ביום שלישי שעבר, בזמן שחיכיתי בתור לקפה ב"קפה גרג" (כן, אני יודע, קלישאתי), קלטתי שיחה של שתי נשים על אלצהיימר. אחת סיפרה על אמא שלה, והשנייה ניסתה לנחם. זה תמיד מדכא, אבל הפעם זה גרם לי לחשוב: האם באמת אין לנו דרך לזהות את המחלה הזו מוקדם יותר? האם חייבים לחכות עד שהזיכרון יתחיל לבגוד בנו?
ואז נזכרתי באפליקציה הזו שקראתי עליה – אפליקציה שמנתחת את דפוסי ההקלדה והניווט שלנו בסמארטפון כדי לזהות סיכון מוקדם לאלצהיימר. מדע בדיוני? אולי. אבל גם מרתק בטירוף.
אז מה בעצם הקטע של האפליקציה הזו? היא לא קוראת את המחשבות שלכם (לפחות לא עדיין). במקום זה, היא אוספת נתונים על האופן שבו אתם משתמשים בטלפון שלכם: איך אתם מקלידים, כמה מהר, לאן אתם מנווטים באפליקציות, כמה זמן אתם מבזבזים בכל אפליקציה. הדברים האלה, מסתבר, יכולים לחשוף שינויים עדינים במוח שאפילו בדיקות קוגניטיביות סטנדרטיות לא תמיד מצליחות לזהות.
למה זה בכלל הגיוני? קצת מדע "למתחילים"
דמיינו את המוח שלכם כמו תזמורת. כל חלק מנגן תפקיד אחר, אבל כולם צריכים לעבוד יחד בהרמוניה. אלצהיימר משבש את ההרמוניה הזו. האפליקציה, בעצם, מקשיבה לתזמורת הזו. היא לא שומעת כל כלי בנפרד, אלא מנתחת את הצליל הכללי כדי לראות אם יש שם משהו לא תקין.
אחד המדדים המעניינים שהיא בודקת הוא שונות קצב לב (HRV). נשמע מסובך? זה בעצם די פשוט. בין כל פעימה ופעימה של הלב שלכם יש מרווח זמן קטן. המרווחים האלה משתנים, והשונות הזו היא סימן טוב. זה מראה שהמערכת העצבית האוטונומית שלכם (זו שאחראית על דברים כמו דופק ונשימה) עובדת כמו שצריך. HRV נמוך, לעומת זאת, יכול להצביע על בעיות בריאותיות שונות, כולל סיכון מוגבר לאלצהיימר.
שמעתי על HRV בפודקאסט של ד"ר פיטר עטיה, רופא מומחה לאריכות ימים. הוא הסביר שה-HRV הוא כמו מדד גמישות של הגוף. ככל שהגוף גמיש יותר, הוא יכול להסתגל טוב יותר לשינויים.
אבל שימו לב – ניטור דופק בלבד זה כמו לנהוג תוך הסתכלות רק על מד המהירות. אתם צריכים להסתכל על כל הלוח כדי לקבל תמונה מלאה.
עכשיו, הנתונים – והמספרים לא משקרים (בדרך כלל)
האפליקציה הזו מתהדרת ברמת דיוק של 80% בזיהוי סיכון מוקדם לאלצהיימר. זה מספר מרשים, אבל חשוב לזכור שזה לא אומר שהיא חסינה מטעויות. זה גם לא אומר שמי שקיבל תוצאה "חיובית" בהכרח יחלה באלצהיימר. זה פשוט אומר שכדאי לבדוק את זה לעומק.
הנה דוגמה: האפליקציה מצאה שאצל אנשים עם סיכון מוגבר, זמן התגובה הממוצע להקשת אותיות במקלדת הסמארטפון איטי ב-5% בהשוואה לאנשים בריאים. זה נשמע מעט, אבל כשזה מצטבר על פני זמן, זה יכול להיות סימן אזהרה.
סיפור מהחיים: כשהביומארקרים מספרים סיפור
אני מכירה אישית מישהי, נקרא לה שרה, שבגיל 55 החלה להרגיש שמשהו לא בסדר. היא שכחה שמות, התקשתה להיזכר איפה הניחה את המפתחות. הרופאים אמרו שזה "גיל המעבר" או "מתח בעבודה". אבל שרה לא ויתרה. היא הורידה את האפליקציה הזו, והתוצאות הראו עלייה משמעותית בסיכון לאלצהיימר. היא הלכה לנוירולוג, עברה בדיקות מקיפות, ובסופו של דבר אובחנה עם MCI (הפרעה קוגניטיבית קלה) – מצב שיכול להיות מבשר של אלצהיימר. בזכות האבחון המוקדם, שרה יכולה להתחיל טיפול מוקדם ולנסות להאט את התקדמות המחלה.
המיתוס של "הנורמלי": למה טווחי בדיקות דם זה לא הכל
אחת הטענות הכי מעניינות של האפליקציה הזו היא שהיא מאתגרת את הקונספט של "טווח נורמלי" בבדיקות דם. טווח נורמלי, הם טוענים, הוא בסך הכל ממוצע סטטיסטי של אוכלוסייה שלמה. אבל מה אם אתם לא ממוצעים? מה אם הערכים "הנורמליים" שלכם קצת שונים?
האפליקציה מעודדת מעקב אישי אחר מגמות. למשל, רמות גלוקוז צריכות להיבחן בהקשר של אינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה. עקומת קורטיזול בריאה צריכה להיראות כמו גבעה רכה – גבוהה בבוקר, נמוכה בערב. אבל אם היא שטוחה או הפוכה, זה יכול להצביע על בעיות.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם טכנולוגיה יכולה באמת להחליף את האינטואיציה של רופא מנוסה? התשובה היא כמובן לא. אבל היא יכולה להיות כלי עזר חשוב, סוג של "אוזן נוספת" שמקשיבה לגוף שלנו.
אסור לעשות את זה! אל תאבחנו את עצמכם בעזרת האפליקציה. התוצאות נועדו כדי להעלות מודעות ולהניע לפעולה, לא להחליף ייעוץ רפואי.
מה עושים מכאן? פרוטוקול מדידה התחלתי
אז מה עושים עם כל המידע הזה? הנה כמה המלצות ספציפיות:
1. התייעצו עם רופא: לפני שאתם מורידים את האפליקציה, דברו עם הרופא שלכם. שאלו אותו מה הוא חושב, והאם יש בדיקות נוספות שכדאי לעשות.
2. עקבו אחרי דפוסי שינה: שינה איכותית היא קריטית לבריאות המוח. נסו לישון 7-8 שעות בלילה, ולכו לישון וקומו באותה שעה כל יום.
3. תזונה מאוזנת: תזונה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבונים רזים יכולה לעזור להגן על המוח.
4. פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה משפרת את זרימת הדם למוח ומפחיתה את הסיכון לאלצהיימר.
5. הורידו את האפליקציה: נסו את האפליקציה, ותראו מה היא מספרת לכם. זכרו – התוצאות הן לא גזר דין, אלא הזדמנות להקשיב לגוף שלכם.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לעקוב אחרי דפוסי השינה שלי ולראות אם יש שינוי ב-HRV שלי, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בתזונה מותאמת אישית לפי סוג דם.
