ביום רביעי שעבר, בזמן שהכנתי את הקפה של הבוקר (אני נאמנה לקפה הטורקי עם הל, עזבו אותי עם הקפסולות), קלטתי בפיד שלי ידיעה מטורפת. ידיעה שלא נתנה לי מנוח עד עכשיו. משהו שגרם לי לחשוב שאולי העתיד כבר פה, ואנחנו סתם תקועים בפקק של בדיקות דם תקופתיות.
הידיעה סיפרה על אלגוריתם AI שיכול לזהות מחלות – תחזיקו חזק – 8 שנים לפני שהרופא הממוצע בכלל חושד במשהו. 8 שנים! זה כמו לקבל מפה של האוצר לפני שהפיראטים בכלל התחילו לחפור.
אז איך זה עובד? ולמה זה בכלל אפשרי? בואו נצלול פנימה, אבל בלי לחנוק אחד את השני במונחים רפואיים מסובכים.
הגוף שלנו מדבר – האם אנחנו מקשיבים?
האלגוריתם הזה, בגדול, לומד להקשיב לגוף שלנו. לא רק לדופק וללחץ דם, אלא לניואנסים קטנים, שינויים עדינים שמתרחשים לאורך זמן. קחו למשל את "שונות קצב לב" (HRV). נשמע כמו משהו מפחיד, נכון? אבל זה בסך הכל המרווחים הקטנים בין פעימות הלב שלכם. כשהגוף שלכם רגוע ומאוזן, המרווחים האלה משתנים בצורה בריאה. אבל כשהגוף בסטרס, חולה, או סתם לא מאושר – השינויים האלה נעשים פחות מגוונים.
אז למה זה משנה? כי שונות קצב לב בריאה היא כמו גבעה ירוקה עם עליות וירידות. כשאתם בסטרס, זה הופך לקו ישר ומשעמם.
אבל רגע, זה לא רק עניין של דופק. האלגוריתם הזה אוסף מידע מכל מקום – בדיקות דם, שינה, פעילות גופנית, אפילו תזונה. הוא מחבר את כל הנקודות, מוצא קשרים נסתרים, ומגלה מגמות שאנחנו, בני האדם הפשוטים, פשוט לא מסוגלים לראות.
שמעתי את הפודקאסט של ד"ר רונדא פטריק (FoundMyFitness) לפני כמה חודשים. היא הסבירה איך המערכות האלה יכולות לזהות חריגות בדפוסי השינה שלכם שיכולות להצביע על דברים כמו חוסר איזון הורמונלי או אפילו סיכון מוגבר למחלות נוירולוגיות בעתיד. זה מפחיד, אבל גם מעצים – כי אם יודעים מראש, אפשר לעשות משהו בנידון.
מיתוס הנורמה: האם אנחנו באמת נורמליים?
אחד הדברים שהכי הדליקו אותי בסיפור הזה הוא האתגר שמערכות AI מציבות לקונבנציות הרפואיות המקובלות. קחו לדוגמה את טווחי הנורמה בבדיקות דם. כולנו מכירים את זה – הרופא אומר "הכל תקין" כי הערכים שלנו נמצאים בתוך הטווח. אבל מה אם הטווח הזה הוא פשוט ממוצע סטטיסטי של אנשים חולים? מה אם ה"נורמה" שלנו היא בכלל לא הנורמה שלנו?
הנה סיפור קטן: חברה שלי, שרון, הרגישה מותשת במשך חודשים. בדיקות הדם שלה היו "תקינות", אבל היא ידעה שמשהו לא בסדר. בסוף, אחרי ששיגעה את כל הרופאים בעיר, היא הלכה לנטורופתית שבדקה אותה לעומק. הסתבר שהיא סובלת מחוסר איזון הורמונלי רציני שפשוט לא הופיע בבדיקות הסטנדרטיות.
הלקח? ה"נורמה" היא לא קדושה. חשוב לעקוב אחרי המגמות האישיות שלכם, להבין מה נורמלי עבורכם.
אבל רגע, אסור לעשות את זה! טעות נפוצה שאנשים עושים היא להתחיל להשוות את עצמם לאחרים. אל תתחילו להשוות את בדיקות הדם שלכם לשל השכן, ותפסיקו לנסות "לנצח" את המערכת. המטרה היא להבין את עצמכם טוב יותר, לא להפוך להיפוכונדרים.
שאלה טובה: האם המערכות האלה עלולות לגרום לנו להיות אובססיביים לבריאות שלנו? התשובה היא כן, בהחלט. אבל כמו כל כלי, הן יכולות לשמש לטוב או לרע. המפתח הוא איזון ושכל ישר.
העתיד כבר כאן – ואולי הוא קצת כמו העבר
מה שהכי מרגש אותי בכל הסיפור הזה הוא שהטכנולוגיה החדשה הזו בעצם מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו בדיוק כפי שעשו אבותינו, רק ברזולוציה גבוהה יותר. פעם, היינו צריכים להסתמך על תחושות בטן, על אינטואיציה. היום, אנחנו יכולים לגבות את האינטואיציה הזו בנתונים מדויקים.
תחשבו על זה ככה: ניטור דופק בלבד זה כמו לנהוג ברכב ולהסתכל רק על מד המהירות. זה נותן לכם תמונה חלקית, אבל לא מספר את כל הסיפור. ניטור מקיף של כל הפרמטרים בגוף זה כמו לקבל מפה של כל הדרכים, לדעת מתי יש פקקים, מתי כדאי לעצור להתרעננות, ומתי פשוט להגביר מהירות.
אז מה עושים מכאן? הנה כמה המלצות מעשיות להתחלה:
- תתחילו למדוד! זה הזמן לרכוש שעון חכם שמנטר דופק, שינה, ופעילות גופנית.
- תעשו בדיקות דם תקופתיות – אבל אל תסתפקו רק ב"הכל תקין". תבקשו את התוצאות המלאות, ותנסו להבין את המגמות לאורך זמן.
- תתחילו לשים לב לגוף שלכם – תרשמו מה אתם אוכלים, איך אתם ישנים, איך אתם מרגישים.
- תתייעצו עם מומחים – רופאים, נטורופתים, תזונאים – כל מי שיכול לעזור לכם להבין את הנתונים ולגבש תוכנית פעולה.
אני עדיין מנסה לעכל את כל המידע הזה. זה קצת מפחיד לחשוב על הפוטנציאל של AI לחדור לנו לחיים, אבל גם מרגש לדעת שאולי יש לנו דרך חדשה להקשיב לגוף שלנו ולהיות בריאים יותר.
החודש הקרוב אני מתכננת לעשות בדיקת דם מקיפה, להתחיל לעקוב אחרי דפוסי השינה שלי בצורה יותר מדויקת, ואולי אפילו לנסות תזונה חדשה שמבוססת על ניתוח נתונים אישיים. ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של מיקרוביום המעי ואיך הוא משפיע על הכל.
