ביום רביעי שעבר, כשחיכיתי בתור לקפה ב"קפה גרג" (אני יודע, קצת בנאלי, אבל קרוב לבית), ראיתי מישהו מרים שקית נייר מלאה בספרים. לא איזה ספרי פנטזיה עבי כרס, סתם חוברות עבודה של הילדים שלו. אבל משהו בתנועה שלו - איך הוא הזיז את השקית, איך הוא איזן אותה על הגוף - גרם לי לחשוב מחדש על כל הגישה שלנו לאימוני כוח. האם באמת צריך את כל המכונות המתוחכמות האלה בחדר הכושר, או שאולי הסוד לבריאות ואריכות ימים טמון בתנועות היומיומיות הפשוטות האלה, רק עם קצת משקל נוסף?
אני לא מדבר על להפוך להרקולס בן ימינו, אלא על להחזיר את הגוף ליכולת הטבעית שלו. תחשבו על זה רגע: איך זה שאנשים בכפרים נידחים ביוון, או באוקינאווה, או אפילו בהרי הקווקז, בגיל 80+, עדיין מטפסים על הרים, סוחבים מים, ועובדים בשדות, בזמן שאנחנו נאבקים לסחוב שקית קניות מהסופר? התשובה, אני מאמין, טמונה ביכולת שלהם להשתמש בגוף שלהם בצורה פונקציונלית, יום אחרי יום, תוך כדי שהם מאתגרים את עצמם במשקלים שהם מסוגלים להרים.
הסוד היווני: חזרה לשורשים של התנועה
אז למה בעצם משקולות חופשיות? זה פשוט: משקולות חופשיות, כמו דאמבלים או משקולות יד, מאפשרות תנועה טבעית יותר. הן לא כובלות אותך למסלול קבוע כמו במכונה. הן דורשות מהגוף שלך לייצב את עצמו, להפעיל יותר שרירים בו זמנית, ולתאם את התנועה.
שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה (Peter Attia), רופא שמתמחה באריכות ימים, והופתעתי לגלות שמחקרים מראים שאימוני כוח עם משקולות חופשיות יכולים להפעיל גנים שאחראים לחיוניות ולבריאות מיטבית. הגנים האלה, שהיו רדומים אצלנו במשך שנים, מתעוררים לחיים כשאנחנו מאתגרים את הגוף בצורה שמזכירה את התנועות שעשינו כשהיינו צריכים לצוד וללקט מזון.
אנקדוטה קטנה: אני זוכר שפעם, כשהייתי צעיר, עזרתי לסבא שלי, שהיה חקלאי, להרים שקי תפוחי אדמה כבדות. לא חשבתי על זה כאימון, אבל בדיעבד אני מבין שזה היה אימון הכי טוב שעשיתי באותה תקופה.
מיתוס נפוץ: "מתיחות לפני אימון מונעות פציעות." חברים, בואו נהיה כנים: מתי ראיתם אריה מתמתח לפני שהוא רודף אחרי צבי? הגוף שלנו יודע איך להתחמם באופן טבעי על ידי תנועה, לא על ידי מתיחות סטטיות ארוכות. המתיחות המודרניות האלה לא תמיד הכרחיות.
אבל שימו לב: לא כדאי להרים משקלים כבדים מדי בלי הכנה מתאימה, כי זה יכול לגרום לפציעות. תתחילו ממשקלים קלים ותעלו בהדרגה. תמיד עדיף לעשות את התנועה נכון מאשר להרים משקל גבוה.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: "למה אנחנו צריכים לעשות אימוני כוח מורכבים, עם תרגילים שאנחנו לא עושים בחיים האמיתיים?" אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא שאנחנו צריכים לחפש את האיזון בין אימונים ממוקדים לבין תנועות פונקציונליות.
אסור לעשות את זה!: אל תזלזלו בחשיבות של חימום. כמה דקות של תנועה קלה, כמו הליכה או קפיצות קלות במקום, יכולות לעשות את כל ההבדל.
תיבת שאלות מהגולשים (בדויה):
- רונית מחדרה שואלת: "אני בת 50, זה לא מאוחר מדי להתחיל אימוני כוח?"
התשובה שלי: רונית, אף פעם לא מאוחר מדי! אימוני כוח חשובים במיוחד בגיל הזה, כי הם עוזרים לשמור על מסת שריר ועל צפיפות עצם.
- אבי מתל אביב שואל: "אני לא אוהב חדרי כושר, יש אלטרנטיבות?"
התשובה שלי: בהחלט! אפשר להתאמן בבית עם משקולות יד, או אפילו להשתמש במשקל הגוף שלך. יש הרבה תרגילים שאפשר לעשות בכל מקום.
הקשבה לגוף: האינטואיציה התנועתית שלנו
אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי הוא להקשיב לגוף שלי. הוא יודע הכי טוב מה הוא צריך. אם משהו מרגיש לא נכון, אל תעשו אותו. תנוחו, תנו לגוף להתאושש, ותחזרו לאימון כשאתם מרגישים מוכנים.
אני אוהב לקרוא לזה "אינטליגנציה תנועתית". זה היכולת שלנו להבין את השפה של הגוף שלנו, להרגיש את התנועה, ולהתאים אותה לצרכים שלנו.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות להוסיף משקולות יד קלות לטיול היומי שלי, ואעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע ביתרונות של תרגילי משקל גוף.
ניסוי תנועתי קטן בשבילכם:
קחו שקית נייר, שימו בתוכה כמה ספרים או בקבוקי מים, והרימו אותה מהרצפה. שימו לב איך הגוף שלכם מגיב. האם אתם מרגישים את השרירים עובדים? האם התנועה מרגישה טבעית? תנסו להרים את השקית כמה פעמים, ותראו אם אתם יכולים לשפר את התנועה שלכם. תקשיבו לגוף שלכם, ותנו לו להוביל.
