל מה זה בעצם אומר? סטטיסטית, זה אומר שהתוצאה שלך נמצאת בין 2.5% ל-97.5% מהאוכלוסייה. אבל זה לא אומר שהתוצאה הזו אופטימלית בשבילך.
כאן נכנס לתמונה המעקב האישי. האפליקציה הזו עוזרת לי לראות מגמות לאורך זמן. האם קצב הנשימה שלי עולה בהדרגה בשבועות האחרונים? האם עומק הנשימה שלי ירד? המגמות האלה יכולות להיות חשובות יותר מהתוצאה הבודדת.
אסור לעשות את זה! (או לפחות לא לבד)
חשוב להדגיש: האפליקציה הזו היא לא תחליף לרופא. היא כלי עזר, עוד עין בוחנת, אבל היא לא יכולה לאבחן מחלות או להחליף טיפול רפואי. אם יש לכם תסמינים כלשהם, כמו קוצר נשימה, שיעול כרוני או כאבים בחזה, פנו לרופא!
שאלות מהקהל (הדמיוני שלי)
- "רונית מחיפה שואלת: האם האפליקציה הזו מתאימה גם לילדים?"
תשובה: תלוי. חלק מהאפליקציות מותאמות גם לילדים, אבל חשוב לבדוק את ההנחיות של היצרן ולהתייעץ עם רופא ילדים לפני השימוש.
- "אבי מקיבוץ ניר עם שואל: האם האפליקציה צורכת הרבה סוללה?"
תשובה: כן, ניטור רציף של צלילי נשימה יכול לצרוך סוללה, אבל רוב האפליקציות מציעות אפשרויות חיסכון בסוללה.
גבעת הקורטיזול והשינה שלי
אחת התובנות המעניינות ביותר שקיבלתי מהאפליקציה היא הקשר בין דפוסי הנשימה שלי לשינה ורמות הקורטיזול שלי. קורטיזול, הורמון הסטרס, אמור להיות גבוה בבוקר ולרדת בהדרגה במהלך היום, כמו גבעה מתמתנת. אבל אצלי, הגבעה הייתה יותר כמו רכבת הרים. האפליקציה הראתה לי שהנשימה שלי שטוחה יותר ומהירה יותר בלילה, וזה כנראה קשור לרמות הקורטיזול הגבוהות.
הקשבה דיגיטלית – כמו פעם, רק יותר טוב
זה מצחיק, אבל הטכנולוגיה הזו בעצם מחזירה אותנו אחורה, לימים שבהם רופאים הסתמכו יותר על התבוננות והקשבה לגוף. ההבדל הוא שעכשיו יש לנו כלים הרבה יותר מדויקים ורגישים. זה קצת כמו להחליף את הטלפון חוגה בסמארטפון.
אז מה עושים מכאן?
אני עדיין מנסה להבין איך לשלב את המידע הזה בחיים שלי. אני חושב שאני אתחיל בפרוטוקול מדידה יומי קבוע:
1. להקליט את הנשימה שלי במשך 5 דקות בבוקר, אחרי שאני מתעורר.
2. לעשות את זה שוב בערב, לפני שאני הולך לישון.
3. לשים לב למגמות לאורך זמן.
4. להתייעץ עם הרופא שלי אם אני רואה שינויים משמעותיים.
ואולי, רק אולי, אני אתחיל לישון יותר טוב.
החודש אני מתכנן להתחיל יומן שינה ולראות איך הוא משפיע על דפוסי הנשימה שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה נדבר על הקשר בין נשימה ומדיטציה.
