ביום ראשון שעבר, בדיוק כשהכנתי את הקפה של הבוקר – אותו טקס קבוע שאמור להכניס קצת שפיות לתוך הכאוס – הטלפון צלצל. המספר היה לא מזוהה, אבל ידעתי בלב שמדובר בעוד בשורה רעה. ובאמת, בצד השני הייתה פקידה נחמדה מבנק, שבישרה לי שהמשכנתא שלנו עומדת לעלות פעם נוספת.

באותו רגע, הרגשתי כאילו כל מערכת העצבים שלי התכווצה. הנשימה נעצרה, הכתפיים התקשו, והראש התחיל להסתחרר. לרגע, דמיינתי את עצמי עוד 11 שנים קדימה, מבוגר ומותש, עם קמטים חדשים ושיער לבן יותר. ואז הבנתי – הדרך שבה אנחנו מגיבים ללחץ, היא זו שמזקינה אותנו, לא הלחץ עצמו.

מהי אותה טעות קטלנית שגורמת לנו להזדקן מוקדם יותר ממה שאנחנו אמורים? היא פשוטה: הימנעות מהווה.

כשאנחנו נתקלים בלחץ, בין אם זה טלפון מבנק או פקק תנועה אינסופי, המוח שלנו מיד קופץ לעתיד או לעבר. הוא מתחיל לחשב, לתכנן, לחשוש ולנתח. אנחנו שוכחים לנשום, לשים לב לגוף שלנו, להיות פשוט כאן ועכשיו.

למה זה כל כך הרסני? תחשבו על האמיגדלה, אותו "גלאי עשן" במוח שלנו שאחראי על תגובת "הילחם או ברח". כשאנחנו בלחץ כרוני, האמיגדלה הופכת לרגישה מדי. היא מתחילה להפעיל את מערכת הסטרס בכל פעם שמשהו קטן משתבש, אפילו אם הוא לא באמת מסוכן. זה כמו להפעיל אזעקה בכל פעם שנשרף טוסט.

אז איך אפשר להפסיק את הלופ ההרסני הזה? איך אפשר להזדקן קצת פחות מהר?

1. עצרו לרגע, ונשמו.

הדבר הכי פשוט ויעיל שאפשר לעשות ברגע של לחץ, זה לעצור ולנשום. לא מדובר בנשימה רגילה, אלא בנשימה מודעת. שבו ישר, עצמו עיניים, ושימו לב לאוויר שנכנס ויוצא מהגוף. תרגישו את הנשימה ממלאת את הבטן, ואז משתחררת.

נשמע פשוט? אולי. אבל כשמערכת העצבים שלכם נמצאת בסערה, עצירה כזו יכולה להיות קשה מאוד. היא דורשת תרגול, כמו כל מיומנות אחרת.

2. שימו לב לתחושות הגוף.

הגוף שלנו הוא מצפן מדויק שמראה לנו איפה אנחנו נמצאים. כשאנחנו בלחץ, הגוף שלנו מתקשה, הנשימה נעצרת, הלב דופק מהר.

נסו את התרגיל הזה: ברגע של לחץ, עצמו עיניים, וסרקו את הגוף שלכם מלמעלה למטה. שימו לב לתחושות בכל חלק – האם הכתפיים מתוחות? האם הלסת קפוצה? האם הבטן מכווצת?

רק על ידי תשומת לב לתחושות האלה, אנחנו יכולים להתחיל לשחרר אותן. זה כמו לגלות נורה אדומה שנדלקה בלוח הבקרה של המכונית – אם לא נשים לב אליה, המכונית עלולה להתקלקל.

3. זכרו שרגשות הם כמו סערה – עוצמתיים, אבל חולפים.

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לחשוב שהרגשות שלנו הם קבועים. אנחנו מרגישים כעס, אז אנחנו חושבים שאנחנו כועסים. אנחנו מרגישים חרדה, אז אנחנו חושבים שאנחנו חרדים.

אבל רגשות הם כמו מזג אוויר – הם משתנים כל הזמן. הם מגיעים, מתעצמים, ואז חולפים.

פעם שמעתי פודקאסט של הפסיכולוגית טרה בראך, שאמרה משהו שנחרט לי בזיכרון: "רגשות הם לא הזהות שלך. הם רק מבקרים."

כשאתם מרגישים מוצפים, זכרו את זה. תנו לרגש להיות שם, בלי להיאבק בו, בלי לשפוט אותו. פשוט תתבוננו בו, כמו שמתבוננים בענן חולף בשמיים.

4. תזכרו – אין פתרון קסם.

הנה עוד מיתוס שחשוב לנפץ: אין טכניקה אחת ויחידה שתפתור את כל בעיות הלחץ שלכם. לא כל מה שעובד בשבילי, יעבוד גם בשבילכם.

מה שחשוב זה למצוא את הכלים שמתאימים לכם, ולתרגל אותם באופן קבוע. זה יכול להיות מדיטציה, יוגה, כתיבה, טיולים בטבע, או סתם שיחה עם חבר טוב.

אסור לעשות את זה! טעות נפוצה היא לנסות לדכא את הלחץ עם אלכוהול, סמים, או אכילה רגשית. זה רק יחמיר את הבעיה בטווח הארוך.

שאלות מהקהל (בדויות, אבל רלוונטיות):

• דנה מחיפה שואלת: "ניסיתי מדיטציה, אבל אני לא מצליחה להתרכז. מה לעשות?"

התשובה היא: אל תנסה להתרכז! המטרה היא לא "לנקות" את המחשבות, אלא פשוט להתבונן בהן, בלי לשפוט אותן. כשהמחשבות נודדות, פשוט תחזירו את תשומת הלב לנשימה.

• אבי מראשון לציון שואל: "אני כל הזמן לחוץ בעבודה. איך אפשר להתמודד עם זה?"

התשובה היא: נסו לזהות את הטריגרים שמפעילים את הלחץ שלכם, ולמצוא דרכים להפחית אותם. זה יכול להיות תכנון טוב יותר של הזמן, האצלת סמכויות, או פשוט לדעת להגיד "לא".

אני מודה, גם אני עדיין נאבקת עם הלחץ היומיומי. זה לא קל. אבל אני מנסה לזכור שאני לא לבד, ושאני יכולה לבחור איך להגיב למה שהחיים מזמנים לי.

החודש הקרוב אני מתכננת להקדיש יותר זמן לתרגול מיינדפולנס, וגם לנסות שיטת נשימה חדשה ששמעתי עליה. אולי בפעם הבאה ניגע בעוד טכניקות לניהול לחץ. ואולי נדבר על איך לישון טוב יותר – כי שינה איכותית היא אחד הכלים החשובים ביותר למלחמה בהזדקנות.

בינתיים, אני מזמינה אתכם לשתף בתגובות איך אתם מתמודדים עם לחץ, ומה עובד בשבילכם. כי בסופו של דבר, כולנו לומדים אחד מהשני.