פתיחה: "הבדיקות שלך מצוינות!" – ואז הגיע הצלצול

ביום שלישי האחרון, בזמן שטחנתי פסטה לילדים (בטח תגידו "פסטה זה לא בריא!" - נגיע לזה), קיבלתי טלפון מחברה טובה. "היי, מה קורה? הלכת לבדיקות תקופתיות לאחרונה?" שאלתי, כי אנחנו חולקות את החרדה הבריאותית הזו. "כן, הכל תקין! הרופא אמר שהתוצאות שלי מצוינות." שמחתי בשבילה, אבל משהו בדברים שלה הציק לי. "מצוינות יחסית למה?" חשבתי לעצמי. "יחסית לממוצע הארצי? לגיל שלה? או אולי 'מצוינות' זה פשוט 'לא מספיק גרוע בשביל לתת לך כדורים'?" הרגע הזה גרם לי לחשוב מחדש על כל העניין הזה של בדיקות דם, "נורמה" ואיך אנחנו באמת יכולים להקשיב לגוף שלנו לפני שיהיה מאוחר מדי.

הגוף מדבר – צריך רק לדעת להקשיב

כולנו שמענו על סוכרת סוג 2. הסטטיסטיקות מפחידות, הסיבוכים לא נעימים, ואיכשהו זה תמיד נראה כמו משהו שקורה "לאחרים". אבל האמת היא, שהגוף שלנו שולח אותות מצוקה הרבה לפני שאנחנו בכלל מגיעים לשלב האבחון. הבעיה היא שאנחנו לרוב לא יודעים איך לתרגם את האותות האלה לשפה שאנחנו מבינים. כאן נכנס לתמונה האלגוריתם המתקדם שמנתח 31 סמנים ומנבא סוכרת 9 שנים מראש. נשמע מפוצץ? אולי, אבל תכף תראו שזה הרבה יותר נגיש ממה שאתם חושבים.

אז למה בעצם 31 סמנים ולא רק רמות סוכר? זה פשוט - רמות סוכר הן רק חלק קטן מהתמונה. נדמה את זה לנהיגה: אם נסתכל רק על מד המהירות, לא נדע אם הבלמים שלנו תקינים או אם יש מכונית לפנינו. כדי לנהוג בבטחה, אנחנו צריכים להסתכל על הרבה יותר מדדים. כך גם הגוף שלנו.

אחת הדוגמאות המעניינות היא שונות קצב לב (HRV). מה זה אומר בכלל? זה בסך הכל מדד למרווחים בין פעימות הלב. כן, הלב שלנו לא פועם כמו שעון. הווריאציות האלה בין פעימה לפעימה משקפות את מצב מערכת העצבים האוטונומית שלנו, זו שאחראית על תגובות "Fight or Flight" ועל תגובות הרגעה. HRV נמוך יכול להצביע על סטרס כרוני, חוסר שינה, תזונה לקויה - וגם סיכון מוגבר לסוכרת.

שמעתי את ד"ר רולינסון, חוקר בתחום, אומר בפודקאסט שלו שה-HRV הוא כמו "מערכת אזעקה מוקדמת". הוא הסביר שהירידה ב-HRV יכולה להופיע שנים לפני שרואים שינויים ברמות הסוכר. וואו! זה גרם לי להבין שאנחנו צריכים להיות בלשים של הגוף שלנו, ולא רק לחכות שהרופא יגיד לנו מה לעשות.

הקורטיזול: גבעה ולא עמק

אבל שימו לב – לא כדאי להתמקד רק במדד אחד. רמות גלוקוז חשובות, אבל הן צריכות להיבחן בהקשר של אינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה. קורטיזול, למשל, הוא הורמון הסטרס. הוא אמור להיות גבוה בבוקר ונמוך בערב. עקומת קורטיזול בריאה נראית כמו גבעה – שיא בבוקר, ירידה הדרגתית במהלך היום. עקומת קורטיזול הפוכה, עם רמות גבוהות בערב, יכולה להעיד על סטרס כרוני שמשבש את חילוף החומרים ומגדיל את הסיכון לסוכרת.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: "אוקיי, אז מה עכשיו? אני צריך עכשיו לעשות בדיקות דם כל שבוע?" אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.

מיתוס ה"נורמה" – והאמת המרה

אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בעולם הרפואה הוא טווח ה"נורמה". אנחנו הולכים לבדיקות דם, הרופא אומר "הכל בטווח הנורמה" ואנחנו נושמים לרווחה. אבל האמת היא, שטווח ה"נורמה" הוא קונספט סטטיסטי מיושן. הוא מבוסס על ממוצע של אוכלוסייה שלמה, ולא לוקח בחשבון את הייחודיות האישית שלנו. במילים אחרות, "נורמלי" לא אומר "בריא".

טעות נפוצה היא לחשוב שאם בדיקות הדם שלנו "בסדר", אז אנחנו יכולים להמשיך באורח החיים שלנו בלי שינויים. זה כמו להתעלם מנורת אזהרה ברכב רק כי היא לא נדלקה בצורה חריפה.

"אסור לעשות את זה!" – המרדף אחרי הטרנדים

אסור לנו ליפול למלכודת הטרנדים! כל שני וחמישי צץ איזה "סופר-פוד" או דיאטה חדשה שמבטיחה פלאים. אבל הגוף שלנו לא אוהב שינויים קיצוניים. במקום לקפוץ מטרנד לטרנד, עדיף להתמקד בשינויים קטנים ועקביים באורח החיים.

הקשבה ברזולוציה גבוהה

אבותינו ידעו להקשיב לגוף שלהם. הם ידעו מתי הם עייפים, מתי הם רעבים ומתי הם צריכים לנוח. הבעיה היא שאנחנו איבדנו את היכולת הזו בתוך הרעש של החיים המודרניים. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו בדיוק כפי שעשו אבותינו, אבל ברזולוציה גבוהה יותר.

שאלות מהקהל (מדומות, לצורך העניין)

• רונית מתל אביב שואלת: "אוקיי, כל זה נשמע מעניין, אבל איך אני מתחילה? מאיפה אני משיגה את כל הנתונים האלה?"

תשובה: שאלה מצוינת! התחילו בבדיקות דם תקופתיות, אבל אל תסתפקו רק בתוצאות הסטנדרטיות. בקשו מהרופא שלכם לבדוק גם את רמות האינסולין, קורטיזול וויטמין D. בנוסף, שקלו להשתמש במכשיר ניטור גלוקוז רציף (CGM) כדי לראות איך הגוף שלכם מגיב למאכלים שונים.

• יוסי מחיפה שואל: "אני עושה ספורט ואוכל בריא, אבל עדיין עייף כל הזמן. מה זה יכול להיות?"

תשובה: עייפות כרונית יכולה להיות סימפטום של הרבה דברים, כולל סוכרת. כדאי לבדוק את רמות הקורטיזול שלכם וגם את איכות השינה.

איך מתחילים להקשיב? פרוטוקול מדידה התחלתי

אז מה עושים? הנה פרוטוקול התחלתי:

1. בדיקת דם מקיפה: אל תסתפקו בבדיקות סטנדרטיות. בקשו לבדוק אינסולין, קורטיזול, ויטמין D, פרופיל שומנים, CRP (מדד לדלקתיות) ו-HbA1c (סוכר ממוצע בדם).

2. ניטור גלוקוז רציף (CGM): אם אתם סקרנים לדעת איך הגוף שלכם מגיב למאכלים שונים, שקלו להשתמש ב-CGM למשך שבוע-שבועיים.

3. ניטור שינה: השתמשו באפליקציה או שעון חכם כדי לעקוב אחר איכות השינה שלכם. שימו לב למשך השינה, זמן ההירדמות, מספר ההתעוררויות ושלבי השינה.

4. מעקב אחר סטרס: השתמשו באפליקציה או שעון חכם כדי לעקוב אחר שונות קצב לב (HRV). נסו לזהות מה גורם ל-HRV שלכם לרדת ומה עוזר לו לעלות.

5. תזונה: עקבו אחר מה שאתם אוכלים ואיך זה משפיע עליכם. האם אתם מרגישים עייפים אחרי ארוחה מסוימת? האם יש מאכלים שגורמים לכם לנפיחות או כאבי בטן?

6. פעילות גופנית: הקפידו על פעילות גופנית סדירה, אבל אל תגזימו. פעילות גופנית מתונה עוזרת לאזן את רמות הסוכר בדם ולשפר את הרגישות לאינסולין.

סיום: המסע רק התחיל

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר תרגילי נשימה מודעת כדי להוריד את רמות הסטרס, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין בריאות המעיים לסוכרת.