פתיחה: יום חמישי, 14:37, רחוב דיזנגוף
ביום חמישי שעבר, בדיוק בשעה 14:37 (כן, אני כותב על זה רק עכשיו, אבל היי, יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם, נכון?), עמדתי ברמזור בדיזנגוף וחיכיתי לעבור את הכביש. הסתכלתי על הסמארטפון, כמו כולם, אבל במקום לבדוק אינסטגרם (טוב, בדקתי גם אינסטגרם, נו) קראתי מאמר על מדד נוירולוגי חדש שיכול לנבא פרקינסון שנים לפני הרעד המפורסם. פרקינסון? אני? רעד? זה נשמע רחוק, אבל תמיד חשבתי שאם אפשר למנוע או לדחות מחלות, זה שווה את המאמץ. אבל האם זה באמת אפשרי? האם באמת אפשר לנבא פרקינסון שנים מראש?
גוף המאמר: האזנה לגוף ברזולוציה גבוהה
אז מה בעצם הסיפור עם המדד הנוירולוגי הזה? בגדול, מדובר בניסיון להקשיב לגוף שלנו בצורה הרבה יותר מעמיקה ומדויקת ממה שעשינו עד היום. נשמע קצת כמו לחזור לשורשים, נכון? פעם סבא וסבתא היו אומרים "הגוף יודע" – והיום, עם הטכנולוגיה, אנחנו יכולים סוף סוף להבין מה הגוף יודע ואיך הוא מנסה לספר לנו.
אחד המדדים המרכזיים שנבדקים הוא שונות קצב לב (HRV – Heart Rate Variability). זה אומר, במילים פשוטות, לבדוק את המרווחים בין פעימות הלב. זה לא שהלב שלנו דופק בקצב אחיד כמו מטרונום – יש שינויים קטנים, והשינויים האלה משקפים את הפעילות של מערכת העצבים האוטונומית שלנו, שאחראית על דברים כמו לחץ, רגיעה, עיכול ושינה. ככל שהשונות גבוהה יותר, זה בדרך כלל סימן טוב יותר למצב הבריאותי הכללי שלנו.
שמעתי על זה בפודקאסט של ד"ר רונן קאופמן, מומחה לנוירולוגיה, והוא הסביר את זה ככה: "למדוד דופק בלבד זה כמו לנהוג ברכב ולהסתכל רק על מד המהירות. אתה יודע כמה מהר אתה נוסע, אבל אתה לא יודע לאן אתה נוסע, מה קורה מסביבך, ואיך המנוע שלך עובד." נקודה למחשבה, לא?
הנה טיפ קטן ופשוט: אפשר להתחיל למדוד HRV עם שעון חכם פשוט. לא צריך ציוד יקר!
המדד החדשני: יותר מסתם רעד
העניין הוא שהמחקרים מראים ששינויים ב-HRV יכולים להופיע שנים לפני הסימפטומים הקלאסיים של פרקינסון, כמו רעד. זאת אומרת, שאם אנחנו מתחילים לעקוב אחרי הנתונים האלה מוקדם, אנחנו יכולים לזהות סימנים מקדימים ולנקוט בפעולות מנע.
אבל שימו לב – אסור לעשות את זה לבד! זה לא משחק. אם אתם רואים שינויים חריגים, חייבים להתייעץ עם רופא. ניתוח לא נכון של הנתונים יכול לגרום לחרדה מיותרת.
ומה עוד? המדד הנוירולוגי החדש לא מסתפק רק ב-HRV. הוא בוחן גם דברים כמו רמות גלוקוז, אינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה. זה קצת כמו להרכיב פאזל – כל חלק קטן נותן לנו עוד רמז לתמונה הגדולה.
פעם חשבתי שטווחי בדיקות הדם "הנורמליים" הם קדושים, אבל אז הבנתי שהם בעצם קונספט סטטיסטי. מה שנורמלי לאוכלוסייה לא בהכרח נורמלי לי. הרבה יותר חשוב לעקוב אחרי המגמות האישיות שלי לאורך זמן.
מיתוס נפוץ: פרקינסון היא מחלה של קשישים
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שפרקינסון היא מחלה שפוגעת רק בקשישים. זה לא נכון! למרות שהיא נפוצה יותר בגילאים מבוגרים, היא יכולה לפגוע גם באנשים צעירים יחסית. קחו לדוגמה את מייקל ג'יי פוקס, שאובחן בגיל 29.
שאלה טובה שעולה בדרך כלל היא: "אוקיי, אבל מה אפשר לעשות עם המידע הזה?"
התובנה המעשית: מעקב אישי
התשובה היא מעקב אישי. אחת הדוגמאות שממש השפיעו עליי הייתה של אישה שסיפרה איך ניתוח נתונים מפורט (בשיתוף עם הרופא שלה, כמובן!) הוביל לגילוי מוקדם של מחלה אוטואימונית. שינויים בביומרקרים שלה, שהיו מזוהים כ"נורמליים" בבדיקות שגרתיות, הצביעו על מגמה מדאיגה רק כשנבחנו בהקשר רחב יותר של הבריאות שלה.
תיבת שאלות מהקהל (הבדויה):
- אורית מחיפה שואלת: "אני סובלת מנדודי שינה. האם זה יכול להשפיע על ה-HRV שלי?"
תשובה: בהחלט! שינה גרועה משפיעה על מערכת העצבים האוטונומית, וזה יכול להשתקף ב-HRV שלך.
- דני מתל אביב שואל: "יש לי שעון חכם שמודד דופק. זה מספיק?"
תשובה: זה התחלה טובה, אבל כדאי לבדוק אם השעון מודד גם HRV.
קורטיזול: הגבעה שלא תמיד ירוקה
אחת הדוגמאות המעניינות היא עקומת הקורטיזול. אצל אדם בריא, היא אמורה להיראות כמו גבעה יפה – גבוהה בבוקר (כדי להתעורר) ויורדת בהדרגה במהלך היום. אבל אצל אנשים עם בעיות הורמונליות או סטרס כרוני, העקומה הזאת יכולה להיות שטוחה, הפוכה, או אפילו עם כמה "פסגות" לא רצויות.
סיום: תחילת מסע
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה למדוד HRV או לעקוב אחרי ביומרקרים נוספים – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן להתחיל למדוד את ה-HRV שלי באופן קבוע עם השעון החכם שלי, ואעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין תזונה דלקתית לפרקינסון.
