ביום שני שעבר, כשהייתי בבית קפה הקבוע שלי ברחוב דיזנגוף, שמעתי שיחה בין שתי נשים. אחת מהן סיפרה לחברתה על חברה משותפת ש"פשוט לא מצליחה להתאושש" אחרי שירות קרבי. ואז זה היכה בי – כמה אנחנו מדברים על PTSD, אבל כמה מעט אנחנו באמת מבינים את הסכנה האמיתית שטמונה ב-PTSD לא מטופל?
זו לא רק "טראומה". זה לא רק "קשה". זה שינוי עמוק, לפעמים בלתי הפיך, בדרך שבה המוח שלנו מתפקד. בואו נצלול פנימה, כי מגיע לנו להבין באמת.
מה קורה כשהטראומה משתלטת?
כולנו מכירים את המונח PTSD – Post Traumatic Stress Disorder, הפרעת דחק פוסט-טראומטית. אבל מעבר למונח, מה קורה בפנים? תחשבו על האמיגדלה, אותו "גלאי עשן" במוח שאמור להגן עלינו מפני סכנות. אחרי טראומה, הגלאי הזה הופך לרגיש מדי. הוא מצפצף על כל דבר – צליל חזק, ריח מסוים, אפילו תחושה פנימית.
וזה מוביל למה? להתקפי חרדה, פלאשבקים, קושי להירדם, ניתוק רגשי. אבל זו רק ההתחלה.
- עובדה קטנה וחשובה: מחקרים מראים ש-PTSD לא מטופל יכול להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. כן, קראתם נכון.
המיתוסים שצריך לנפץ
שמעתי פעם מישהו אומר ש"PTSD זה רק בראש, אפשר פשוט להתגבר על זה". זה כמו להגיד לאדם עם רגל שבורה "פשוט תרוץ".
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב ש-PTSD הוא "חולשה". זה ממש לא נכון. זה סימן שהמוח עבר משהו שהוא לא היה בנוי להתמודד איתו לבד.
- אנקדוטה אישית: אני זוכרת תקופה בחיי שבה הייתי כל כך שחוקה, שהגוף שלי פשוט קרס. זה לא היה כי אני חלשה, זה היה כי דחפתי את עצמי מעבר לגבול.
הפרוטוקול שמחזיר את השליטה
אוקיי, אז הבנו את הבעיה. אבל מה הפתרון? האם אפשר באמת להחלים מ-PTSD? התשובה היא כן. ויש פרוטוקולים שמראים תוצאות מרשימות תוך 4 שבועות.
אחד הפרוטוקולים היעילים ביותר הוא שילוב של מספר גישות:
1. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): עוזר לזהות דפוסי חשיבה שליליים ולשנות אותם.
2. EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing): טיפול מבוסס תנועות עיניים שמסייע לעבד זיכרונות טראומטיים.
3. מיינדפולנס: תרגול נוכחות ברגע הנוכחי, שמסייע להפחית חרדה ולשפר את הוויסות הרגשי.
- ציטוט מעורר השראה: "הסוד לשינוי הוא לא להילחם בישן, אלא לבנות את החדש" – סוקרטס.
טעות נפוצה שאסור לעשות!
אל תנסו להתמודד עם זה לבד! אני יודעת, לפעמים קשה לבקש עזרה. אבל PTSD הוא לא משהו שאפשר לנצח לבד. פנייה לאיש מקצוע היא צעד חיוני בדרך להחלמה.
שאלות מהקהל (בדויות אבל חשובות)
- שרון מחיפה שואלת: "האם טיפול תרופתי יכול לעזור?"
התשובה: טיפול תרופתי יכול להיות יעיל בהפחתת סימפטומים, אבל הוא לא פותר את הבעיה מהשורש. לכן, מומלץ לשלב אותו עם טיפול פסיכולוגי.
- אביב מתל אביב שואל: "מה עושים כשהפלאשבקים מגיעים?"
התשובה: נסו לקרקע את עצמכם. שימו לב לנשימה, תרגישו את הרגליים על הרצפה, התמקדו בסביבה. זה יעזור לכם לחזור לרגע הנוכחי.
כמה טיפים קטנים ליישום מיידי
1. תרגיל נשימה פשוט: שבו בנוח, עצמו עיניים, וקחו 5 נשימות עמוקות. בכל נשיפה, שחררו מתח.
2. רגע מודעות: עצרו לרגע, ושימו לב לתחושות בגוף. האם יש מתח בשרירים? האם הנשימה רדודה? פשוט שימו לב, בלי לשפוט.
3. הכינו "ערכת חירום": הכינו מראש רשימה של דברים שעוזרים לכם להירגע – מוזיקה מרגיעה, תמונה משמחת, חבר טוב שאפשר להתקשר אליו.
אז מה עכשיו?
אני עדיין מנסה להבין את המורכבות של המוח האנושי, ואם מישהו מכם התמודד עם PTSD או מכיר מישהו שהתמודד – אשמח לשמוע את הסיפור שלכם.
החודש הקרוב אני מתכננת להתעמק יותר בגישות טיפוליות חדשניות ל-PTSD, ואעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של טראומה בין דורית.
אבל בינתיים, זכרו – אתם לא לבד. יש תקווה. ויש דרך להחלים.