ביום שלישי שעבר, בזמן שחיכיתי לקפה שלי ב"קפה גרג" (אני יודעת, קלישאה, אבל מה לעשות), שמתי לב למשהו מטריד. כמעט כל מי שעמד בתור, כולל אני, הציץ בשעון החכם או בצמיד הכושר שלו. כולם בודקים צעדים, קלוריות, דופק... זה גרם לי לתהות: האם אנחנו באמת מקשיבים לגוף שלנו, או שאנחנו פשוט סופרים מספרים?
10,000 צעדים: המספר המכושף והטעות שהוא מסתיר
כולנו שמענו על זה: 10,000 צעדים ביום – המפתח לבריאות ואריכות ימים. אבל מאיפה זה בכלל הגיע? האמת, מקמפיין שיווקי יפני משנות ה-60. כן, שמעתם נכון. אין מאחורי זה מחקר מדעי פורץ דרך, אלא טריק שיווקי גאוני. עכשיו, זה לא אומר שפעילות גופנית לא חשובה, אבל ההתמקדות הכפייתית במספר הזה עלולה לגרום לנו להתעלם מהצרכים האמיתיים של הגוף שלנו.
אז למה בעצם המספר הזה כל כך בעייתי? כי הוא מתעלם מהמון גורמים חשובים. קחו לדוגמה את חברת שלי, רצה מטורפת, שרצה למרחקים ארוכים, היא סיפרה לי פעם שהיא מתאמנת לריצת מרתון, והגוף שלה מתרגש יותר מכמות הצעדים שהיא עושה ביום. כשאני מדברת על שינויים בקצב הלב (HRV), אני מדברת על המרווחים בין פעימות הלב שלכם. זה מדד מדהים שמשקף את מצב מערכת העצבים האוטונומית – מערכת השליטה הפנימית של הגוף שלכם. כשאנחנו סטרס, ה-HRV שלנו יורד. כשאנחנו רגועים, הוא עולה. מדי צעדים פשוט לא יכולים לתפוס את הניואנסים האלה.
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר אטיליה אילן, מומחית לפיזיולוגיה של המאמץ, שהיא אמרה משהו בסגנון: "לספור צעדים זה כמו לנסות להבין סימפוניה על ידי ספירת התווים." מצחיק, אבל לגמרי נכון.
קורטיזול, אינסולין ולילות ללא שינה: יותר מסתם צעדים
אבל שימו לב – לא כדאי להיות קיצוניים ולהפסיק לספור צעדים לחלוטין. זה לא מה שאני מנסה לומר. המספר הזה יכול לתת אינדיקציה כללית, אבל חשוב לזכור שהוא רק חלק קטן מהתמונה. צריך להסתכל על הכל בצורה הוליסטית, להבין את הקשרים בין מדדים שונים.
לדוגמה, רמות הגלוקוז בדם שלנו משפיעות על הכל – מהאנרגיה שלנו ועד למצב הרוח. אבל אי אפשר לבחון את רמות הגלוקוז בבידוד. צריך להסתכל על זה בהקשר של אינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה. אם לא ישנתם טוב בלילה, רמות הקורטיזול שלכם יהיו גבוהות יותר, מה שישפיע על רמות הגלוקוז. הכל מחובר.
טעות נפוצה? לחשוב שאם סגרנו את ה-10,000 צעדים היומיים, אנחנו יכולים לאכול מה שאנחנו רוצים. זה כמובן לא נכון. תזונה מאוזנת היא עדיין הבסיס לבריאות טובה.
ממקרה אישי לתובנה: איך מדידה נכונה הצילה אותי
לפני כמה שנים, הרגשתי שאני כל הזמן עייפה, בלי קשר לכמה ישנתי או כמה צעדים עשיתי. חשבתי שאני פשוט לחוצה בעבודה, אבל משהו הרגיש לי לא בסדר. התחלתי לעקוב אחרי עקומת הקורטיזול שלי – איך רמות הקורטיזול שלי משתנות לאורך היום. קורטיזול צריך להיות גבוה בבוקר ויורד בהדרגה לקראת הערב, כמו גבעה ירוקה. אבל אצלי, העקומה הייתה הפוכה – נמוכה בבוקר וגבוהה בלילה. זה היה סימן מובהק לתשישות אדרנלים, מצב שבו בלוטות האדרנל (יותרת הכליה) מתקשות לייצר מספיק קורטיזול.
אחרי שראיתי את הנתונים האלה, הלכתי לרופא וקיבלתי טיפול מתאים. בזכות המעקב הזה, הצלחתי לתפוס את הבעיה בשלב מוקדם ולמנוע נזק גדול יותר. המסר שלי? אל תסתמכו רק על מדי צעדים. הקשיבו לגוף שלכם, למדו איך הוא מגיב ללחץ, לתזונה ולשינה.
"נורמלי" זה יחסי: למה טווחי בדיקות דם הם קונספט מיושן
משהו שמטריד אותי במיוחד זה הקונספט של טווחי בדיקות דם "נורמליים". תחשבו על זה: טווח נורמלי מבוסס על ממוצע סטטיסטי של אוכלוסייה שלמה. אבל כל אחד מאיתנו שונה, עם פיזיולוגיה ייחודית. מה שנורמלי עבור אדם אחד, יכול להיות לא אופטימלי עבור אדם אחר.
לכן חשוב הרבה יותר לעקוב אחרי מגמות אישיות. אם רמות הברזל שלכם תמיד היו סביב 80, ופתאום הן צונחות ל-60, זה סימן שמשהו לא בסדר, גם אם ה-60 עדיין בתוך הטווח ה"נורמלי".
עוד אנלוגיה: מדי צעדים בלבד הם כמו לנהוג תוך הסתכלות רק על מד המהירות. אתם יודעים כמה מהר אתם נוסעים, אבל אין לכם מושג מה קורה מסביב, האם יש פקקים, האם הכביש חלק או משובש. צריך להסתכל על כל הלוח מחוונים.
הקשבה עתיקה, טכנולוגיה חדשה: לחזור לשורשים ברזולוציה גבוהה
האמת, אבותינו היו מומחים בהקשבה לגוף שלהם. הם לא היו צריכים שעונים חכמים כדי לדעת מתי הם רעבים, עייפים או סטרס. הם היו מחוברים לטבע ולתחושות הפנימיות שלהם. הטכנולוגיה החדשה יכולה לעזור לנו לחזור לאותה נקודה, אבל ברזולוציה גבוהה יותר. אנחנו יכולים להשתמש במכשירים האלה ככלי, לא כאדון.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: איך אפשר להתחיל להקשיב יותר לגוף שלנו ולסמוך על האינטואיציה? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.
המלצה לפעולה: פרוטוקול מדידה התחלתי
אז איך עושים את זה בפועל? הנה פרוטוקול מדידה התחלתי פשוט שתוכלו ליישם כבר היום:
- התחילו עם מדי צעדים, אבל אל תתמקדו רק בזה. שימו לב לתחושות שלכם במהלך היום – האם אתם מרגישים אנרגיה, האם אתם עייפים, האם אתם רעבים.
- תעדו את דפוסי השינה שלכם. כמה שעות אתם ישנים, מתי אתם הולכים לישון ומתעוררים. שינה טובה היא הבסיס להכל.
- נסו למדוד HRV. יש אפליקציות וצמידים שיכולים לעזור לכם לעקוב אחרי זה.
- שימו לב לתזונה שלכם. מה אתם אוכלים, מתי אתם אוכלים, איך האוכל משפיע עליכם.
- אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, לכו לרופא ועשו בדיקות דם מקיפות. אל תסתפקו בבדיקות שגרתיות. תבקשו מהרופא להסתכל על הכל בצורה הוליסטית.
לסיכום: המסע האישי אל ההקשבה לגוף
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות לעשות יוגה כל בוקר למשך 15 דקות, ולראות איך זה משפיע על ה-HRV שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של השפעת מדיטציה על הבריאות הפיזית.
