ביום רביעי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק נצח בכביש 4, הבטתי ימינה וראיתי את הבחור באוטו לידי מותח רגל כאילו הוא עושה "פילאטיס על ההגה". זה גרם לי לתהות – האם באמת אכפת לנו מהתנועה שלנו, או שאנחנו פשוט מתייחסים לגוף שלנו כאל כלי רכב שצריך לתחזק במוסך?
האמת היא שהקשר בין תנועה לבריאות המוח עמוק ומסעיר הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. וכן, זה קשור גם לדמנציה, המחלה הזו שאף אחד לא רוצה לדבר עליה אבל כולנו מפחדים ממנה.
אז למה בעצם תנועה טובה למוח? זה פשוט – נוירופלסטיות!
נוירופלסטיות, מילה גדולה, אני יודע. אבל תחשבו על זה כמו פלסטלינה למוח. כשאנחנו זזים, אנחנו יוצרים חיבורים חדשים בין תאי העצב, מחזקים את הקיימים, ובגדול – שומרים על המוח שלנו גמיש וחכם.
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר אנדרו הוברמן (Andrew Huberman) על מחקרים שמראים שאנשים פעילים גופנית מפחיתים משמעותית את הסיכון שלהם לדמנציה, אפילו אם יש להם גנטיקה "לא משהו". זה מטורף!
רגע, אנקדוטה קטנה: סבתא שלי, אישה פולנייה טיפוסית, כל החיים שלה זזה. היא עבדה בגינה, רקדה בחתונה של הנכדים, אפילו בגיל 90 עוד הייתה עושה סיבוב קטן עם המטאטא. והמוח שלה? חד כתער. אולי זה לא רק הגנטיקה...
אבל שימו לב – לא כדאי לטחון את עצמכם באימונים מפרכים בלי הפסקה. הגוף צריך מנוחה, הגוף צריך גיוון! אימונים אינטנסיביים מדי יכולים דווקא להזיק.
מיתוס נפוץ: "צריך למתוח לפני כל אימון כדי למנוע פציעות."
האמת? מתיחות סטטיות (להחזיק מתיחה לאורך זמן) לפני אימון יכולות דווקא להוריד ביצועים. תחשבו על זה כמו גומייה שמנסים למתוח אותה לפני שהיא התחממה – היא עלולה להיקרע. עדיף להתחיל בתנועות דינמיות שמכינות את הגוף לפעילות.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה אנחנו כל כך מקובעים על סוגי תנועה מסוימים?
תחשבו על זה – אנחנו יושבים רוב היום, אחר כך הולכים למכון כושר ועושים תנועות מאוד מוגבלות, ואז חוזרים לשבת. איפה החופש? איפה התנועה הטבעית?
קפיצה מחשבתית: הזכרתם לי את שבט ההונזה, שחיים בהרי הקרקורום (Karakoram) בין הודו לפקיסטן. הם ידועים באריכות ימים ובבריאות מצוינת. אחד הדברים המדהימים אצלם זה שהם פשוט זזים כל הזמן! הם עובדים בשדות, מטפסים על הרים, רוקדים וחוגגים. התנועה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם, לא משהו שעושים "כי צריך".
אסור לעשות את זה! לשבת כל היום בלי הפסקה!
במחקרים מראים שישיבה ממושכת קשורה לסיכון מוגבר למחלות לב, סוכרת, ואפילו דמנציה. קומו, תזוזו, תעשו סיבוב קצר כל שעה. המוח שלכם יודה לכם.
הערה אישית: אני יודע, קל להגיד, קשה לבצע. גם אני נלחם בזה כל יום. אבל אני מנסה לשלב תנועה בחיים שלי בכל הזדמנות – עולה במדרגות במקום במעלית, הולך ברגל לעשות קניות, רוקד במטבח (למרות שהילדים צוחקים עליי).
שאלות מהקהל (בדויות, אבל רלוונטיות):
- דנה מתל אביב שואלת: "אני שונאת ספורט! מה אני יכולה לעשות?" תנועה היא לא רק ספורט. היא יכולה להיות גם ריקוד, גינון, הליכה עם הכלב, או סתם משחק עם הילדים. העיקר שתזוזי!
- אבי מחיפה שואל: "אני עובד מהבית כל היום. איך אני יכול לשלב יותר תנועה?" תתקין שולחן עמידה! תעשה פגישות הליכה! תשים תזכורת בטלפון לקום ולזוז כל שעה!
- שרה מבאר שבע שואלת: "אני סובלת מכאבי גב. איזה תרגילים הכי טובים?" חשוב להתייעץ עם פיזיותרפיסט או מאמן מוסמך שיכול להתאים לך תרגילים ספציפיים. אבל בגדול, תרגילים שמחזקים את שרירי הליבה (core) יכולים מאוד לעזור.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה לשלב תנועה בחיים שלו בצורה יצירתית – אשמח לשמוע איך היה.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב תנועות "פרימיטיביות" כמו זחילה או גלגולים ביומיום שלי, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בתזונה וקשר שלה לבריאות המוח.
ואל תשכחו – הגוף שלכם מדבר אליכם. תקשיבו לו!
