ביום רביעי שעבר, כשניסיתי להבין למה אני מרגיש תקוע אחרי ארוחת צהריים שהייתה אמורה להיות בריאה (חומוס ביתי עם ירקות חתוכים גס, קצת שמן זית, כן כן, גם פיתה), פתאום עלה לי הרעיון הזה. למה אין אפליקציה שמסתכלת על מה שאני אוכל, לא רק סופרת קלוריות, אלא ממש מבינה מה הגוף שלי מנסה להגיד לי דרך האוכל?
אני יודע, אני יודע, עוד אפליקציה, כאילו חסר לנו. אבל רגע, תחשבו על זה: אבותינו, הם לא היו צריכים אפליקציות. הם פשוט ידעו. הם הקשיבו לגוף. הבעיה היא שהיום, עם כל הרעש הזה, עם כל המידע שמציף אותנו, אנחנו כבר לא שומעים. ואולי טכנולוגיה יכולה לעזור לנו לחזור להקשיב?
אז התחלתי לחשוב על זה ברצינות. אפליקציה, ישראלית כמובן, כי אנחנו הרי הכי טובים, כן? (טוב, אולי קצת משוחד). אבל לא סתם אפליקציה, אלא כזו שרואה תמונה של האוכל שלכם וישר אומרת: "חביבי, יש לך בעיה".
אבל איזה בעיה?
הנה הקטע: לא סתם בעיה של "חסר לך ויטמין C". משהו יותר עמוק. משהו שקשור לאיזון הפנימי של הגוף. משהו שגם רופאים, עם כל הכבוד להם, לפעמים מפספסים.
מדד אחד קטן – עולם ומלואו (או לפחות מערכת העצבים האוטונומית)
אני אתן לכם דוגמה. שמעתם פעם על "שונות קצב לב" (HRV)? כן, אני יודע, נשמע כמו משהו מסובך. אז ככה: זה בעצם המרווחים בין פעימות הלב שלכם. עכשיו, למה זה חשוב? כי זה משקף את המצב של מערכת העצבים האוטונומית שלכם. תחשבו על זה כמו על מנוע של מכונית. אם המנוע עובד חלק, המרווחים בין הצילינדרים יהיו סדירים. אבל אם יש בעיה, המרווחים יהיו לא סדירים. אותו דבר עם הלב.
HRV גבוה זה טוב. זה אומר שהגוף שלכם רגוע, גמיש, יכול להתמודד עם סטרס. HRV נמוך זה אומר שהגוף שלכם במצב של מלחמה, הוא מגיב לכל גירוי כמו איום.
עכשיו, איך זה קשור לאוכל? הכל קשור, חברים!
אכלתם ארוחה עשירה בסוכר? ה-HRV שלכם יצנח. לא ישנתם טוב? ה-HRV שלכם יסבול. אתם בסטרס בעבודה? ניחשתם נכון.
אבל הבעיה היא שרוב הרופאים לא בודקים HRV. הם מסתכלים על דופק. זה כמו לנהוג ברכב ולהסתכל רק על מד המהירות. אתם יודעים כמה אתם נוסעים, אבל אתם לא יודעים מה קורה מתחת למכסה המנוע.
מערכת יחסים מורכבת – גלוקוז, אינסולין, קורטיזול ושינה
ואם כבר מדברים על זה, בואו ניגש לעניין אחר. רמות גלוקוז. כולם מדברים על רמות גלוקוז. אבל מה זה אומר אם רמת הגלוקוז שלכם גבוהה אחרי ארוחה? זה אומר שאתם חולי סוכרת? לא בהכרח. זה יכול להיות קשור גם לאינסולין, לקורטיזול (הורמון הסטרס), לדפוסי שינה שלכם. הכל משפיע על הכל. זה מערכת.
תחשבו על זה כמו על גבעה. עקומת קורטיזול בריאה אמורה להיראות כמו גבעה. גבוה בבוקר, יורד בהדרגה במהלך היום. אבל אם אתם בסטרס כרוני, העקומה תהיה שטוחה, או אפילו הפוכה. והגוף שלכם יגיב בהתאם.
ואיך כל זה מתחבר לאפליקציה?
האפליקציה, בדמיון שלי לפחות, לא רק תנתח את האוכל שלכם. היא גם תשאל אתכם שאלות. איך ישנתם? איך אתם מרגישים? מה רמת הסטרס שלכם? והיא תשלב את כל הנתונים האלה כדי לתת לכם תמונה אמיתית של מה שקורה בגוף שלכם.
הטעות של טווחי הנורמה – ולמה אנחנו צריכים לעקוב אחרי עצמנו
תראו, עוד משהו שמפריע לי. הרופאים האלה, עם בדיקות הדם שלהם. "הכל בסדר, אתה בטווח הנורמה". אבל מה זה טווח הנורמה? זה ממוצע של אנשים אחרים. לא שלכם!
זה כמו להגיד שכל הישראלים צריכים לנעול נעליים במידה 42. זה הגיוני? ברור שלא. כל אחד שונה. והגוף שלנו משתנה כל הזמן. מה שנכון לי היום, לא יהיה נכון לי מחר.
וזו הסיבה שאנחנו צריכים לעקוב אחרי הנתונים שלנו לאורך זמן. להשוות את עצמנו לגרסה הקודמת של עצמנו. לראות את המגמות.
מקרה אישי קטן – ואיך זה יכול למנוע אסון
אני אתן לכם דוגמה. חבר שלי, דני (הוא ממש שונא שאני מזכיר אותו אבל הוא יהרוג אותי אם לא), התחיל לעקוב אחרי הביומארקרים שלו לפני כמה חודשים. הוא לא הרגיש טוב. עייף, חסר אנרגיה. הרופאים אמרו לו שהוא בסדר. אבל הנתונים שלו סיפרו סיפור אחר. הם הראו שיש לו דלקת כרונית בגוף. ואז, אחרי עוד כמה בדיקות, גילו שיש לו בעיה בבלוטת התריס. בזכות המעקב הוא גילה את זה מוקדם. הוא התחיל טיפול והוא מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו.
האפליקציה שאני מדבר עליה יכולה לעזור לנו לגלות דברים כאלה לפני שהם הופכים לבעיה רצינית.
שמעתי על זה בפודקאסט, אני חושב שזה היה של ד"ר פיטר אטיה, שאמר משהו חכם. הוא אמר שאנחנו צריכים להקשיב לגוף שלנו כמו שאבותינו הקשיבו, אבל ברזולוציה גבוהה יותר.
אני יודע, זה נשמע קצת מדע בדיוני. אבל הטכנולוגיה כבר כאן. חיישנים, אפליקציות, בדיקות דם ביתיות. אנחנו יכולים לדעת על הגוף שלנו יותר מאי פעם. השאלה היא מה אנחנו עושים עם זה?
אוקיי, מה עושים מחר בבוקר? – פרוטוקול מדידה התחלתי
אז מה אני מציע?
1. תתחילו לעקוב אחרי האוכל שלכם. לא סתם לרשום מה אכלתם, אלא לנסות להבין איך זה גורם לכם להרגיש.
2. תמדדו את ה-HRV שלכם. יש הרבה אפליקציות שעושות את זה. אני משתמש ב-Elite HRV.
3. תבדקו את רמות הגלוקוז שלכם. לא חייבים לעשות את זה כל יום, אבל מדי פעם זה יכול לתת לכם תמונה טובה.
4. תעשו בדיקות דם תקופתיות. אבל אל תסתמכו רק על הטווחים הנורמליים. תנסו להבין מה נכון לכם.
עכשיו, אני לא רופא, אז קחו את כל מה שאמרתי עם קורטוב מלח. אבל אני חושב שאם נקשיב לגוף שלנו, ונעזר בטכנולוגיה כדי להקשיב טוב יותר, אנחנו יכולים לחיות חיים בריאים וארוכים יותר.
ובאמת, הדבר הזה, איך קוראים לו… אה, אוטופגיה… מרתק אותי כבר שנים. אבל זה כבר נושא לפעם אחרת.
אני יודע שאני עדיין לא לגמרי משוכנע שהם בדקו את כל המשתנים הרלוונטיים כשמדובר במחקרים בתחום הזה.
אני החודש הבא אני מתכנן לנסות למדוד רמות קטונים בגוף... אם מישהו ניסה את השיטה הזאת, אשמח לשמוע...
