ביום ראשון שעבר, כשהייתי תקוע בפקק בכביש איילון, עם גשם זלעפות ושיחת זום דחופה בעוד חצי שעה, החלטתי לנסות את אחת מאפליקציות המדיטציה האהובות עלי. ניסיתי להרגיע את עצמי, למצוא קצת שלווה בתוך הכאוס הזה. אבל במקום להירגע, הרגשתי שהלחץ רק גובר. הראש שלי היה מלא במחשבות טורדניות, וכל ניסיון להרחיק אותן רק גרם להן להתחזק. זה גרם לי לתהות – האם אני עושה משהו לא נכון? האם מדיטציה בכלל מתאימה לי?
אם גם אתם חוויתם תחושה דומה, אתם ממש לא לבד. מסתבר שהרבה אנשים עושים טעות נפוצה אחת במדיטציה, טעות שמגבירה את הלחץ במקום להפחית אותו.
אז מהי הטעות הזו, ולמה כל כך הרבה אנשים נופלים בה?
הטעות היא... ניסיון להפסיק לחשוב.
כן, שמעתם נכון. אנחנו חיים בעולם שמקדש שקט, ניתוק, בריחה. קוראים לנו כל הזמן "לכבות את הראש". אבל המוח שלנו הוא כמו נהר – הוא תמיד זורם. ניסיון לעצור אותו בכוח רק יוצר סכר, וסכר סופו להתפוצץ.
למעשה, מחקרים מראים שניסיון אקטיבי לדכא מחשבות יכול להוביל ל"אפקט ריבאונד" – המחשבות חוזרות בעוצמה רבה יותר. זה קצת כמו לנסות להחזיק כדור מתחת למים – הוא יקפוץ חזרה בכל הכוח.
אז מה עושים במקום?
מדיטציה היא לא על עצירת המחשבות, אלא על שינוי היחס שלנו אליהן.
דמיינו את המחשבות שלכם כעלים שצפים על פני נחל. אתם יושבים על גדת הנחל, מתבוננים בעלים, אבל לא נאחזים בהם. אתם נותנים להם פשוט לחלוף.
זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות במדיטציה. אנחנו לא מנסים לעצור את המחשבות, אלא רק להתבונן בהן מבלי להיסחף.
שמעתי על זה לראשונה בפודקאסט של סם האריס, והוא הסביר את זה בצורה כל כך פשוטה וברורה שזה ממש שינה לי את כל הגישה למדיטציה. הוא אמר משהו כמו "אל תילחם במחשבות שלך, פשוט תהיה מודע אליהן."
עכשיו, אני יודעת מה אתם חושבים. זה נשמע יפה בתיאוריה, אבל איך עושים את זה בפועל?
הנה כמה טיפים קטנים שיכולים לעזור:
- התחילו בקטן: אל תנסו לעשות מדיטציה של שעה אם אתם בקושי מצליחים לשבת בשקט חמש דקות. התחילו מחמש דקות ביום, ותגדילו בהדרגה.
- התמקדו בנשימה: הנשימה היא העוגן שלכם ברגע הנוכחי. כשאתם מרגישים שהמחשבות מתחילות להשתלט, פשוט חזרו להתמקד בנשימה. שימו לב לאוויר שנכנס ויוצא מהגוף.
- היו סבלניים: זה בסדר אם המחשבות ינדדו. זה קורה לכולם. פשוט החזירו בעדינות את תשומת הלב לנשימה.
- אל תשפטו את עצמכם: אל תכעסו על עצמכם אם אתם לא מצליחים להתרכז. זכרו, מדיטציה היא תרגול, ולא מושלמות.
אני זוכרת שבהתחלה הרגשתי ממש כמו כישלון בכל פעם שהראש שלי היה מתמלא במחשבות. אבל אז הבנתי שזה חלק מהתהליך. כמו כל דבר אחר בחיים, גם מדיטציה דורשת תרגול.
אז למה בעצם חשוב לשנות את הגישה הזו למחשבות שלנו? זה פשוט – כשאנחנו לומדים להתבונן במחשבות שלנו מבלי להיסחף, אנחנו מתחילים להבין שהן בסך הכל מחשבות. הן לא מציאות. הן לא מגדירות אותנו. הן פשוט חולפות.
זה מאפשר לנו להפחית את הלחץ, לשפר את הריכוז, ולהיות יותר נוכחים ברגע הנוכחי.
אבל שימו לב – לא כדאי לנסות לדכא רגשות שליליים חזקים. אם אתם מרגישים חרדה, דיכאון או כעס עזים, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. מדיטציה יכולה להיות כלי עוזר, אבל היא לא תחליף לטיפול פסיכולוגי.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם מדיטציה מתאימה לכולם? האמת היא שלא. יש אנשים שמרגישים שמדיטציה רק מגבירה להם את החרדה, ויש אנשים שפשוט לא מוצאים אותה מועילה. זה בסדר גמור. מדיטציה היא לא תרופת פלא, והיא לא מתאימה לכל אחד.
אני זוכרת שפעם דיברתי עם חברה שלי, שגרה בקיבוץ בית אלפא, והיא סיפרה לי שהיא ניסתה מדיטציה כמה פעמים אבל היא פשוט לא מצליחה לשבת בשקט. היא אמרה שהיא מעדיפה ללכת לרוץ בטבע, וזה עוזר לה להרגיע את הראש. וזה לגמרי בסדר. העיקר למצוא את מה שעובד עבורכם.
טעות נפוצה: הרבה אנשים חושבים שמדיטציה חייבת להיות ישיבה בתנוחה מסוימת בשקט מוחלט. זה לא נכון. אפשר לעשות מדיטציה בהליכה, בעמידה, בשכיבה, או אפילו בזמן שאתם שוטפים כלים. העיקר להיות מודעים לרגע הנוכחי.
שאלה מהקהל (בדויה): "אורלי מתל אביב שואלת – איך אני יודעת שאני עושה מדיטציה נכון?"
תשובה: אין דבר כזה "מדיטציה נכונה". העיקר הוא פשוט להתחיל, להיות סבלניים, ולא לוותר. אם אתם מרגישים שזה עוזר לכם, אז אתם עושים משהו נכון.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה הזו – אשמח לשמוע איך היה.
החודש הקרוב אני מתכננת לנסות לשלב מדיטציה עם תרגילי נשימה ספציפיים, ואעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של מדיטציה בהליכה.
