הסודות השמורים של הצעירים הנצחיים: איך להאט את ההזדקנות, מבפנים ומבחוץ (ולמה מה שחשבתם עד היום פשוט לא נכון)

A person looking at their reflection in the mirror while thinking about their health and aging.
האם אפשר להאט את תהליך ההזדקנות? גלו את הסודות השמורים של הצעירים הנצחיים, ולמה מה שחשבתם עד היום על בריאות פשוט לא נכון.

ביום שלישי שעבר, בדיוק כשהתחלתי להכין את הקפה של הבוקר (הטקס הקבוע שלי בשעה 7:15), הבטתי במראה ותהיתי: האם הקמטוטים סביב העיניים שלי מעמיקים משנה לשנה, או שזו פשוט תאורה גרועה? הרגע הזה, קטן ככל שיהיה, גרם לי לחשוב מחדש על כל מה שאני יודעת על הזדקנות – ובעיקר, על מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים.

כולנו רוצים להישאר צעירים לנצח, או לפחות להרגיש טוב בגוף שלנו, בכל גיל. אבל מה אם כל מה שאמרו לנו עד היום על "טווח הנורמה" בבדיקות דם, על "גיל כרונולוגי" ועל "הרגלים בריאים" הוא פשוט… לא מספיק?

במאמר הזה, אני רוצה לשתף אתכם בכמה תובנות מדהימות שלמדתי על תהליך ההזדקנות, על איך אפשר להשפיע עליו, ועל איך טכנולוגיות חדשות מאפשרות לנו להקשיב לגוף שלנו בצורה שלא חלמנו עליה.

מה זה בכלל הזדקנות, ולמה זה לא מה שחשבתם?

הזדקנות היא לא רק קמטים ושיער לבן. זה תהליך מורכב שמשפיע על כל תא ותא בגוף שלנו. אחד המדדים המרתקים ביותר לחקר התהליך הזה הוא "מדד חיסוני משולב". מה זה אומר? תחשבו על זה ככה: הגוף שלנו הוא תזמורת מופלאה, ומערכת החיסון היא המנצח. אם המנצח לא במיטבו, התזמורת יוצאת מאיזון. המדד הזה מנסה לזהות את הסימנים המוקדמים לחוסר האיזון הזה, באמצעות ניתוח של 29 סמנים חיסוניים שונים.

אחד הסמנים החשובים ביותר הוא שונות קצב לב (HRV). מה זה אומר בשפה פשוטה? זה מדד למרווחים בין פעימות הלב שלנו. ככל שהמרווחים האלה מגוונים יותר, כך מערכת העצבים האוטונומית שלנו במצב טוב יותר. תחשבו על זה כמו על נהיגה: אם אתם נוהגים רק על פי מד המהירות, אתם מפספסים הרבה מאוד מידע חשוב על מצב הרכב והדרך. ניטור HRV הוא כמו להקשיב גם למנוע, לבלמים ולצמיגים.

שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק (FoundMyFitness) שהיא משווה את העניין הזה לנגינה על פסנתר. אם אתם מנגנים תמיד באותו קצב, המוזיקה תהיה משעממת. אבל אם אתם יכולים לשלוט בקצב, בעוצמה ובגוון, המוזיקה תהיה הרבה יותר מעניינת – וגם מערכת העצבים שלכם תודה לכם.

למה "נורמלי" זה לא תמיד מספיק?

אחת הבעיות הגדולות ביותר ברפואה המודרנית היא ההתמקדות ב"טווחים נורמליים" בבדיקות דם. מה זה אומר? שבמקום להשוות את התוצאות שלכם לעצמכם לאורך זמן, משווים אתכם לקבוצת אוכלוסייה גדולה. אבל מה אם אתם בריאים יותר מהממוצע? או פחות?

הנה אנקדוטה קטנה: לפני כמה שנים עשיתי בדיקת דם שגרתית, והרופא אמר שהכול "בטווח הנורמה". אבל הרגשתי עייפה וחסרת אנרגיה. התעקשתי על בדיקות נוספות, ובסופו של דבר התגלה חוסר איזון הורמונלי קל. אם הייתי מסתמכת רק על ה"נורמה", הייתי ממשיכה להרגיש רע.

החשיבה המערכתית היא קריטית כאן. זה לא מספיק לבדוק רק את רמות הגלוקוז בדם. צריך לבדוק אותן בהקשר של אינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה. אם אתם לא ישנים טוב, רמות הקורטיזול שלכם יעלו, מה שישפיע על רמות הגלוקוז, וזה עלול להוביל לעמידות לאינסולין. הכל קשור בהכל!

אסור לעשות את זה! טעויות נפוצות שפוגעות בבריאות שלכם

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא להסתמך רק על תוספי תזונה "טבעיים". נכון, חשוב לקבל את כל הויטמינים והמינרלים שהגוף שלנו צריך, אבל תוספים הם לא תחליף לתזונה מאוזנת ולשינה טובה. יותר מדי מתוסף מסוים יכול להיות בדיוק כמו מעט מדי!

שאלה טובה שעולה כאן היא: האם אפשר באמת להאט את ההזדקנות? התשובה היא כן – אבל זה דורש גישה הוליסטית שמתייחסת לכל ההיבטים של הבריאות שלנו.

טכנולוגיה פוגשת מסורת: איך להקשיב לגוף שלכם ברזולוציה גבוהה

אבותינו הקשיבו לגוף שלהם באופן אינטואיטיבי. הם ידעו מתי הם רעבים, מתי הם עייפים, ומתי משהו לא בסדר. אבל היום, אנחנו מנותקים מהגוף שלנו בגלל אורח החיים המודרני. החדשות הטובות הן שטכנולוגיות חדשות מאפשרות לנו לחזור להקשיב לגוף שלנו, אבל ברזולוציה גבוהה יותר.

אפשר לדמיין את עקומת הקורטיזול הבריאה כגבעה עדינה: היא עולה בבוקר כדי לעזור לנו להתעורר, ואז יורדת בהדרגה במהלך היום. אבל אם אתם סובלים מסטרס כרוני או מחוסר שינה, העקומה הזאת תהפוך להר געש: היא תעלה בחדות, תישאר גבוהה לאורך זמן, ואז תתרסק.

אז מה עושים? הנה פרוטוקול מדידה התחלתי פשוט:

1. ניטור שינה: השתמשו באפליקציה או שעון חכם כדי לעקוב אחרי דפוסי השינה שלכם. שימו לב למשך השינה, לאיכות השינה, ולמספר הפעמים שאתם מתעוררים בלילה.

2. מדידת HRV: יש אפליקציות ומכשירים שיכולים למדוד את ה-HRV שלכם. נסו למדוד את ה-HRV שלכם בבוקר, אחרי התעוררות, ובערב, לפני השינה.

3. מעקב אחר רמות הסוכר: אם אתם סובלים מסוכרת או מעמידות לאינסולין, שקלו להשתמש במד סוכר רציף (CGM).

4. בדיקות דם תקופתיות: עשו בדיקות דם תקופתיות, אבל אל תסתפקו ב"טווח הנורמה". בקשו מהרופא שלכם להשוות את התוצאות שלכם לעצמכם לאורך זמן.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה.

החודש הקרוב אני מתכננת לנסות דיאטת צום לסירוגין, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של השפעת המיקרוביום על ההזדקנות.

עומר לביא's Avatar

עומר לביא

עומר לביא הוא חוקר טכנולוגיות בריאות וחלוץ בתחום המדידה הביומטרית העצמית, המתמחה בפענוח הקשר המורכב בין טכנולוגיה, נתונים ואריכות חיים. רקע ייחודי המשלב הנדסת תוכנה, ביולוגיה מערכתית וניתוח נתונים הפך אותו למתרגם מוביל בין עולמות הטכנולוגיה והרפואה המונעת. מסעו של עומר החל לאחר אבחון שגוי שכמעט עלה לו בחייו - אירוע שהוביל אותו לפתח גישה מהפכנית לניטור בריאותי עצמי באמצעות טכנולוגיות נגישות. לאורך העשור האחרון, עומר תיעד באופן שיטתי למעלה מ-250 פרמטרים ביולוגיים בגופו, פיתח אלגוריתמים לניתוח הנתונים ויצר מודלים פרדיקטיביים שהקדימו אבחנות רפואיות פורמליות במספר מקרים. עומר מאמין ש"הנתונים הם השפה החדשה של הבריאות" ושהעתיד שייך לרפואה מבוססת-דפוסים המותאמת אישית. הוא מתייחס לגישתו כ"אינטרפרטציה מבוססת-הקשר" - היכולת לראות לא רק את הנתונים הבודדים אלא את הדפוסים והקשרים ביניהם לאורך זמן.