ביום שלישי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק נצח בכביש החוף לכיוון חיפה, פתאום תפסתי את עצמי חושב – מה אם אפשר לדעת דברים על הגוף שלנו הרבה לפני שהם הופכים לבעיה אמיתית? זה התחיל ממחשבה על כאב הגב הכרוני שלי (סיפור לפעם אחרת), אבל די מהר עבר לפרקינסון. אבא שלי, יהיה בריא, אובחן רק לפני כמה שנים, אבל בדיעבד, סימנים מקדימים היו שם הרבה קודם. למה לא קלטנו אותם? למה מחכים לרעד כדי להתחיל לטפל?
אז צללתי למחקר, ומה שמצאתי שינה לי את כל התפיסה לגבי איך אנחנו יכולים – וצריכים – להקשיב לגוף שלנו. כן, גם לכם.
המדד הסודי: שונות קצב הלב (HRV)
אז מה זה בכלל פרקינסון, בלי להיכנס למונחים רפואיים מסובכים? בגדול, זה ניוון עצבי שמשפיע על תנועה, אבל גם על דברים אחרים כמו שינה, מצב רוח, ואפילו עיכול. הבעיה היא שרוב האנשים (והרבה רופאים, אם להיות כן) חושבים שזה מתחיל ברעד. טעות!
המחקרים הכי חמים מראים שאפשר לזהות סימנים מוקדמים שנים, לפעמים אפילו עשור ויותר, לפני הופעת הרעד. איך? דרך שונות קצב הלב, או HRV בקיצור.
אז מה זה HRV? דמיינו את זה ככה: אם הלב שלכם היה מתקתק כמו שעון, עם מרווחים זהים בין פעימה לפעימה, זה היה סימן שמשהו לא בסדר. לב בריא משנה את הקצב שלו כל הזמן, כתגובה ללחץ, פעילות גופנית, ואפילו מחשבות. ה"שונות" הזו בקצב היא בעצם מדד למצב מערכת העצבים האוטונומית שלכם – אותו חלק בגוף שאחראי על דברים שקורים אוטומטית, כמו נשימה ועיכול.
מחקרים מראים שלאנשים שמפתחים פרקינסון יש HRV נמוך משמעותית שנים לפני האבחנה הקלינית. כלומר, הלב שלהם פחות גמיש, פחות מגיב לשינויים.
אנקדוטה קטנה: לפני כמה חודשים קראתי ראיון עם ד"ר מייקל מוסלי (כן, ההוא מהפודקאסטים הממכרים על תזונה) שאמר משהו דומה על זיהוי מוקדם של סוכרת. הוא טען שניטור HRV יכול לתת התראה מוקדמת הרבה יותר מבדיקות דם שגרתיות. "אנחנו מחכים שהגוף יתחיל להתפרק לפני שאנחנו בכלל מתעוררים," הוא אמר, וזה נשאר איתי.
אבל רגע, מה עם טווחי ה"נורמה" בבדיקות דם?
פה מתחילה הבעיה האמיתית. כולנו מכירים את זה: הולכים לרופא, עושים בדיקות דם, ואז שומעים שהכל "בטווח הנורמה". אבל מה זה בכלל "נורמה"? זה בסך הכל ממוצע סטטיסטי של אוכלוסייה שלמה, שלרוב לא לוקח בחשבון את הייחודיות שלכם.
דמיינו את זה ככה: אם אתם נוהגים ברכב ומתמקדים רק במד המהירות, בלי לשים לב לתנאי הדרך, למזג האוויר, או לרעשים מוזרים מהמנוע – אתם בצרות. אותו דבר עם הגוף שלנו. להתמקד רק במספרים בבדיקות דם זה כמו להסתכל רק על מד המהירות.
טעות נפוצה: לסמוך רק על בדיקות דם תקופתיות. המפתח הוא מעקב אישי לאורך זמן. לראות איך הערכים שלכם משתנים, ולא רק אם הם "בנורמה".
הקשר המפתיע בין גלוקוז, אינסולין, קורטיזול ושינה
עכשיו זה נהיה מעניין. מסתבר ש-HRV לא עובד בוואקום. הוא מושפע מהמון דברים, והרבה מהם קשורים אחד לשני. למשל, רמות גלוקוז לא יציבות (קפיצות סוכר אחרי ארוחות), רמות אינסולין גבוהות (סימן לתנגודת לאינסולין), רמות קורטיזול גבוהות (הורמון הסטרס), ודפוסי שינה משובשים – כל אלה יכולים להשפיע לרעה על ה-HRV, ובטווח הארוך, להגביר את הסיכון לפרקינסון.
חשוב להבין: זה לא מספיק לבדוק רק רמת גלוקוז בצום. צריך להבין איך הגוף שלכם מגיב לאוכל, לסטרס, לשינה.
שאלה מהקהל (בדויה): "דניאל מפתח תקווה שואל – איך אני בכלל מודד HRV?"
תשובה: יש היום המון שעונים חכמים וטבעות חכמות שיכולים למדוד HRV בצורה די מדויקת. חפשו כאלה עם יכולות מעקב ארוכות טווח.
סיפור אישי קטן
לפני כמה שנים, חבר טוב שלי התחיל להתלונן על עייפות כרונית ובעיות שינה. הוא הלך לרופא, עשה בדיקות דם, ואמרו לו שהכל תקין. אבל משהו לא הסתדר לי. הצעתי לו להתחיל לעקוב אחרי ה-HRV שלו, והוא גילה שהשונות שלו מאוד נמוכה, במיוחד בלילות. זה גרם לו להתחיל לחקור יותר, בסופו של דבר הוא גילה שיש לו תנגודת לאינסולין ושיבש את כל התזונה שלו. היום הוא מרגיש הרבה יותר טוב, וה-HRV שלו השתפר פלאים.
הנה מה שאסור לעשות! אל תתחילו לקחת תרופות או לשנות את התזונה שלכם בלי להתייעץ עם רופא. ניטור HRV הוא כלי, לא אבחנה.
"צורת הגבעה" של הקורטיזול: כך נראה פרופיל הורמונלי בריא
אחת הדוגמאות הכי ויזואליות להבנה של בריאות הורמונלית היא עקומת הקורטיזול. קורטיזול הוא הורמון סטרס שצריך להיות גבוה בבוקר (כדי לעזור לנו להתעורר) ולרדת בהדרגה במהלך היום. עקומת קורטיזול בריאה נראית כמו גבעה: עולה בבוקר, ויורדת בערב. אבל אצל אנשים עם סטרס כרוני, או בעיות שינה, העקומה הזו יכולה להיות שטוחה, הפוכה, או אפילו מפוצלת כמו שיני מסור.
אז מה עושים? פרוטוקול מדידה התחלתי
אוקיי, אז איך מתחילים להקשיב לגוף ברזולוציה גבוהה יותר? הנה כמה טיפים מעשיים:
1. קנו שעון חכם או טבעת חכמה שמודדת HRV. יש היום המון אופציות בשוק, תעשו קצת שיעורי בית ותבחרו משהו שמתאים לכם.
2. תעקבו אחרי ה-HRV שלכם לפחות שבוע. שימו לב לדפוסים, במיוחד לשינויים פתאומיים.
3. תעקבו אחרי השינה שלכם. שינה טובה היא קריטית לבריאות מערכת העצבים האוטונומית.
4. שימו לב לתזונה שלכם. נסו להוריד סוכר ומזון מעובד, ולהוסיף יותר ירקות ופירות.
5. תתייעצו עם רופא. קחו את הנתונים שאספתם ותדברו עם הרופא שלכם. הוא יכול לעזור לכם לפרש אותם ולהמליץ על בדיקות נוספות או שינויים באורח החיים.
אחריות: חשוב להדגיש שאני לא רופא, והמידע כאן הוא לא תחליף לייעוץ רפואי. תמיד תתייעצו עם הרופא שלכם לפני שאתם עושים שינויים משמעותיים באורח החיים או לוקחים תוספי תזונה.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לעשות ניסוי עם תזונה קטוגנית ולראות איך זה משפיע על ה-HRV שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין מיקרוביום המעי לבין בריאות המוח. תודה שקראתם!
