ביום רביעי שעבר, בזמן שהכנתי שייק ירוק שנראה כאילו דרדס עבר בו תאונת דרכים (אבל מבטיח בריאות!), תהיתי לעצמי – למה אנחנו מתייחסים לגוף שלנו כמו למכונית ישנה שצריך לתדלק ולתחזק, במקום כאל יצירת אמנות מורכבת שיודעת לדבר אלינו אם רק נקשיב?
אני מדברת על ביוהאקינג. לא, זה לא פריצה למחשב הביולוגי של מישהו (למרות שזה נשמע מגניב). זה פשוט דרך שיטתית להבין את הביולוגיה הייחודית שלכם ולמקסם את הפוטנציאל שלה. נשמע מסובך? אל תדאגו, אני הולכת לפשט את זה.
אז מה זה בעצם ביוהאקינג?
ביוהאקינג זה ניסוי וטעייה מודע שמטרתו לשפר את הבריאות, הביצועים והרווחה שלנו. זה לא קסם, זו לא תרופת פלא, וזה בטח לא קשור ללהיות רובוטריק. זה פשוט להשתמש במדע ובטכנולוגיה כדי להבין איך הגוף שלנו עובד ולעשות שינויים קטנים, אבל אפקטיביים, כדי להרגיש טוב יותר.
תחשבו על זה כמו ניווט עם GPS מותאם אישית. במקום להסתמך על מפה כללית של "תזונה בריאה" או "כושר גופני", אתם מקבלים מפה שמראה בדיוק את הדרך הנכונה עבורכם.
אחד הכלים החשובים בביוהאקינג הוא מעקב אחר ביומרקרים – מדדים שנותנים לנו תמונה על מה שקורה בתוך הגוף שלנו. זה יכול להיות בדיקות דם, ניתוח שינה, מעקב אחר דופק, או אפילו מדידת גיוון חיידקי המעיים.
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה (Peter Attia), מומחה אדיר בתחום אריכות הימים, שהוא אמר משהו כזה: "אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על בריאות כמו על השקעה – לא רק לכבות שריפות כשמשהו משתבש, אלא לבנות מערכת חזקה ויציבה לטווח הארוך."
אבל רגע, האם כל הניטור הזה לא הופך אותנו להיפוכונדרים?
זאת שאלה טובה. הגישה שלי היא להשתמש בטכנולוגיה ככלי, לא כמשקפת שדרכה אני רואה רק בעיות. זה כמו להקשיב למוזיקה – אתם לא מקשיבים רק לטעויות של הנגן, אתם מקשיבים לסימפוניה כולה.
5 טיפים בסיסיים להתחלת מסע הביוהאקינג שלכם:
1. לישון זה לא מותרות, זה כלי נשק: תתחילו לעקוב אחר השינה שלכם. שעון חכם או אפליקציה יכולים לתת לכם מושג על כמה זמן אתם מבלים בכל שלב שינה. זה יעזור לכם להבין מה משפיע על איכות השינה שלכם (כמו קפה אחרי הצהריים או מסכים לפני השינה). טיפ שלי: תנסו ליצור שגרת שינה קבועה – לכו לישון וקומו באותה שעה, גם בסופי שבוע.
2. חברים הכי טובים שלכם: חיידקי המעיים: כן, קראתם נכון. המעיים שלנו הם בית למליארדי חיידקים שמשפיעים על הכל, ממצב הרוח ועד למערכת החיסונית. תאכלו מזונות עשירים בסיבים תזונתיים (ירקות, פירות, קטניות), ותשקלו להוסיף פרוביוטיקה לתזונה שלכם. אנקידוטה אישית: לפני כמה שנים סבלתי מבעיות עיכול קשות. אחרי שהתחלתי לאכול יותר ירקות מותססים כמו כרוב כבוש (כן, זה טעים יותר ממה שזה נשמע), הרגשתי שיפור משמעותי.
3. השמש היא לא אויב: ויטמין D חשוב לתפקוד תקין של המערכת החיסונית, לבריאות העצמות, ולעוד הרבה דברים טובים. רובנו סובלים ממחסור בו, במיוחד בחורף. תנסו לבלות קצת זמן בשמש כל יום (בזהירות, כמובן), או תשקלו לקחת תוסף ויטמין D. זוכרים את הדודה שרה שהזכרתי קודם? היא תמיד אמרה "שמש זה חיים!". מסתבר שהיא ידעה משהו...
4. התנועה היא תרופה: אתם לא צריכים לרוץ מרתון או להרים משקלים כבדים כדי להרגיש טוב יותר. כל פעילות גופנית, אפילו הליכה קצרה בפארק, יכולה לשפר את מצב הרוח, להפחית את רמות הסטרס, ולחזק את הגוף שלכם. שימו לב: לא כדאי להתחיל פעילות גופנית אינטנסיבית בלי להתייעץ עם רופא.
5. לנשום זה לא רק עניין של הישרדות: נשימה נכונה יכולה להפחית את רמות הסטרס, לשפר את הריכוז, ולהוריד את לחץ הדם. תנסו תרגילי נשימה פשוטים כמו נשימה סרעפתית (נשימה מהבטן) או נשימת קופסה (נשימה בקצב קבוע).
מיתוס נפוץ: "הגוף יודע מה הוא צריך". נכון חלקית. הגוף שלנו מתוכנת לשרוד, לא לשגשג. אנחנו צריכים לעזור לו לעשות את זה בצורה הטובה ביותר.
טעות נפוצה: להסתמך רק על שעון דופק כאינדיקציה לבריאות. זה כמו לנסות להבין את העלילה של סרט רק לפי הפסקול.
שאלות מהקהל (הדמיוני):
אבי מחיפה שואל: האם ביוהאקינג מתאים לכולם?תשובה: כן, אבל חשוב להתחיל לאט ובזהירות, ולהתייעץ עם רופא או תזונאי.
רונית מתל אביב שואלת: כמה זה עולה?תשובה: זה תלוי. אפשר להתחיל עם שינויים קטנים ופשוטים בחינם, ואפשר להשקיע בבדיקות מעבדה מתקדמות.
אני יודעת שזה נשמע כמו הרבה מידע, אבל אל תלחצו. תתחילו בקטן, תעשו ניסוי אחד בכל פעם, ותראו מה עובד הכי טוב בשבילכם.
אני עדיין מנסה להבין אם שייק ירוק בטעם דרדס הוא באמת הדרך הכי טובה להתחיל את היום, ואם מישהו מכם ניסה שיטות אחרות – אשמח לשמוע. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות דיאטת צום לסירוגין (Intermittent Fasting), ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה נדבר על איך למדוד את רמות הסטרס שלנו בלי להתפוצץ.*
