ביום שלישי שעבר, בזמן שחיכיתי לקפה שלי ב"קפה גרג" (כן, אני מודה, אני מכור), הבטתי בשעון החכם שלי ופתאום הבנתי משהו: אני משתמש בו רק כדי לראות הודעות ולענות לשיחות. כאילו קניתי פרארי ונוסע איתה רק בסופי שבוע למכולת. כל הפונקציות הבריאותיות האלה... סתם קישוט?
אז החלטתי לעשות מעשה. לצלול לעומק הנתונים שהשעון הזה אוסף עלי. לא סתם להסתכל על הגרפים, אלא באמת להבין מה הם אומרים. והאמת? גיליתי עולם שלם.
אז מה הסוד הגדול? זה לא השעון, זה אתם.
השעון הוא בסך הכל כלי. כמו סטטוסקופ של רופא, רק קצת יותר טכנולוגי. הוא מקשיב לגוף שלכם 24/7, ואז מציג לכם את התוצאות. אבל בשביל להבין מה הגוף אומר, צריך לדעת איך להקשיב.
הקשבה מודרנית: יותר מסתם דופק
כולנו מכירים את ניטור הדופק. אבל זה קצת כמו לנהוג ברכב ולהסתכל רק על מד המהירות. אתם יודעים כמה מהר אתם נוסעים, אבל לא יודעים אם המנוע עובד חלק, אם יש מספיק שמן או אם הבלמים תקינים.
שעונים חכמים מודרניים מציעים הרבה יותר מזה. אחד המדדים הכי מעניינים הוא שונות קצב לב (HRV). זה אולי נשמע מסובך, אבל בפועל זה מדד למרווחים בין פעימות הלב שלכם. כן, הלב לא פועם בקצב אחיד לחלוטין, וזה דווקא סימן טוב! שונות גבוהה יותר מעידה על מערכת עצבים אוטונומית בריאה יותר, כלומר, על יכולת טובה יותר להתמודד עם סטרס.
תחשבו על זה ככה: אם אתם רגילים לחיות במתח תמידי, ה-HRV שלכם יהיה נמוך. הגוף שלכם במצב "הילחם או ברח" תמידי. אבל אם אתם מצליחים להירגע, לישון טוב ולנהל את הסטרס, ה-HRV יעלה.
שמעתי על זה בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה (ממליץ בחום!), והוא הסביר את זה בצורה פשוטה: "HRV זה כמו גמישות של שריר. ככל שהוא גמיש יותר, הוא חזק יותר ועמיד יותר בפני פציעות."
מה עם גלוקוז, קורטיזול ושינה? הסיפור המלא
אבל רגע, זה לא נגמר כאן. כדי לקבל תמונה מלאה, צריך להסתכל על הכל בהקשר רחב יותר. רמות גלוקוז לא אומרות הרבה אם לא בודקים אותן בהקשר של אינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה.
לדוגמה: ראיתי פעם מישהו שמודד רמות גלוקוז אחרי כל ארוחה ומתלונן שהן גבוהות. אבל הוא לא לקח בחשבון שהוא ישן רק 5 שעות בלילה, ועבד במשמרת לילה מלחיצה. במצב כזה, הקורטיזול שלו היה בשמיים, וזה השפיע ישירות על רמות הגלוקוז.
הגבעה של הקורטיזול: צורה ששווה אלף מילים
במקום להסתכל רק על מספרים, אני אוהב להשתמש בשפה ויזואלית. קחו לדוגמה את עקומת הקורטיזול. אצל אדם בריא, היא צריכה להיראות כמו גבעה: גבוהה בבוקר (כדי לתת לנו אנרגיה להתחיל את היום) ויורדת בהדרגה לקראת הערב (כדי שנוכל להירגע ולישון).
אבל אצל אנשים עם סטרס כרוני, הגבעה הזאת יכולה להיות שטוחה, הפוכה או משוננת. זה כמו להסתכל על צילום רנטגן ולראות שהעצמות לא במקום.
האתגר: נורמלי זה לא תמיד אידיאלי
עכשיו מגיע החלק המאתגר: טווחי בדיקות הדם "הנורמליים". לפי דעתי, זה קונספט סטטיסטי מיושן. הם מבוססים על ממוצע של אוכלוסייה, ולא על המצב האישי שלכם.
יצא לי לשמוע מרופאים שאומרים "הכול בסדר, הבדיקות שלך בנורמה". אבל מה אם אתם מרגישים עייפים כל הזמן? מה אם אתם סובלים מבעיות עיכול? אולי ה"נורמה" שלכם היא אחרת.
הפתרון? מעקב אחר מגמות אישיות. תתחילו למדוד את המדדים שלכם באופן קבוע, ותראו איך הם משתנים לאורך זמן. תראו איך השינה, התזונה והפעילות הגופנית משפיעות עליהם.
אסור לעשות את זה! טעות נפוצה: להסתמך רק על השעון
חשוב לי להדגיש: השעון החכם הוא לא תחליף לרופא. הוא רק כלי שיכול לעזור לכם להבין את הגוף שלכם טוב יותר. אם אתם רואים שינויים חריגים או מרגישים לא טוב, תפנו לרופא.
תיבת שאלות מהקהל (הדמיוני):
- דנה מחיפה שואלת: "איזה שעון חכם הכי מומלץ?" אין לי המלצה ספציפית. תבחרו שעון שמתאים לתקציב ולצרכים שלכם. חשוב לבדוק שהאפליקציה שלו נוחה לשימוש ושהוא מודד את המדדים שמעניינים אתכם.
- אביב מתל אביב שואל: "כמה זמן צריך למדוד כדי לקבל תוצאות משמעותיות?" לפחות שבוע, רצוי חודש. ככל שתמדדו יותר זמן, תוכלו לזהות מגמות ודפוסים בצורה טובה יותר.
- ליאת מירושלים שואלת: "האם צריך להתייחס לכל שינוי קטן?" לא בהכרח. שינויים קטנים יכולים להיות קשורים לגורמים רבים, כמו שינויים במזג האוויר או יום לחוץ במיוחד. תתמקדו במגמות לאורך זמן.
הקשבה עתיקה: הקשבה לגוף בדיוק כמו פעם, אבל עם כוח על
זה אולי נשמע פרדוקסלי, אבל הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו בדיוק כפי שעשו אבותינו. הם לא היו צריכים שעון חכם כדי לדעת מתי הם עייפים, מתי הם רעבים ומתי הם צריכים לנוח. הם פשוט הקשיבו.
השעון החכם הוא פשוט כלי שמאפשר לנו לעשות את זה ברזולוציה גבוהה יותר. הוא עוזר לנו לזהות דפוסים נסתרים, להבין איך אורח החיים שלנו משפיע על הבריאות שלנו ולבצע שינויים חכמים.
פרוטוקול התחלתי: איך מתחילים?
1. תבחרו שעון חכם שמתאים לכם.
2. תורידו את האפליקציה ותתחילו למדוד.
3. תתחילו עם המדדים הבסיסיים: דופק, שינה, צעדים.
4. אחרי שבוע, תתחילו להוסיף מדדים נוספים: HRV, גלוקוז, קורטיזול.
5. תרשמו לעצמכם מה אתם אוכלים, איך אתם ישנים ומה אתם עושים במהלך היום.
6. תחפשו דפוסים וקשרים בין המדדים לאורח החיים שלכם.
7. תתייעצו עם רופא אם יש לכם שאלות או חששות.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בשבילי, ואני משחק עם תוספים ושיטות ניטור שונות.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות פרוטוקול שינה חדש שאני שומע עליו הרבה, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בניטור רמות סטרס.
