תגידו, גם אתם שמים לב לפער הזה? אנחנו מפוצצים במכוני כושר, אימוני HIIT, קרוספיט, פילאטיס – הכל! אבל איך זה שהסבתות שלנו, שמעולם לא דרכו במכון כושר, מצליחות להתכופף להרים את הנכדים שלהן בגיל 80, בזמן שאנחנו נאנחים רק מלנסות לקשור את השרוכים? זה תמיד תההתי – מה הן יודעות שאנחנו שכחנו?
אני זוכר את סבתא חנה (ז"ל, כמובן). אישה קטנה, אבל חזקה כמו שור. היא הייתה מרימה ארגזים של פירות וירקות בשוק כאילו היו נוצות. אף פעם לא שמעה על "חיזוק ליבה" או "שחרור שרירי הירך", אבל הייתה גמישה יותר מרוב האנשים שאני מכיר. מה הסוד?
ובכן, מסתבר שהסוד טמון בשרירים "נשכחים". לא אלה שאנחנו מפוצצים עליהם באימונים – חזה, ידיים, בטן – אלא אלה שמייצבים אותנו, שמחברים את הכל ביחד. השרירים הקטנים האלה, שעובדים בשקט מאחורי הקלעים, הם המפתח לאריכות ימים ותפקוד מיטבי. כמו שאומרים – זה לא מה שאתה מרים, זה איך שאתה מרים.
אז איפה הם מסתתרים, ה"שרירים הסודיים" האלה?
אני מדבר על שרירי כף הרגל, הקרסול, הירך הפנימית, שרירי הליבה העמוקים (לא, לא ה"קוביות" המפורסמות!), והגב העליון. אלה השרירים שמחזיקים אותנו יציבים, מאפשרים לנו לנוע בחופשיות ולמנוע פציעות. תחשבו על זה – כף רגל חזקה ויציבה היא הבסיס לכל תנועה. קרסול גמיש מאפשר לנו להתמודד עם משטחים לא אחידים. ירך פנימית חזקה תומכת באגן ומייצבת את הברכיים. הכל קשור!
למה שכחנו אותם? (והאם זה קשור לאבולוציה של הכורסה?)
אני חושב שהבעיה היא שהתרחקנו מהתנועה הטבעית. אנחנו יושבים יותר מדי, הולכים פחות מדי, ומתאמנים בצורה מבודדת מדי. תחשבו על זה רגע – האם אריה מתכופף ועושה מתיחות מורכבות לפני שהוא צד? ברור שלא! הוא פשוט קם וזז. התנועה הטבעית היא המתיחה הטובה ביותר, האימון הטוב ביותר.
בטח שמעתם על האזורים הכחולים בעולם – אוקינאווה, סרדיניה, איקריה – שם אנשים חיים חיים ארוכים ובריאים במיוחד. מה הסוד שלהם? הם לא עושים אימוני כוח מיוחדים. הם פשוט זזים באופן טבעי לאורך כל היום – עובדים בגינה, מטיילים בהרים, רוקדים בחגיגות. התנועה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם. אני זוכר שקראתי פעם במאמר (נדמה לי שזה היה ב-National Geographic) על אישה בת 100+ באיקריה, שעדיין הייתה קוטפת זיתים!
הפרדוקס הפרימיטיבי: איך לחזור לשורשים כדי להתקדם
וזה מוביל אותי לפרדוקס מעניין: לפעמים, התנועה ה"פרימיטיבית" ביותר היא בעצם המתקדמת ביותר. במקום להסתבך עם מכשירים מתוחכמים ותוכניות אימון מורכבות, אנחנו צריכים לחזור ליסודות – תנועה טבעית, אינטואיטיבית. להקשיב לגוף, לזוז כמו שאנחנו אמורים לזוז.
אני לא אומר שצריך לזרוק את כל הציוד של מכון הכושר לפח (למרות שזה יכול להיות משעשע...). אבל אני כן אומר שכדאי להוסיף תרגילים פשוטים, שמחזקים את השרירים הנשכחים, לשגרת היומיום שלכם.
3 דקות ביום לאריכות ימים? זה לא יכול להיות כל כך פשוט, נכון?
נכון. זה לא פתרון קסם. אבל 3 דקות ביום זה התחלה מצוינת. הנה כמה תרגילים פשוטים שתוכלו לעשות כדי לחזק את השרירים הנשכחים:
- הרמת עקבים: פשוט עמדו על הרצפה והרימו את העקבים. חזרו על הפעולה 10-15 פעמים. זה מחזק את שרירי השוקיים וכף הרגל.
- הליכה על קצות האצבעות: לכו על קצות האצבעות במשך דקה. זה מחזק את שרירי כף הרגל ומשפר את שיווי המשקל.
- כיווץ ירך פנימית: שבו על כיסא והניחו כדור קטן בין הברכיים. לחצו את הכדור עם הברכיים למשך 10 שניות. חזרו על הפעולה 10 פעמים. זה מחזק את שרירי הירך הפנימית.
- תנועות "חתול-פרה" בעמידה: עמדו ישר, הניחו ידיים על הירכיים, ועגלו את הגב כמו חתול, ואז קשת את הגב כמו פרה. תנועה קטנה, אבל עושה פלאים לגב העליון ולניידות של עמוד השדרה.
(אני חייב להודות, כשאני מסביר את זה אני נזכר במורה שלי ליוגה, שאמרה כל הזמן "תנועה היא תרופה").
מילה אחרונה (לפני שנצא לזוז)
הגוף שלנו הוא מכונה מדהימה. הוא יודע איך לרפא את עצמו, איך להתחזק, איך לתפקד בצורה מיטבית. אנחנו רק צריכים להקשיב לו, לתת לו את מה שהוא צריך – תנועה טבעית, תזונה נכונה, שינה מספקת.
לסיכום, אל תשכחו את השרירים הנשכחים. הם המפתח לאריכות ימים ותפקוד מיטבי. הוסיפו תרגילים פשוטים לשגרת היומיום שלכם, הקשיבו לגוף שלכם, ותתחילו לזוז כמו שאתם אמורים לזוז.
עכשיו תורכם!
לפני שאתם קמים מהכיסא (או מהספה), נסו את הדבר הבא: פשוט תסובבו את כפות הרגליים שלכם במעגלים – קודם לצד אחד, אחר כך לצד השני. שימו לב איך זה מרגיש. האם יש מקומות שמרגישים "תפוסים"? האם יש תחושה של חוסר איזון? זה סימן שהשרירים הקטנים האלה צריכים קצת יותר תשומת לב. תנסו לעשות את התרגיל הזה כמה פעמים ביום, ותראו איך זה משפיע על התחושה הכללית שלכם.
ושתפו אותי – מה גיליתם?
