ביום רביעי שעבר, כשהתפתלתי על הספה בניסיון נואש למצוא תנוחה נורמלית, הבנתי שאני חייב שינוי. הגב שלי, שפעם היה גמיש כמו גומי, התחיל להרגיש כמו קרש ישן. ניסיתי הכל – משחות, כדורים, אפילו שיעורי יוגה (שגרמו לי להרגיש בעיקר מגוחך). אבל שום דבר לא באמת עזר לטווח הארוך. ואז, חבר טוב המליץ לי על אפליקציה אחת שאשכרה גרמה לי לחשוב מחדש על איך אני מתייחס לגוף שלי. קוראים לה "יציבה חכמה" (סתם המצאתי שם, אבל תזרמו איתי).
אז מה כל כך מיוחד באפליקציה הזו? היא לא רק אומרת לך "שב זקוף!". היא ממש מנתחת את היציבה שלך, ומגלה דברים שלא חשבת עליהם בכלל. למשל, היא משתמשת במונח "שונות קצב לב" (HRV). בהתחלה זה נשמע כמו משהו מסטאר טרק, אבל בעצם זה פשוט מדד למרווחים בין פעימות הלב שלך, שמשקף את מצב מערכת העצבים האוטונומית שלך. בקיצור, זה כמו מדד לחץ פנימי.
אני יודע, אני יודע, זה נשמע מסובך. אבל האפליקציה מסבירה הכל בשפה פשוטה, עם גרפים ברורים ומספרים מדויקים. היא מראה לך את אחוז הכפיפות שלך, את מספר הצעדים היומיים שלך, ואפילו את טווח התנועה של הכתפיים שלך. וזה לא רק מספרים בשביל מספרים. האפליקציה מנסה להבין מה הקשר ביניהם.
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר אנדרו הובerman (מומלץ!) שהוא הסביר שלהסתכל רק על רמות גלוקוז זה כמו להסתכל רק על הבעיה בלי להבין את ההקשר. צריך לבחון את זה ביחד עם רמות האינסולין, קורטיזול ודפוסי השינה שלך. והאפליקציה עושה בדיוק את זה. היא בונה לך תמונה הוליסטית של הבריאות שלך.
אבל רגע, לא הכל מושלם. האפליקציה הזכירה לי משהו חשוב: צריך לקחת את הנתונים האלה בערבון מוגבל. אסור ליפול למלכודת של השוואות חסרות טעם. "טווחי הנורמה" בבדיקות דם הם קונספט סטטיסטי מיושן. מה שחשוב זה לעקוב אחרי המגמות האישיות שלך. זה כמו שאומרים על השקעות – ביצועי העבר אינם מעידים על העתיד.
זוכרים את עקומת הקורטיזול? הדבר הזה שנראה כמו גבעה? כשאני ראיתי את העקומה שלי, היא נראתה יותר כמו הר געש לפני התפרצות. זה הדליק לי נורה אדומה, והבנתי שאני חייב להוריד הילוך.
אחת הטעויות הנפוצות שאנשים עושים היא לסמוך רק על ניטור דופק. זה כמו לנהוג ברכב ולהסתכל רק על מד המהירות. אתה לא יודע כלום על מצב המנוע, הבלמים או הצמיגים שלך. האפליקציה, לעומת זאת, נותנת לך מבט מקיף יותר.
אבל עזבו אתכם ממדע. הנה אנקדוטה קטנה: פעם הכרתי בחור בשם יוסי שסבל מכאבי גב כרוניים. הוא ניסה הכל – כירופרקטורים, דיקור, אפילו טיפולים אנרגטיים. שום דבר לא עזר. ואז הוא התחיל להשתמש באפליקציה הזו, וגילה שהכאב שלו קשור באופן ישיר לדפוסי השינה שלו. הוא התחיל לישון יותר, והכאב פשוט נעלם. וואלה!
אז נכון, הטכנולוגיה הזו נראית חדשה ומודרנית. אבל אני חושב שבבסיסה היא מחזירה אותנו למשהו עתיק מאוד: הקשבה לגוף. אבותינו ידעו להקשיב לגוף שלהם, לזהות שינויים קטנים ולפעול בהתאם. הטכנולוגיה פשוט מאפשרת לנו לעשות את זה ברזולוציה גבוהה יותר.
מה שאסור לעשות זה להתחיל למדוד את עצמכם בלי סוף. זה יכול להפוך לאובססיה מטורפת! תמדדו פעם ביום, תנתחו את המידע, ותיישמו את מה שלמדתם.
המלצה ספציפית לפעולה? תתחילו עם פרוטוקול מדידה פשוט: תמדדו את הדופק שלכם בבוקר, אחרי שקמתם. תבדקו את איכות השינה שלכם באמצעות שעון חכם. תצלמו את עצמכם במראה כדי לראות אם היציבה שלכם השתנתה. זה הכל!
אני לא יודע מה יהיה בעתיד. אני לא יודע אם הטכנולוגיה הזו תפתור את כל בעיות הבריאות שלנו. אבל אני כן יודע שהיא נתנה לי כלי חדש וחזק להקשיב לגוף שלי. והיא גרמה לי להבין שיש לי יותר שליטה על הבריאות שלי ממה שחשבתי.
אז אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה אפליקציות דומות – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב תרגילי נשימה ספציפיים שמכוונים למערכת העצבים האוטונומית, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בחשיבות של תזונה מותאמת אישית.
שאלה טובה שעלתה לי בראש אחרי שכתבתי את כל זה: אם אנחנו מקשיבים לגוף שלנו כל כך טוב, האם זה אומר שאנחנו צריכים להפסיק לסמוך על רופאים? ברור שלא! אבל זה כן אומר שאנחנו צריכים להיות שותפים פעילים יותר בטיפול הבריאותי שלנו. אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.
