ביום שלישי שעבר, בזמן שחיכיתי בתור לקפה ב"קפה גרג" (אני יודע, אני יודע, לא הכי היפסטרי), קלטתי משהו שגרם לי לעצור הכל. ראיתי אישה, בסביבות השמונים, יורדת מהאופניים שלה (אופניים חשמליות, כן? אנחנו בשנת 2024), והיא עשתה את זה בתנועה... קלילה. לא מגומגמת, לא זהירה מדי, פשוט קלילה. זה גרם לי לחשוב: מה הסוד של האנשים האלה? מה הם יודעים שאנחנו מפספסים?
מהר מאוד הבנתי: זה הכל באגן.
כן, כן, אני יודע מה אתם חושבים. "אגן? מה כבר יכול להיות מעניין באגן?" אבל תאמינו לי, אחרי שתקראו את זה, תסתכלו על האגן שלכם באור אחר לגמרי.
אגן נע = חיים נעו
בואו נדבר תכלס. האגן שלנו הוא מרכז הכובד של הגוף. הוא מחבר בין פלג הגוף העליון לתחתון, הוא הבסיס לתנועה, הוא המאזן שלנו. כשהאגן שלנו נע בחופשיות, הגוף שלנו זורם, אנחנו מרגישים צעירים יותר, חזקים יותר, פשוט... חיים יותר.
אז למה אנחנו שוכחים את זה? למה אנחנו יושבים שעות מול המחשב, נוהגים ברכב, מתכווצים בתוך עצמנו? למה אנחנו מעדיפים לעשות "סקוואט" בחדר כושר במקום לרקוד סלסה או לטפס על עץ?
שיעור מהזקנים (והחכמים)
נסעתי פעם לקווקז. נופים עוצרי נשימה, אבל מה שהכי תפס אותי זה הקשישים. אנשים בני 80, 90, אפילו 100, שעובדים בשדות, מטפסים על הרים, רוקדים בחגיגות. הם לא עושים פילאטיס או יוגה, הם פשוט... זזים. הם חיים בתנועה. האגן שלהם פעיל, גמיש, חזק.
יש גם את הסיפורים המדהימים על הזקנים מאוקינאווה, יפן. הדיאטה שלהם מעולה, כן, אבל יש משהו נוסף. הם כל הזמן בתנועה, עובדים בגינות, הולכים ברגל, מבצעים תנועות טאי צ'י עדינות. האגן שלהם לא "נכלא" בכיסא משרדי.
אז מה הסוד? זה לא גנטיקה, זה לא כסף, זה לא מזל. זה תנועה. תנועה טבעית, יומיומית, אינטואיטיבית. תנועה שמתחילה באגן.
למה אנחנו צריכים מתיחות מורכבות? האריה לא עושה את זה.
תחשבו על זה רגע: חיות בטבע לא עושות מתיחות מורכבות לפני שהן רצות. הן פשוט... רצות. למה אנחנו כל כך מסובכים? למה אנחנו מנסים לחקות תנועות "מושלמות" במקום להקשיב לגוף שלנו?
אחד המאמנים שלי, שמתמחה בתנועה טבעית, תמיד אומר: "הגוף שלך כבר יודע מה לעשות. פשוט תן לו לעשות את זה."
המיתוס של ה"אימון המושלם" (ואיך האגן קשור)
יש מיתוס כזה בתעשיית הכושר: שאם נעשה את האימון הנכון, עם הטכניקה הנכונה, נהיה בריאים וחזקים. שטויות. הגוף שלנו לא נועד לעשות תנועות משעממות שחוזרות על עצמן. הוא נועד לנוע בצורה מגוונת, טבעית, משחקית.
אז מה עושים? מתחילים להקשיב לאגן.
אסור לעשות את זה! (אחרת האגן יכעס)
טעות נפוצה: לשבת שעות בלי לקום. האגן שלכם מתחנן שתקומו, שתזוזו, שתשחררו אותו מהכלא של הכיסא. אז קומו! כל 20 דקות, תעשו סיבוב קטן, תמתחו קצת את הגב, תרגישו את האגן שלכם זז. זה יעשה פלאים.
שאלות מהקהל (שבטח שאלתם את עצמכם):
- רונית מחיפה שואלת: "אני סובלת מכאבי גב תחתון. זה קשור לאגן?" בהחלט ייתכן! חוסר תנועה באגן יכול לגרום ללחץ על הגב התחתון. תתחילי בתרגילי תנועתיות קלים ותראי אם יש שיפור.
- דניאל מתל אביב שואל: "אני רץ מרתונים. האם תנועתיות אגן יכולה לשפר את הביצועים שלי?" בוודאי! אגן גמיש וחזק משפר את טווח התנועה, מפחית פציעות ומגביר את יעילות הריצה.
טיפ קטן, שינוי גדול
נסו את זה: שבו על כיסא. עכשיו, תנסו לעשות "שמונה" עם האגן שלכם. כן, כמו שעושים עם חישוק. תרגישו איך האגן זז, איך הגב מתארך, איך הנשימה מעמיקה. תעשו את זה כמה דקות ביום, ותראו מה קורה.
אני קורא לזה "ריקוד האגן המודע". זה מצחיק, זה קצת מוזר, אבל זה עובד.
מחשבות לסיום (כי אני עדיין לא סגור על הכל)
אני עדיין מנסה להבין את הקשר המורכב בין תנועתיות אגן, אריכות ימים ובריאות כללית. אני חושב שהתשובה היא לא רק בתרגילים ספציפיים, אלא בגישה הוליסטית לחיים. לחיות בתנועה, להקשיב לגוף, לאתגר את עצמנו, לא לשכוח לשחק.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות תרגול יומיומי של תנועות אגן פשוטות, ולראות איך זה משפיע על האנרגיה, על הכאבים בגב ועל התחושה הכללית. אעדכן אתכם כאן בהמשך.
אולי בפעם הבאה ניגע בחיבור בין תנועתיות אגן ויצירתיות. כן, שמעתם נכון.
