הפתיחה: כשמרק העוף של סבתא פגש את מעבדת המחקר

יום רביעי, 16:00 בול. אני יושב מול המחשב, מנסה לפענח גרף שמסביר איך אוטופאגיה משפיעה על תוחלת החיים של תולעי C. elegans (כן, גם אני צחקתי בפעם הראשונה ששמעתי את השם). בחוץ גשם תל אביבי טיפוסי של חורף, ובבטן מקרקרת געגוע למרק העוף של סבתא שושנה. ואז זה היכה בי – האם יכול להיות שהסבתות שלנו, עם כל החוכמה האינטואיטיבית שלהן, ידעו משהו שאנחנו, המדענים המודרניים, רק מתחילים לפענח? האם הצום של יום כיפור, מרק העוף של סבתא, והדיאטות הטרנדיות של היום, כולם מצביעים על אותו כיוון – התחדשות תאית?

השאלה הזו הובילה אותי לחקור את "פרוטוקול 72 השעות" – שיטה פשוטה יחסית שמבטיחה לרענן את תאי הגוף. לא מדובר בשיטת קסם או ב"תרופת פלא", אלא בשילוב בין מחקרים עדכניים בתחום הביולוגיה המולקולרית לבין עקרונות תזונה עתיקים יומין. בואו נצלול פנימה, ונבדוק אם באמת אפשר "להצעיר" את הגוף תוך 72 שעות.

מה זה בכלל "פרוטוקול 72 השעות" ולמה זה חשוב?

בגדול, מדובר בשיטה שמטרתה לעודד אוטופאגיה (Autophagy) – תהליך טבעי בגוף שבו תאים מנקים את עצמם מרכיבים פגומים או לא מתפקדים. תחשבו על זה כמו שריפה מבוקרת במערכת אקולוגית – נפטרים מהעצים החולים כדי לאפשר לצמחייה חדשה לצמוח. אוטופאגיה קריטית לתחזוקה של הגוף, מניעת מחלות (כולל סרטן ומחלות ניווניות), ואפילו הארכת תוחלת החיים.

איך מעודדים אוטופאגיה? בעיקר באמצעות שני דברים עיקריים:

1. צום: הגבלת צריכת הקלוריות גורמת לגוף לחפש מקורות אנרגיה חלופיים, ובדרך הוא מנקה את התאים מרכיבים מיותרים.

2. תזונה דלת פחמימות: הפחתת כמות הסוכר הזמין לגוף מאפשרת לו לעבור למצב של "שריפת שומנים" (קטוגנזה), שמקדם אוטופאגיה.

אז למה דווקא 72 שעות? מחקרים מראים שצום ממושך, שנמשך בין 48 ל-72 שעות, גורם לשינויים משמעותיים בפעילות הגנים וברמות ההורמונים בגוף, ובכך מגביר את קצב האוטופאגיה. חשוב להדגיש – לא מדובר בצום מלא ממים בלבד! במהלך 72 השעות האלו, מותר ואף רצוי לצרוך נוזלים (מים, תה צמחים, מרק עצמות) וכמויות קטנות של שומנים בריאים (שמן זית, אבוקדו).

אנקדוטה קטנה: לפני כמה שנים, השתתפתי בסדנת תזונה שבה אחד המרצים סיפר על מחקר שנעשה על עכברים. העכברים שצמו לסירוגין (יום כן, יום לא) חיו זמן רב יותר והיו בריאים יותר מאלו שאכלו כרגיל. זה גרם לי לחשוב, "אם זה עובד על עכברים, אולי יש בזה משהו גם בשבילנו?"

הטיפים המנצחים ליישום פרוטוקול 72 השעות (בלי לגווע ברעב)

• תכנון מראש: בחרו את הימים המתאימים לכם, ודאגו שלא יהיו לכם אירועים חברתיים או פעילויות גופניות מאומצות.
• מים, מים, מים: שתו הרבה מים במהלך הצום. זה עוזר לשמור על תחושת שובע ולמנוע התייבשות.
• תה צמחים: חליטות צמחים כמו קמומיל, נענע או ג'ינג'ר יכולות להקל על תחושת הרעב ולסייע לעיכול.
• מרק עצמות: מרק עצמות עשיר בחלבונים, מינרלים וחומצות אמינו, ויכול לספק אנרגיה מועטה ולתמוך במערכת החיסונית.
• שומנים בריאים: כפית שמן זית או רבע אבוקדו יכולים לעזור לדכא את תחושת הרעב ולספק לגוף חומצות שומן חיוניות.

ציטוט מעניין: ד"ר ג'ייסון פאנג, מומחה לצום וסוכרת, אומר בספרו "The Obesity Code" שצום הוא כלי רב עוצמה שיכול לעזור לנו לרפא את הגוף מבפנים. הוא מדגיש שצום צריך להיעשות בצורה מושכלת ומותאמת אישית.

מה אסור לעשות (או טעות נפוצה)

אסור להשתגע! פרוטוקול 72 השעות הוא לא תחרות מי יכול לצום הכי הרבה זמן. אם אתם מרגישים חולשה קיצונית, סחרחורת או תסמינים אחרים, עצרו את הצום ופנו לייעוץ רפואי.

טעות נפוצה: לחזור לאכול הכל מהכל אחרי הצום. כדי לשמר את התוצאות, חשוב להקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת גם לאחר סיום הפרוטוקול.

שאלה מהקהל (בדויה, אבל לגמרי רלוונטית): "אני סובלת מסוכרת. האם פרוטוקול 72 השעות מתאים לי?"

תשובה: חד משמעית – לא! צום ממושך עלול להיות מסוכן לאנשים עם סוכרת, ולכן חשוב להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים.

ספקנות בריאה וערעור על פרדיגמות: למה ספירת קלוריות זה פאסה?

תראו, אני לא טוען שקלוריות לא חשובות בכלל. אבל להסתמך רק על ספירת קלוריות כדי לרדת במשקל או לשפר את הבריאות זה כמו לנסות לתקן מנוע של מכונית רק על ידי מדידת כמות הדלק. זה פשוט לא מספיק.

הגוף שלנו הוא מכונה מורכבת, ויש הרבה גורמים שמשפיעים על חילוף החומרים, רמות ההורמונים, והיכולת שלנו לשרוף שומן. סוג המזון שאנחנו אוכלים, הזמנים שבהם אנחנו אוכלים, רמות הסטרס, השינה, הפעילות הגופנית – כל אלו משפיעים על הגוף שלנו ברמה המולקולרית.

מחקר קטן אבל מעניין: מחקר שפורסם בכתב העת "Cell Metabolism" הראה שאנשים שאכלו את אותה כמות קלוריות משני סוגי דיאטות שונות (דיאטה עתירת פחמימות ודיאטה דלת פחמימות) הגיבו בצורה שונה לחלוטין. חלק ירדו במשקל, חלק שמרו על משקל יציב, וחלק אפילו עלו במשקל.

אז במקום לספור קלוריות כמו תקליט שבור, תתחילו להתמקד באיכות המזון, בתזמון הארוחות, ובאורח חיים בריא באופן כללי.

סיום: מחשבות אחרונות והזמנה לניסוי

אני עדיין חוקר את הנושא הזה, ואני לא יכול להגיד בוודאות שפרוטוקול 72 השעות מתאים לכולם. אבל אני כן יכול להגיד שצום לסירוגין, תזונה דלת פחמימות, ואורח חיים בריא באופן כללי יכולים לעזור לנו לרפא את הגוף מבפנים ולהאט את תהליכי ההזדקנות.

אני מתכנן לנסות את פרוטוקול 72 השעות בעצמי בחודש הקרוב, ואעדכן כאן בהמשך. אם מישהו מכם ניסתה את השיטה הזו – אשמח לשמוע איך היה.

אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה קטוגנית והשפעתה על המוח.