הטעות הקטלנית שמפילה אותך בניטור עצמי (ולא, זה לא מה שחשבת)

A person wearing a smartwatch and looking thoughtfully at their phone, with graphs and data visualization overlayed.
כולנו מנטרים את הבריאות שלנו, אבל האם אנחנו עושים את זה נכון? גלו את הטעות הקטלנית שמפילה אותך בניטור עצמי, ואיך להימנע ממנה.

ביום שלישי שעבר, כשניסיתי לדחוף את עצמי לאימון ריצה אחרי שבוע של שינה גרועה, משהו הרגיש לי לא נכון. הדופק שלי היה בשמיים כבר אחרי כמה דקות, הרבה יותר גבוה מהרגיל. באותו רגע הבנתי שאני עומד לעשות את הטעות שרובנו עושים כשמנסים לנטר את הבריאות שלנו - טעות שעושה יותר נזק מתועלת. השאלה היא, האם גם אתם נופלים בה?

כולנו רוצים להיות יותר בריאים, ובעידן של שעונים חכמים ואפליקציות בריאות, קל להישאב לעולם של ניטור עצמי. אנחנו בודקים דופק, שינה, צעדים, קלוריות… אבל האם אנחנו באמת מקשיבים לגוף שלנו, או שאנחנו רק נהיים עבדים למספרים?

אז מהי הטעות הקטלנית הזו?

הטעות היא להתמקד רק במספרים בודדים, בלי להבין את הקשר ביניהם ואת ההקשר הכללי של החיים שלנו. זה כמו לנסות לנהוג ברכב כשאתה מסתכל רק על מד המהירות - אתה עלול לפספס את התמרורים, את המכוניות האחרות ואת הכיוון שאליו אתה נוסע.

למה אני מתכוון? בואו ניקח לדוגמה את דופק הלב. דופק גבוה יכול להצביע על לחץ, חוסר שינה, התייבשות, או אפילו התחלה של מחלה. אבל אם אתם מסתכלים רק על המספר "דופק 120" בלי להבין את הסיבה מאחוריו, אתם יכולים להסיק מסקנות שגויות ולהחליט לעשות דברים שיזיקו לכם יותר ממה שיעזרו.

הרעיון המרכזי הוא חשיבה מערכתית. במקום להתמקד במספר בודד, צריך להסתכל על התמונה הגדולה ולהבין את הקשרים בין המדדים השונים. זה קצת כמו להבין את ההבדל בין "יש לי חום" לבין "יש לי חום, כאב גרון, נזלת ואני משתעל כבר יומיים" – התמונה השנייה נותנת לך הרבה יותר מידע.

שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר רנדה פטריק, חוקרת בתחום האנטי-אייג'ינג, שהיא משווה את ניטור הבריאות לניווט בים. אם אתה מסתכל רק על המצפן, אתה עלול לפספס סערה מתקרבת או שונית סלעית. אתה צריך להשתמש בכל החושים שלך, להסתכל על השמיים, להרגיש את הרוח ולשים לב לסימנים הקטנים.

מניטור נקודתי לניתוח מעמיק: מה זה אומר בפועל?

אז איך עוברים מניטור נקודתי לניתוח מעמיק? הנה כמה טיפים:

  • תכירו את הבסיס שלכם: מדדו את המדדים החשובים לכם (דופק מנוחה, שינה, וכו') במשך כמה שבועות כדי להבין מה הנורמה שלכם. אל תסתמכו על טווחי הנורמה הממוצעים – הגוף שלכם הוא ייחודי.
  • תתחילו לעקוב אחרי מגמות, לא אחרי מספרים בודדים: האם הדופק שלכם במגמת עלייה בשבועות האחרונים? האם אתם ישנים פחות טוב? מגמות כאלה יכולות להצביע על בעיה שצריך לטפל בה.
  • תשלבו את הנתונים עם ההקשר: מה קרה בשבוע האחרון? האם הייתם לחוצים בעבודה? האם שיניתם את התזונה שלכם? האם הייתם חולים? כל אלה יכולים להשפיע על המדדים שלכם.
  • אל תפחדו להתייעץ עם מומחה: אם אתם רואים מגמות מדאיגות, אל תהססו להתייעץ עם רופא או עם איש מקצוע אחר. הם יכולים לעזור לכם לנתח את הנתונים ולהבין מה צריך לעשות.

לפני כמה חודשים, חברה שלי, יעל, שמה לב שהיא עייפה יותר מהרגיל. היא בדקה את מדדי השינה שלה בשעון החכם, וגילתה שהיא ישנה פחות שעות שינה עמוקה. במקום להאשים את השעון או לחשוב שהיא סתם מפונקת, היא התחילה לחקור מה יכול לגרום לשינה לא טובה. היא גילתה שהיא שותה קפה מאוחר מדי ביום, ושהיא לא מקפידה על שגרת שינה קבועה. היא שינתה את ההרגלים האלה, והשינה שלה השתפרה פלאים.

טעות נפוצה: להתייחס לניטור עצמי כאל תחרות. זה לא משנה אם אתם עושים יותר צעדים מחבר שלכם, או אם הדופק שלכם נמוך יותר משל השכן. המטרה היא להבין את הגוף שלכם ולדאוג לו, לא לנצח בתחרות דמיונית.

רגע, זה אומר שכל השעונים החכמים הם חסרי תועלת?

ממש לא! הטכנולוגיה יכולה להיות כלי מדהים להבנה טובה יותר של הגוף שלנו. אבל היא רק כלי. היא לא יכולה להחליף הקשבה לגוף, אינטואיציה ושכל ישר. זה קצת כמו שהאבות הקדמונים שלנו ידעו להקשיב לגוף שלהם כדי לדעת מתי הם צריכים לאכול, לנוח או לברוח מסכנה. היום אנחנו יכולים לעשות את זה ברזולוציה גבוהה יותר, אבל העיקרון נשאר אותו דבר.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם כל המדדים האלה באמת חשובים? התשובה היא כמובן – תלוי. תתמקדו במדדים שחשובים לכם ולמטרות שלכם. אם אתם ספורטאים, תתמקדו בדופק, בשינה ובתזונה. אם אתם סובלים מלחץ, תתמקדו בדופק, בשינה וברמות הסטרס. אין טעם לעקוב אחרי הכל אם זה רק גורם לכם ליותר לחץ.

אז מה עושים עכשיו? פרוטוקול מדידה התחלתי

  1. הגדירו מטרה: למה אתם רוצים לנטר את הבריאות שלכם? (לדוגמה: לשפר את השינה, להפחית לחץ, לשפר את הביצועים הספורטיביים).
  2. בחרו את המדדים המתאימים: בהתאם למטרה שלכם, בחרו את המדדים שאתם רוצים לעקוב אחריהם. (לדוגמה: דופק מנוחה, שינה, רמות סטרס, צעדים).
  3. מדדו את המדדים שלכם באופן קבוע: מדדו את המדדים שלכם באותה שעה ובאותם תנאים בכל יום. (לדוגמה: דופק מנוחה בבוקר, שינה בלילה).
  4. רשמו את הנתונים: רשמו את הנתונים שלכם ביומן או באפליקציה.
  5. נתחו את הנתונים: חפשו מגמות ודפוסים בנתונים שלכם.
  6. התאימו את ההרגלים שלכם: בהתאם לניתוח הנתונים, התאימו את ההרגלים שלכם. (לדוגמה: לכו לישון מוקדם יותר, הפחיתו את צריכת הקפה, עשו פעילות גופנית).
  7. חזרו על התהליך: חזרו על התהליך באופן קבוע כדי לראות אם השינויים שאתם עושים משפיעים על הבריאות שלכם.

אני עדיין מנסה להבין איך לשלב בצורה הטובה ביותר בין הטכנולוגיה הזמינה לבין הקשבה אינטואיטיבית לגוף שלי. החודש הקרוב אני מתכנן להתחיל לעקוב אחרי רמות הגלוקוז שלי בעזרת מד סוכר רציף, ואעדכן כאן בהמשך איך זה משפיע על התובנות שלי לגבי האנרגיה והמצב רוח שלי… אולי בפעם הבאה ניגע ביתרונות והחסרונות של בדיקות דם ביתיות.

עומר לביא's Avatar

עומר לביא

עומר לביא הוא חוקר טכנולוגיות בריאות וחלוץ בתחום המדידה הביומטרית העצמית, המתמחה בפענוח הקשר המורכב בין טכנולוגיה, נתונים ואריכות חיים. רקע ייחודי המשלב הנדסת תוכנה, ביולוגיה מערכתית וניתוח נתונים הפך אותו למתרגם מוביל בין עולמות הטכנולוגיה והרפואה המונעת. מסעו של עומר החל לאחר אבחון שגוי שכמעט עלה לו בחייו - אירוע שהוביל אותו לפתח גישה מהפכנית לניטור בריאותי עצמי באמצעות טכנולוגיות נגישות. לאורך העשור האחרון, עומר תיעד באופן שיטתי למעלה מ-250 פרמטרים ביולוגיים בגופו, פיתח אלגוריתמים לניתוח הנתונים ויצר מודלים פרדיקטיביים שהקדימו אבחנות רפואיות פורמליות במספר מקרים. עומר מאמין ש"הנתונים הם השפה החדשה של הבריאות" ושהעתיד שייך לרפואה מבוססת-דפוסים המותאמת אישית. הוא מתייחס לגישתו כ"אינטרפרטציה מבוססת-הקשר" - היכולת לראות לא רק את הנתונים הבודדים אלא את הדפוסים והקשרים ביניהם לאורך זמן.