ביום שלישי שעבר, כשהייתי בדרך לפגישה חשובה עם לקוח, הרגשתי פתאום חולשה מוזרה. כאב ראש קל, מן תחושה כזאת של "אני לא במאה אחוז". הדבר הראשון שעשיתי כשחזרתי הביתה היה למדוד חום. 36.8. "הכל בסדר," אמרתי לעצמי, "אני סתם היפוכונדר". אבל משהו עדיין לא הסתדר לי. הרגשתי שמשהו לא בסדר, הרבה מעבר למה שהטרמומטר הראה. זה גרם לי לחשוב מחדש: האם באמת אפשר לסמוך על מספר בודד שמופיע על מסך קטן? האם חום הגוף שלנו מספר את כל הסיפור?

אז למה בעצם מדידת חום "רגילה" לפעמים לא מספיקה?

זה פשוט – הטמפרטורה שלנו משתנה כל הזמן! היא מושפעת מהרבה דברים: שעה ביום, רמת פעילות, מחזור חודשי (אצל נשים), ואפילו מה אכלנו לפני רגע. מספר בודד לא מספר לנו על התמונה הכוללת. זה כמו לצלם תמונה אחת ביום ולנסות להבין ממנה את כל החיים שלנו. לא ממש עובד, נכון?

שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר רז הגואל על מחקר חדש שמראה שהטמפרטורה הממוצעת של בני אדם ירדה בכמעט חצי מעלה צלזיוס במאה וחמישים השנים האחרונות! דהיינו, מה שנחשב "נורמלי" היום הוא לא מה שנחשב "נורמלי" פעם. הסיבות לכך מורכבות, אבל בין השאר מדובר על שיפור בתנאי תברואה, פחות דלקות כרוניות, ושינויים בתזונה.

אבל שימו לב – לא כדאי להתעלם ממדידת חום בסיסית לחלוטין! אם אתם מרגישים רע ורואים 39 מעלות, סביר להניח שזה לא סתם. אבל אם אתם כמוני, ומרגישים שמשהו "לא שם", טמפרטורה "נורמלית" לא בהכרח מרגיעה. כי ה"סוד" האמיתי הוא לא במספר הבודד, אלא בשינוי מהמצב הרגיל שלכם.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: איך בכלל יודעים מה ה"רגיל" שלנו? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.

הקשיבו לגוף שלכם: מעבר לטרמומטר

אז מה עושים? מתחילים להקשיב לגוף בצורה יותר מודעת. זה נשמע קלישאתי, אבל זה נכון. במקום להסתמך רק על טרמומטר, צריך להתחיל לבנות תמונה מקיפה יותר של הבריאות שלנו.

• שונות קצב לב (HRV): הדבר הזה נשמע מסובך, אבל זה פשוט המרווחים בין פעימות הלב שלנו. זה משקף את מצב מערכת העצבים האוטונומית שלנו – איך הגוף שלנו מתמודד עם סטרס. HRV גבוה זה טוב! הוא מעיד על גוף גמיש שיודע לעבור ממצב של דריכות למצב של רגיעה בקלות. שעונים חכמים רבים מודדים את זה היום. זה כמו לראות לא רק את המהירות (דופק), אלא גם את היכולת של הרכב להאיץ ולבלום בצורה חלקה. ניטור דופק בלבד זה כמו לנהוג ולהסתכל רק על מד המהירות – מפספסים הרבה מידע חשוב.
• דפוסי שינה: שינה גרועה משפיעה על הכל! על מצב הרוח, על האנרגיה, על המערכת החיסונית, ואפילו על החום גוף שלנו. נסו לעקוב אחרי השינה שלכם (גם כאן, שעון חכם יכול לעזור). האם אתם קמים רעננים? כמה זמן לוקח לכם להירדם? האם אתם מתעוררים הרבה במהלך הלילה?
• רמות גלוקוז: רמת סוכר לא יציבה משפיעה על האנרגיה שלנו, על התיאבון, וגם על מצב הרוח. אם אתם מרגישים "נפילות" אנרגיה פתאומיות, שווה לבדוק את העניין. בהקשר של אינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה.
• תזונה: מה אנחנו אוכלים משפיע באופן ישיר על איך שאנחנו מרגישים. שימו לב איך הגוף שלכם מגיב למאכלים שונים. האם אתם מרגישים כבדים אחרי ארוחה מסוימת? האם יש מאכלים שגורמים לכם לכאבי בטן?
• קורטיזול: הורמון הסטרס שלנו. רמות קורטיזול גבוהות מדי לאורך זמן יכולות לגרום לבעיות בריאותיות רבות. נסו לזהות מה גורם לכם סטרס ואיך אתם מתמודדים איתו. עקומת קורטיזול בריאה נראית כמו גבעה – גבוהה בבוקר ויורדת בהדרגה במהלך היום. כשהיא משתבשת, היא יכולה להיראות כמו רכבת הרים או אפילו קו ישר.

מקרה אישי קטן: המספרים לא שיקרו, אבל לא סיפרו הכל

לפני כמה שנים התחלתי להרגיש עייף מאוד, בלי סיבה נראית לעין. בדיקות הדם הראו שהכל "בנורמה". אבל כשהתחלתי לעקוב אחרי ה-HRV שלי גיליתי שהוא ירד בצורה משמעותית. זה גרם לי לחשוד שמשהו לא בסדר, למרות שהבדיקות הראו אחרת. התייעצתי עם רופא מומחה, והוא הפנה אותי לבדיקות נוספות. בסוף התגלה שיש לי מחסור חמור בויטמין D. אחרי שהתחלתי לקחת תוסף, ה-HRV שלי חזר לעלות והעייפות נעלמה. המספרים "הנורמליים" של בדיקות הדם לא סיפרו את כל הסיפור, אבל ה-HRV כן!

"נורמלי" זה לא תמיד נורמלי עבורכם

הבעיה עם טווחי בדיקות דם "נורמליים" היא שהם קונספט סטטיסטי מיושן. הם מבוססים על ממוצע של אוכלוסייה שלמה, ולא לוקחים בחשבון את הייחודיות של כל אחד מאיתנו. הרבה יותר חשוב לעקוב אחרי המגמות האישיות שלכם. האם הכולסטרול שלכם עולה בהדרגה? האם רמות הסוכר שלכם מזנקות אחרי ארוחות מסוימות? אלו דברים שצריך לשים לב אליהם, גם אם הם עדיין "בטווח הנורמה".

אסור לעשות את זה! טעות נפוצה היא להתעלם מתחושות הגוף ולסמוך רק על המספרים. הגוף שלנו יודע לדבר, ואנחנו צריכים ללמוד להקשיב לו.

שאלה מהקהל (בדויה): "אבי מחיפה שואל – איזה שעון חכם הכי מומלץ למדידת HRV?" התשובה היא: זה תלוי בתקציב ובצרכים שלכם. יש הרבה אופציות טובות בשוק, כמו Garmin, Apple Watch, Fitbit, ו-Whoop. הכי חשוב זה לבחור שעון שנוח לכם לענוד ושיש לו אפליקציה נוחה לשימוש.

טכנולוגיה פוגשת את האינטואיציה הקדומה

האמת היא, שאבותינו ידעו להקשיב לגוף שלהם בצורה הרבה יותר טובה מאיתנו. הם לא הסתמכו על מכשירים, אלא פיתחו אינטואיציה חזקה. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו בדיוק כפי שהם עשו, אבל ברזולוציה גבוהה יותר. היא נותנת לנו כלים למדוד ולכמת תחושות, ולזהות דפוסים שאולי היינו מפספסים אחרת.

אז איך מתחילים? פרוטוקול מדידה התחלתי

1. מדדו חום באופן קבוע: לפחות פעם ביום, באותה שעה. רשמו את התוצאות.

2. השתמשו בשעון חכם: עקבו אחרי ה-HRV, דפוסי השינה, ורמת פעילות גופנית.

3. רשמו את מה שאתם אוכלים: שימו לב איך הגוף שלכם מגיב למאכלים שונים.

4. הקדישו זמן להקשבה: שבו בשקט כמה דקות בכל יום ונסו להרגיש את הגוף שלכם. האם יש מתח בשרירים? האם אתם מרגישים עייפים? האם יש כאבים?

5. התייעצו עם רופא: אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, אל תהססו לפנות לרופא. הראו לו את הנתונים שאספתם.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לעשות ניסוי של שבוע עם דיאטה אנטי דלקתית ולראות איך זה משפיע על ה-HRV שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של הקשר בין בריאות המעיים לבריאות הנפש.