ביום רביעי שעבר, בזמן שחיכיתי בתור לקפה ב"קפה גרג" (כן, אני מודה, חולשה שלי), שמעתי שיחה בין שני רופאים על איזו טכנולוגיה חדשה שמזהה טרשת עורקים דרך העור. "94% דיוק?" שמעתי אחד מהם אומר, ואני, בתור חובב טכנולוגיה (וטיפה היפוכונדר), ישר נדלקתי. איך לא שמעתי על זה קודם?

אז חפרתי קצת, והנה מה שגיליתי – זה לא בדיוק מדע בדיוני, אבל זה בהחלט גורם לך לחשוב מחדש על איך שאנחנו מבינים בריאות היום.

טרשת עורקים: האויב השקט שאפשר (אולי) לראות דרך העור

טרשת עורקים, בשפה פשוטה, זה כשהעורקים שלנו מתחילים להיסתם בשומנים וכולסטרול – כמו צנרת חלודה. זה יכול להוביל לבעיות רציניות כמו התקפי לב ושבץ. הבעיה היא שלרוב אין סימנים עד שמאוחר מדי.

אז איפה הטכנולוגיה האופטית נכנסת לתמונה? ובכן, הרעיון הוא להשתמש באור כדי "לראות" מה קורה מתחת לעור, בלי ניתוחים או בדיקות פולשניות. הטכנולוגיה הזו מודדת איך האור מתפזר ונספג ברקמות, ויכולה לזהות שינויים שמצביעים על טרשת עורקים.

94% דיוק זה נשמע מדהים, נכון? אבל חשוב להבין שזה עדיין בשלבים מוקדמים. זה כמו להסתכל על מפה של עיר – היא נותנת לך תמונה כללית, אבל אתה עדיין צריך להסתובב ברחובות כדי להבין מה באמת קורה.

אבל רגע, יש עוד משהו שמאוד עניין אותי – שונות קצב לב (HRV).

אני יודע, זה נשמע קצת כמו שם של להקת רוק, אבל זה בעצם מדד למרווחים בין פעימות הלב שלך. למה זה חשוב? כי המרווחים האלה משקפים את מצב מערכת העצבים האוטונומית שלך – זו שאחראית על דברים כמו נשימה, עיכול ודופק, בלי שאתה בכלל צריך לחשוב על זה. HRV גבוה יותר מעיד על מערכת עצבים גמישה וחזקה, שיכולה להגיב טוב יותר ללחצים. HRV נמוך יותר יכול להיות סימן לבעיות בריאותיות.

שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר אטינגר (כן, אני מקשיב לפודקאסטים של רופאים בזמן שאני מנקה את הבית, מה לעשות) שהוא אמר משהו חכם: "ניטור דופק בלבד זה כמו לנהוג תוך הסתכלות רק על מד המהירות. אתה צריך להסתכל על כל הלוח שעונים כדי להבין מה באמת קורה".

גלוקוז, אינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה: תזמורת הגוף שלנו

אחד הדברים שהכי מעניינים אותי בבריאות זה הקשר בין כל הדברים. אי אפשר להסתכל רק על רמת גלוקוז בלי להבין מה קורה עם האינסולין, הקורטיזול ודפוסי השינה שלך. זה כמו לנסות להבין סימפוניה כשאתה שומע רק כלי אחד.

למשל, רמת קורטיזול בריאה אמורה להיראות כמו גבעה – הכי גבוהה בבוקר (כדי להעיר אותך) ויורדת בהדרגה במהלך היום. אם העקומה הזו שטוחה או הפוכה, זה יכול להצביע על בעיות בבלוטת יותרת הכליה או על סטרס כרוני.

ומה לגבי בדיקות דם "נורמליות"? ובכן, מסתבר שהטווחים האלה הם קונספט סטטיסטי די מיושן. זה כמו להגיד שכל הנשים בגיל 30 צריכות ללבוש מידה 38. במקום להתמקד במספרים "נורמליים", חשוב יותר לעקוב אחרי המגמות האישיות שלך. האם רמת הכולסטרול שלך עולה לאט לאט לאורך השנים? זה כבר סימן אזהרה, גם אם המספרים עדיין "בטווח הנורמה".

אסור לעשות את זה! (או: הטעות הנפוצה עם תוספי תזונה)

אחת הטעויות הכי נפוצות שאני רואה זה אנשים שמתחילים לקחת תוספי תזונה בלי להבין מה הם עושים. זה כמו לנסות לתקן מכונית עם פטיש ומברג בלבד. לפני שאתם רצים לקנות את כל התוספים שראיתם באינסטגרם, תבדקו מה הגוף שלכם באמת צריך. תעשו בדיקות דם, תדברו עם רופא, ואל תסמכו רק על מה שכתוב באינטרנט.

שאלות מהקהל (הדמיוני שלי):

• יעל מחיפה: "אני מרגישה עייפה כל הזמן. מה זה אומר?" - יעל, זה יכול להיות הרבה דברים. תתחילי בבדיקות דם פשוטות כדי לבדוק רמות ברזל, ויטמין D ותפקוד בלוטת התריס.

• דוד מתל אביב: "מה ה-HRV הכי טוב שאני יכול להשיג?" - דוד, אין מספר קסם. ה-HRV שלך תלוי בגיל, ברמת הכושר ובגנטיקה שלך. המטרה היא לא להשיג מספר מסוים, אלא לשפר את ה-HRV שלך לאורך זמן.

חזרה למקורות, אבל עם רזולוציה גבוהה יותר

הטכנולוגיות החדשות האלה מאפשרות לנו להקשיב לגוף שלנו בצורה שאבותינו יכלו רק לחלום עליה. הם היו קשובים לאותות הקטנים ביותר – שינויים במצב הרוח, ברמות אנרגיה, באיכות השינה. היום, אנחנו יכולים לעשות את זה ברזולוציה גבוהה יותר, עם נתונים מדויקים ומגמות ברורות.

אז מה עושים מכאן? פרוטוקול מדידה התחלתי

1. דופק בבוקר: מדדו דופק מיד כשאתם מתעוררים, לפני שאתם קמים מהמיטה. תעשו את זה במשך שבוע ותראו מה הדופק הממוצע שלכם.

2. שינה: הקפידו על שעות שינה סדירות. לכו לישון וקומו באותה שעה כל יום, גם בסופי שבוע.

3. תזונה: נסו לצמצם מזון מעובד וסוכרים פשוטים, והתמקדו באוכל אמיתי – ירקות, פירות, חלבונים ושומנים בריאים.

4. סטרס: מצאו דרכים להפחית סטרס – מדיטציה, יוגה, טיולים בטבע, או כל דבר שעוזר לכם להירגע.

אני עדיין מנסה להבין אם הטכנולוגיה הזו באמת יכולה לשנות את איך שאנחנו מזהים ומטפלים בטרשת עורקים, ואם מישהו מכם ניסה אותה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לחקור יותר את הקשר בין HRV לתזונה, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של ביו-האקינג אתי.