ביום רביעי שעבר, כשהכנתי קפה של אחרי הצהריים (טקס קבוע!) שמתי לב למשהו מוזר. מד הסוכר שלי הראה ערך נמוך מהרגיל, אפילו אחרי ארוחת צהריים מאוזנת. פעם הייתי מתעלם, אומר לעצמי "סתם יום מוזר". אבל משהו גרם לי לחפור קצת יותר עמוק. האם זה באמת "יום מוזר", או שאולי המכשיר שלי מספר סיפור שאני מפספס?
מאז שהטכנולוגיה נכנסה לחיינו, מכשירי ניטור סוכר הפכו לחברים הכי טובים של חולי סוכרת. אבל האמת היא שהם יכולים להיות הרבה יותר מסתם כלי לחולי סוכרת. הם יכולים להיות כלי רב עוצמה לכל מי שרוצה להבין את הגוף שלו טוב יותר. אבל, וזה אבל גדול, אם לא משתמשים בהם נכון, הם יכולים גם לתת לנו תמונה מטעה, אפילו מסוכנת.
אז למה בעצם חשוב להבין את הטעות הקטנה הזו? כי הקליברציה! מכשירי ניטור סוכר מודדים את רמות הגלוקוז בדם, אבל הם לא עושים את זה ישירות. הם מודדים זרם חשמלי קטן שנוצר בתגובה בין הגלוקוז לאנזים על רצועת הבדיקה. הזרם הזה מתורגם לרמת גלוקוז, והתרגום הזה מבוסס על קליברציה. אם הקליברציה לא מדויקת, כל המדידות יהיו שגויות! חשבו על זה כמו על כלי נגינה לא מכוון – הוא עדיין יפיק צלילים, אבל הם יהיו רחוקים מאוד מהמנגינה המקורית.
שמעתי את ד"ר תמר רביב, אנדוקרינולוגית מומחית, בפודקאסט "בריאות וחיוניות", והיא הסבירה שהרבה אנשים לא מודעים לחשיבות הקליברציה, וחבל. היא סיפרה על מטופל שלה שהשתמש במכשיר ניטור סוכר לא מכוייל במשך חודשים, והתוצאות השגויות הובילו אותו להחלטות טיפוליות לא נכונות. הסוף היה לא נעים.
אנקדוטה אישית: פעם, לפני שנים, כשאמא שלי התחילה להשתמש במד סוכר חדש, לא טרחנו לבדוק את הדיוק שלו מול בדיקת מעבדה. הסתמכנו על המספרים שהוא הראה, וזה כמעט גרם לה בעיה רצינית כשניתן לה מנה גבוהה מידי של אינסולין על סמך מדידה שגויה. מאז, למדתי את הלקח.
אבל שימו לב – לא כדאי להניח שהמכשיר שלכם מכוייל באופן מושלם מהקופסה. זה נכון במיוחד אם קניתם מכשיר זול או אם הוא ישן יחסית. טעות נפוצה היא להסתמך אך ורק על טווחי הנורמה שמודפסים על האריזה. טווחי הנורמה האלה הם קונספט סטטיסטי מיושן. הרבה יותר חשוב לעקוב אחר המגמות האישיות שלכם ולראות איך רמות הסוכר שלכם משתנות כתגובה לאוכל, פעילות גופנית, שינה וסטרס.
למה אני מתכוון כשכתבתי על הקשר בין סוכר, קורטיזול ושינה? תחשבו על זה ככה: רמות הסוכר בדם שלנו לא פועלות בבידוד. הן מושפעות ממגוון גורמים, ביניהם הורמונים כמו אינסולין וקורטיזול. קורטיזול, הורמון הסטרס, גורם לעלייה ברמות הסוכר בדם. שינה לקויה יכולה להעלות את רמות הקורטיזול, וכתוצאה מכך להשפיע לרעה על רמות הסוכר. זה מעגל קסמים (לא במובן הטוב של המילה).
שאלה טובה שעולה בדרך היא: "איך בכלל בודקים את הקליברציה של מד הסוכר?" אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. הפתרון פשוט: קודם כל, בדקו את המכשיר שלכם מול תמיסת ביקורת (control solution), שמגיעה עם המכשיר או שניתן לרכוש בנפרד. התמיסה הזו מכילה כמות ידועה של גלוקוז, ואם המכשיר מכוייל כראוי, הוא צריך להראות תוצאה בטווח המצוין על האריזה. אם התוצאה חורגת מהטווח, יש לבדוק את תוקף הרצועות או לפנות ליצרן.
שנית, ובאופן אידיאלי, כדאי לבצע בדיקת דם במעבדה ולראות אם יש התאמה בין המכשיר האישי לבדיקת הדם של מעבדה. זה ידרוש מכם מעקב ושמירה על רישום קפדני.
רגע, לא דיברנו על "שונות קצב לב" או HRV. למה זה חשוב? תחשבו על HRV כמדד לגמישות של מערכת העצבים האוטונומית שלכם. מרווחים גדולים יותר בין פעימות הלב מעידים על מערכת עצבים בריאה יותר, המסוגלת להגיב בצורה טובה יותר לשינויים. סטרס כרוני, שינה לקויה או מחלות יכולים להפחית את ה-HRV. עכשיו, איך זה קשור לסוכר? מחקרים מראים ששליטה טובה יותר ברמות הסוכר יכולה לשפר את ה-HRV. אז, במקום להסתכל רק על המספר הבודד של רמת הסוכר, צריך להסתכל על התמונה הגדולה: שינה, תזונה, סטרס, ו-HRV. הכל קשור.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לעקוב אחרי רמות הקורטיזול שלי (בדיקת רוק פשוטה), במקביל למדידות הסוכר, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע ביתרונות וחסרונות של מדי סוכר רציפים (CGM).
