ביום שני שעבר, כשניסיתי נואשות לדחוף עגלת סופר עמוסה במיוחד בסניף "שופרסל" המקומי בשיא הצהריים, פתאום קלטתי משהו: דופק הלב שלי היה מרקיע שחקים. לא בגלל המאמץ הפיזי (טוב, אולי קצת), אלא בגלל שהייתי עצבני בטירוף. זה גרם לי לחשוב מחדש על הדרך שבה אני מודד את הבריאות שלי. האם בדיקות דם תקופתיות באמת מספרות את כל הסיפור, או שיש דרך טובה יותר להקשיב לגוף?
אז מה בעצם הסיפור הגדול עם מדידת בריאות? כולנו רגילים ללכת לרופא, לעשות בדיקות דם, ולשמוע שהכל "בנורמה". אבל מה אם ה"נורמה" היא פשוט ממוצע של אוכלוסייה לא בריאה במיוחד? זו שאלה שמטרידה אותי כבר זמן מה. והפתרון, כמו שאני רואה אותו, הוא לשים לב לדקויות, לאותות הקטנים שהגוף שלנו שולח לנו כל הזמן.
אחת הדרכים המרתקות לעשות את זה היא באמצעות סוג חדש של "הקשבה" לגוף. דמיינו לעצמכם סוג של "סטטוסקופ דיגיטלי" שמאפשר לנו לזהות דברים כמו הצטברות פלאק בעורקים בלי ניתוח פולשני. זה נשמע כמו מדע בדיוני, נכון? אבל הטכנולוגיה כבר כאן. היא משתמשת בסורק קולי שמודד את עובי דפנות העורקים, ויכולה לתת לנו אינדיקציה מוקדמת על התפתחות של טרשת עורקים.
אבל רגע, מה זה בכלל פלאק בעורקים? במילים פשוטות, זה כמו סתימה בצנרת של הגוף שלנו. כששומנים, כולסטרול וחומרים אחרים מצטברים בדפנות העורקים, הם מצמצמים את המעבר של הדם ויכולים להוביל לבעיות לב וכלי דם.
עוד מדד מעניין הוא שונות קצב לב (HRV). במילים פשוטות, זה המרווחים בין פעימות הלב שלנו. זה נשמע מוזר, אבל ככל שהמרווחים האלה משתנים יותר, כך מערכת העצבים האוטונומית שלנו – שאחראית על דברים כמו נשימה, עיכול ולחץ דם – במצב טוב יותר.
למה זה חשוב? כי HRV גבוה מעיד על גמישות וכושר הסתגלות של הגוף למצבי לחץ. HRV נמוך, לעומת זאת, יכול להצביע על מצב דלקתי כרוני או על בעיות במערכת העצבים.
שמעתי את כל זה בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק, והופתעתי לגלות שגם דברים כמו מדיטציה, שינה טובה ותזונה נכונה יכולים לשפר את ה-HRV שלנו.
אבל שימו לב – לא כדאי להסתמך רק על HRV. זה כמו להסתכל רק על מד המהירות כשאתם נוהגים. אתם צריכים להסתכל גם על הכביש, על השלטים ועל המכוניות האחרות.
וזה בדיוק העניין עם מדידת בריאות: צריך לראות את התמונה הגדולה. למשל, אם רמות הגלוקוז שלכם גבוהות, צריך לבדוק גם את רמות האינסולין, הקורטיזול ודפוסי השינה שלכם. הכל קשור בהכל!
אני זוכר מקרה של חבר טוב שלי, גיא, שהתחיל לעקוב אחרי הביומרקרים שלו. הוא גילה שהקורטיזול שלו, הורמון הלחץ, היה בשמיים. כשחקרנו את זה קצת יותר לעומק, גילינו שהוא עובד שעות מטורפות, ישן מעט מאוד ושותה קפה בכמויות מסחריות. אחרי שהוא התחיל לישון יותר, להפחית בקפה ולעשות מדיטציה, הקורטיזול שלו ירד לרמות תקינות.
אבל יש גם טעויות נפוצות שאנשים עושים. אסור בשום אופן להסתמך רק על בדיקות דם תקופתיות! טווחי ה"נורמה" בבדיקות האלה הם ממוצע סטטיסטי, ולא תמיד משקפים את המצב האישי שלנו. הרבה יותר חשוב לעקוב אחרי מגמות אישיות. האם רמת הכולסטרול שלכם עולה או יורדת לאורך זמן? האם רמת הסוכר שלכם יציבה או משתנה באופן קיצוני?
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם זה לא קצת אובססיבי לעקוב אחרי כל המדדים האלה? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. אבל אני מאמין שהמטרה היא לא להפוך להיפוכונדרים, אלא לקבל מידע שיעזור לנו לקבל החלטות מושכלות לגבי הבריאות שלנו.
אז איך מתחילים? אני ממליץ להתחיל עם מדידה פשוטה של דופק לב במנוחה, מדידת HRV באמצעות שעון חכם, וניטור רמות גלוקוז. אל תפחדו להתייעץ עם רופא או תזונאי שמבינים בתחום.
לסיכום, טכנולוגיות חדשות מאפשרות לנו להקשיב לגוף שלנו בדיוק כפי שעשו אבותינו, אבל ברזולוציה גבוהה יותר. במקום רק להרגיש משהו "לא בסדר", אנחנו יכולים לזהות את הבעיה בשלב מוקדם ולטפל בה.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטות האלה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות דיאטת צום לסירוגין ולראות איך זה משפיע על ה-HRV שלי, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בשיטות טבעיות להורדת לחץ דם.
