ביום שלישי שעבר, בזמן שהכנתי שקשוקה לילדים (אני משתדל לפחות פעם בשבוע להכניס קצת ירקות), הסתכלתי על השעון החכם שלי. כתוב שם בבירור: "ציון בריאות - 92/100". נו באמת? אם השעון הזה היה יודע מה באמת קורה לי בגוף, הוא היה מציע לי מיד מיטה בבית חולים!

אבל זה בדיוק העניין. השעונים החכמים האלה, למרות כל הפיצ'רים המגניבים, מספרים לנו רק חצי אמת על הבריאות שלנו. הם מודדים דברים חשובים, אבל לעיתים קרובות מתעלמים מהתמונה הגדולה. אז בואו נצלול פנימה ונבין איך לתקן את הטעות האלגוריתמית הזו ולשמוע מה הגוף שלנו באמת מנסה להגיד.

מה השעון מודד, ולמה זה לא מספיק?

השעון מודד דברים כמו דופק, איכות שינה, מספר צעדים ואולי גם רמות חמצן בדם. זה אחלה, אבל זה כמו לנהוג עם כיסוי על רוב השמשה הקדמית ולהסתמך רק על מד המהירות. אתה יודע שאתה נוסע מהר, אבל לא יודע מה קורה מסביבך!

אחד המדדים החשובים שהשעונים האלה מנסים לפענח הוא שונות קצב לב (HRV). מה זה אומר? זה פשוט המרווחים בין פעימות הלב שלך. ככל שהמרווחים משתנים יותר, זה סימן שהמערכת העצבית שלך גמישה וחזקה יותר. זה כמו ההבדל בין תזמורת סימפונית, שבה כל כלי נגינה מנגן בקצב משלו, לבין מקהלה צבאית, שבה כולם חייבים להיות בתיאום מושלם.

אבל ה-HRV הזה, לבד, לא מספר את כל הסיפור. הוא מושפע מהרבה דברים - מתח, שינה, תזונה, פעילות גופנית. אם מדדתם HRV נמוך אחרי יום לחוץ בעבודה, זה לא בהכרח אומר שאתם חולים!

עכשיו לחלק המעניין: איך להבין את התמונה הגדולה?

השעון החכם שלכם הוא רק כלי, כמו סטטוסקופ. צריך לדעת איך להשתמש בו כדי לקבל מידע משמעותי. הנה כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון:

• רמות גלוקוז: אם אתם רוצים להבין באמת מה קורה בגוף שלכם, תעקבו אחרי רמות הסוכר. רמות גלוקוז גבוהות מדי לאורך זמן יכולות להוביל לבעיות בריאותיות רבות.

טיפ מעשי: תנסו למדוד את רמות הסוכר שלכם אחרי ארוחות שונות ותראו איך הגוף שלכם מגיב. שימו לב במיוחד לארוחות עשירות בפחמימות.

• אינסולין: אינסולין הוא ההורמון שעוזר לסוכר להיכנס לתאים שלכם. אם הגוף שלכם צריך להפריש הרבה אינסולין כדי לשמור על רמות סוכר תקינות, זה סימן שהגוף שלכם עובד קשה מדי.
• קורטיזול: הורמון הסטרס. רמות קורטיזול אמורות להיות גבוהות בבוקר ונמוכות בערב. אם הקורטיזול שלכם גבוה כל הזמן, זה יכול להוביל לעייפות, בעיות שינה ועוד.

הנה אנלוגיה: דמיינו עקומת קורטיזול בריאה כגבעה. בבוקר יש עלייה תלולה, ואז יש ירידה הדרגתית לאורך היום. אם העקומה שלכם נראית כמו רכבת הרים משוגעת, זה סימן שמשהו לא בסדר.

• שינה: לא סתם אומרים ששינה היא אחד הדברים הכי חשובים לבריאות שלנו. שינה לא מספקת יכולה להשפיע על הכל - ממערכת החיסון ועד למצב הרוח.

אנקדוטה אישית: פעם הייתי ישן רק 6 שעות בלילה. אחרי שהתחלתי לישון 8 שעות, הרגשתי כאילו קיבלתי גרסה חדשה של עצמי.

הטעות הקטלנית של בדיקות דם "נורמליות"

אחד המיתוסים הכי נפוצים הוא שטווחי בדיקות דם "נורמליים" הם איזה גזר דין סופי. אבל האמת היא שהטווחים האלה הם סטטיסטיים - הם פשוט מראים את הטווח שבו נמצאים רוב האנשים. זה לא אומר שאם אתם בתוך הטווח, אתם בריאים!

מה שחשוב זה לעקוב אחרי המגמות האישיות שלכם. אם רמת הסוכר שלכם עולה בהדרגה במשך כמה חודשים, זה סימן שמשהו לא בסדר, גם אם היא עדיין בטווח ה"נורמלי".

שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה (מומלץ!) שהוא אמר ש"הגוף מדבר אלינו כל הזמן, אנחנו פשוט לא יודעים להקשיב".

סיפור אישי קטן

לפני כמה שנים, הרגשתי עייף כל הזמן. השעון החכם שלי הראה שהשינה שלי בסדר, אבל הרגשתי מרוקן. התחלתי לעקוב אחרי רמות הסוכר שלי, וגיליתי שהן גבוהות מדי אחרי ארוחות מסוימות. אחרי כמה שינויים בתזונה, חזרתי להרגיש כמו בן אדם. השעון שלי עדיין נתן לי ציון בריאות טוב, אבל רק אחרי שהקשבתי לגוף שלי באמת, הבנתי מה קורה.

אסור לעשות את זה!

אל תסתמכו רק על השעון החכם שלכם! הוא כלי עזר, לא רופא.

שאלות מהקהל (בדיוניות, אבל רלוונטיות):

שואלת: שירלי מחיפה: "האם כל השעונים החכמים מודדים את אותם הדברים?"

תשובה: לא בדיוק. יש שעונים עם פיצ'רים מתקדמים יותר, כמו מדידת אק"ג. אבל חשוב לזכור שגם השעונים הכי יקרים לא יכולים להחליף רופא.

שואל: דני מתל אביב: "כמה פעמים ביום כדאי למדוד רמות סוכר?"

תשובה:* זה תלוי. אם אתם סובלים מסוכרת, הרופא שלכם ייתן לכם הנחיות ספציפיות. אם אתם סתם רוצים לעקוב אחרי רמות הסוכר שלכם, מספיק למדוד פעם ביום, אחרי ארוחה.

אז מה עושים עכשיו? פרוטוקול מדידה התחלתי

הנה פרוטוקול פשוט להתחלה, שיעזור לכם להקשיב טוב יותר לגוף שלכם:

1. דופק במנוחה: מדדו את הדופק שלכם בבוקר, לפני שקמים מהמיטה.

2. שונות קצב לב (HRV): מדדו את ה-HRV שלכם כל יום באותה שעה.

3. רמות סוכר: מדדו את רמות הסוכר שלכם בבוקר, בצום, ואחרי הארוחות.

4. שינה: שימו לב כמה שעות אתם ישנים, ואיך אתם מרגישים כשאתם קמים.

5. רישום: רשמו את כל הנתונים האלה בטבלה או באפליקציה.

אחרי כמה שבועות, תתחילו לראות דפוסים. תראו איך השינה שלכם משפיעה על הדופק, איך האוכל שאתם אוכלים משפיע על רמות הסוכר. זה כמו להקשיב לגוף שלכם מדבר בשפה חדשה.

אבותינו ידעו להקשיב לגוף – גם אנחנו יכולים, רק עם יותר כלים

אבותינו ידעו להקשיב לגוף שלהם בצורה טבעית. הם ידעו מתי הם עייפים, מתי הם רעבים, מתי הם צריכים לנוח. אנחנו קצת איבדנו את היכולת הזו, אבל הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו להחזיר אותה.

אני עדיין מנסה להבין איך להשתמש בכל הנתונים האלה בצורה הכי טובה, ואם למישהו מכם יש טיפים או רעיונות – אשמח לשמוע. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות דיאטה עם פחות פחמימות, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בחשיבות של פעילות גופנית מותאמת אישית.