ביום חמישי שעבר, בזמן שחיכיתי שהילדים יסיימו חוג ג'ודו (כן, הם קצת אלימים), ישבתי ליד מכונת הממכר האוטומטית. בדרך כלל אני מתעלמת ממנה, אבל הפעם העין שלי נפלה על שקית אגוזי מלך קלויים. "בריא", חשבתי, "אחרי הכל, זה עדיף על במבה". אבל אז, כשלעסתי את האגוז הראשון, משהו לא הסתדר לי. הם היו קלויים מדי, יבשים מדי, חסרי חיים. זה גרם לי לחשוב – האם אנחנו באמת מקבלים את המקסימום מהאגוזים שלנו? האם כל הקלייה הזו לא הורסת את כל הטוב שהם אמורים לתת לנו?
אז יצאתי למסע גילוי (טוב, יותר כמו חיפוש מהיר בגוגל), וגיליתי עולם שלם של קליית אגוזים. מהר מאוד הבנתי שיש דרך לעשות את זה נכון, דרך שמשמרת את כל היתרונות הבריאותיים, ובמיוחד את חומרי האנטי-אייג'ינג שאנחנו כל כך רוצים. וואלה, איך לא ידעתי את זה קודם?
אז למה בכלל לקלות אגוזים?
לכאורה, זה פשוט: קלייה משפרת את הטעם והמרקם. אבל יש לזה גם השפעה עמוקה על הכימיה הפנימית של האגוז. חימום משחרר שמנים אתריים, מחדד את הארומה, ומשנה את המרקם מקשה לקרנצ'י. זה כמו להעיר את האגוז מתרדמת החורף שלו!
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק (FoundMyFitness) שהיא מדברת על איך חום יכול לשנות את הפרופיל התזונתי של מזונות מסוימים. זה תקף גם לאגוזים. קלייה נכונה יכולה לשפר את הזמינות הביולוגית של נוגדי החמצון, אבל קלייה מוגזמת יכולה להרוס אותם. כאן טמון הסוד.
אבל שימו לב – לא כדאי לקלות אגוזים בטמפרטורה גבוהה מדי או למשך זמן רב מדי, כי זה יכול לגרום להם להתחמצן. כן, גם השמנים הבריאים באגוזים יכולים להתקלקל אם נתעלל בהם. זה כמו מנוע של מכונית שמקבל דלק לא מתאים – בסוף הוא יתחיל לגמגם ולעשן.
הטריק הסודי: קלייה עדינה היא המפתח!
אז מה הטריק? קלייה עדינה, כמובן! אנחנו רוצים לחמם את האגוזים מספיק כדי לשחרר את הטעמים שלהם, אבל לא מספיק כדי לשרוף את השמנים הבריאים שלהם.
- תנור: חממו תנור ל-150 מעלות צלזיוס. פזרו את האגוזים בשכבה אחת על תבנית אפייה. אפו אותם במשך 10-15 דקות, או עד שהם מפיצים ריח נעים ומתחילים להזהיב קלות.
- מחבת: חממו מחבת יבשה על אש בינונית. הוסיפו את האגוזים וערבבו אותם כל הזמן, עד שהם מתחילים להזהיב ולהפיץ ריח נעים. זה לוקח בערך 5-7 דקות.
- מיקרוגל: (פחות מומלץ, אבל יעיל כשממהרים) הניחו את האגוזים בשכבה אחת על צלחת המתאימה למיקרוגל. חממו אותם בפולסים קצרים של 30 שניות, תוך ערבוב בין כל פולס, עד שהם מפיצים ריח נעים ומתחילים להזהיב קלות.
אסור לעשות את זה!
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לקלות אגוזים בטמפרטורה גבוהה מדי או למשך זמן רב מדי. זה גורם להם להישרף ולהפוך מרים. תאמינו לי, ניסיתי את זה פעם אחת והתוצאה הייתה אומללה – כל הבית הסריח והאגוזים נזרקו לפח.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם כדאי לקלות אגוזים קפואים? התשובה היא כן, אבל הקפידו להאריך את זמן הקלייה בכמה דקות, כדי לוודא שהם מתחממים היטב. אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.
שאלות מהקהל (בדויות אבל רלוונטיות):
- רונית מתל אביב שואלת: האם אפשר לקלות אגוזים עם קליפה? כן, אפשר, אבל זה לוקח יותר זמן. מומלץ לחרוץ את הקליפה לפני הקלייה כדי לאפשר לאדים לברוח.
- יוסי מחיפה שואל: האם קלייה משפיעה על הערך הקלורי של האגוזים? לא באופן משמעותי. הקלייה משנה את הטעם והמרקם, אבל לא את כמות הקלוריות.
- שרה מבאר שבע שואלת: איך יודעים שהאגוזים קלויים מספיק? לפי הריח והצבע. הם צריכים להפיץ ריח נעים ולהזהיב קלות.
אגוזים ואנטי-אייג'ינג: החיבור המפתיע
אז איפה נכנסים חומרי האנטי-אייג'ינג לתמונה? אגוזים עשירים בנוגדי חמצון, ויטמינים, מינרלים ושומנים בריאים, שכולם תורמים לבריאות טובה ולמראה צעיר. קלייה נכונה יכולה לשפר את הזמינות הביולוגית של החומרים האלה, מה שאומר שהגוף שלנו יכול לספוג אותם ביתר קלות.
מחקרים הראו שאכילת אגוזים קשורה לסיכון מופחת למחלות לב, סוכרת וסוגים מסוימים של סרטן. הם גם יכולים לשפר את תפקוד המוח ואת מצב הרוח. לא רע בשביל חטיף קטן, נכון?
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לקלות אגוזים עם תבלינים שונים, כמו קינמון או צ'ילי. אני שמעתי שזה יכול לתת טוויסט מעניין לטעם.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. אולי בפעם הבאה ניגע בהבדל בין אגוזים אורגניים לאגוזים רגילים, ואיך זה משפיע על הבריאות שלנו. תאכלו בריא!
