ביום שלישי לפני שבועיים, בזמן שניסיתי לעשות "דאון דוג" גרוע במיוחד בשיעור יוגה (כן, אני מודה, אני יותר טיפוס של ספה), הבנתי משהו. המורה, בחורה בת 20 ומשהו עם גוף גמיש כמו ענף במבוק, דיברה על "לשחרר את הפאשיה". פאשיה? מה זה בכלל? חשבתי לעצמי, האם זה עוד מונח ניו-אייג'י ל"תמתחי טוב"? אבל משהו שם צרם לי. הרגשתי שיש משהו מעבר לזה, משהו עמוק יותר, שאולי קשור בכלל לאיך אנחנו מזדקנים.
ואז צלצל לי בראש סיפור ששמעתי על סבתא שלי ז"ל, שהייתה מרימה שקי תפוחי אדמה בגיל 80 כאילו כלום. לא יוגה, לא פילאטיס, רק עבודה פיזית יומיומית. מה ההבדל בינה לבין רובנו, שמתחילים להתלונן על כאבי גב בגיל 40?
אז צללתי למחקר. ושם, חברים, גיליתי עולם שלם! עולם שבו המיופסציה, הרשת הנסתרת הזו שמחברת הכל בגוף, היא המפתח לא רק לגמישות, אלא גם לאריכות ימים. נשמע מוגזם? חכו רגע.
מה זו בכלל מיופסציה ולמה כדאי לכם להתחיל להתעניין בה?
תחשבו על מיופסציה כעל רשת עכביש תלת-ממדית שעוטפת את כל השרירים, העצמות, האיברים – הכל! היא לא סתם "עטיפה", היא מערכת תקשורת חיה שמעבירה מידע, תומכת בתנועה ומשפיעה על היציבה שלנו. כשהיא גמישה ובריאה, הגוף זז בחופשיות, הכאבים פוחתים ואנחנו מרגישים צעירים יותר. כשהיא דבוקה ונוקשה – אוי ואבוי.
אז למה זה קשור לאריכות ימים? קחו נשימה עמוקה:
- תנועה היא החיים: במקום לבודד שרירים בתרגילים משעממים בחדר כושר, תחשבו על תנועה כעל ריקוד מתמשך. כל תנועה משפיעה על הפאשיה, ולכן תנועות מגוונות וחופשיות משמרות את הגמישות והחיוניות שלה. תחשבו על זה ככה: אריה שהולך הלוך ושוב בכלוב לעומת אריה שצד בסוואנה. מי לדעתכם יהיה בריא יותר? (רמז: זה לא האריה על ההליכון).
- החוכמה של הגוף: אל תקשיבו רק למאמנים או ליוטיוברים. הקשיבו לגוף שלכם! הוא יודע הכי טוב מה הוא צריך. כאב הוא לא תמיד אויב, הוא יכול להיות מסר. תנועה אינטואיטיבית, כמו זו שעושים ילדים או אנשים שחיים בטבע, היא לרוב התנועה הטובה ביותר.
- החיבור המנטלי: מיופסציה קשורה גם למערכת העצבים. לחץ ומתח גורמים לה להתכווץ. לכן, טכניקות כמו מדיטציה, נשימות עמוקות ומיינדפולנס יכולות לעזור לשחרר את הפאשיה ולקדם רוגע גופני ונפשי.
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר גיל הדר (מומלץ!) שהוא דיבר על מחקרים שמראים שאנשים מבוגרים באוקינאווה, יפן, שומרים על ניידות מדהימה בזכות אורח החיים הפעיל שלהם, שמבוסס על תנועה טבעית ועבודה פיזית יומיומית. הם לא עושים "מתיחות סטטיות" או "תרגילי חיזוק ליבה", הם פשוט זזים!
מיתוס נפוץ: "חייבים לעשות מתיחות סטטיות לפני אימון"
זה לא בהכרח נכון! מתיחות סטטיות, שבהן מחזיקים בתנוחה מסוימת למשך זמן, יכולות דווקא להחליש את השריר לפני פעילות מאומצת. עדיף לבצע תנועות דינמיות שמחממות את השרירים ומכינות את הפאשיה לתנועה. תחשבו על זה כמו על גומי – אם תמתחו אותו יותר מדי לפני שתתחילו לשחק איתו, הוא עלול להיקרע.
אז למה אנחנו צריכים מתיחות מורכבות, שאלתי את עצמי פעם, כשחיות לא עושות שום טקס הכנה לפני שהן רצות אחרי טרף או בורחות מסכנה? הן פשוט זזות!
אסור לעשות את זה! (אלא אם כן אתם רוצים להרגיש כמו בובת עץ)
אל תשבו כל היום! ישיבה ממושכת היא רעל לפאשיה. היא גורמת לה להידבק, להתקצר ולהקשיח. קומו כל 20-30 דקות, תמתחו את הגוף, תעשו כמה צעדים. הגוף שלכם יודה לכם.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם כל כאב הוא סימן לבעיה במיופסציה? לא בהכרח. כאבים יכולים לנבוע מסיבות רבות, כמו דלקת, פציעה או בעיה במבנה השלד. חשוב להתייעץ עם איש מקצוע כדי לקבל אבחנה מדויקת.
שאלות מהקהל (בדויות לחלוטין, אבל כאילו אמיתיות!)
- אביגיל מחיפה שואלת: "אני עובדת מול מחשב כל היום, מה אני יכולה לעשות כדי לשמור על הפאשיה שלי?"
אביגיל, את לא לבד! תנסי לעשות הפסקות קצרות כל שעה, תמתחי את הצוואר, הכתפיים והגב. אפשר גם להשתמש בכדור טניס או כדור עיסוי קטן כדי לשחרר נקודות תפוסות.
- דניאל מתל אביב שואל: "האם עיסוי יכול לעזור לשחרר את הפאשיה?"
דניאל, בהחלט! עיסוי יכול לשפר את זרימת הדם, להפחית מתח בשרירים ולעזור לשחרר את הפאשיה. רק ודא שהמטפל מנוסה בעבודה עם פאשיה.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה שיטות שונות לשחרור פאשיה – אשמח לשמוע איך היה. ניסיתי לאחרונה את שיטת "גאו טאו" (Gao Tao) הסינית, שמבוססת על תנועות ספירליות ועדינות, ואני חייב לומר שזה מרגיש מדהים!
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר תנועות "פרימיטיביות" כמו זחילה, טיפוס וגלגול בשגרת היומיום שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין תזונה לדלקת כרונית והשפעתה על המיופסציה. עד אז, תזזו, תתמתחו, והכי חשוב – תקשיבו לגוף שלכם! הוא יודע מה הוא צריך.
ניסוי תנועתי קטן:
שבו על הרצפה עם רגליים ישרות. נסו להגיע עם הידיים אל קצות האצבעות. שימו לב איפה אתם מרגישים מתיחה – בגב, ברגליים, בשכמות? עכשיו, תעשו כמה תנועות גלגול קטנות מצד לצד, כאילו אתם מנסים להגיע לאזורים שונים ברגליים. האם המתיחה משתנה? האם אתם מרגישים יותר חופשיים? זה רק טעימה קטנה מהיכולת שלכם להתחבר לפאשיה ולשחרר אותה.
