ביום שני שעבר, בזמן שעמדתי בתור לקפה ב"קפה גרג" (כן, אני מודה, חולשה שלי), שמעתי שיחה בין שתי נשים על דיאטה. אחת מהן אמרה, "היפנים חיים עד 100 כי הם אוכלים רק סושי וטופו." ואז חשבתי לעצמי, "נו באמת? זה כל הסיפור?" זה גרם לי לחשוב מחדש על כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על אריכות ימים ובריאות. אז מה באמת הסוד של היפנים? בואו נצלול לעומק העניין, בלי שטויות ובלי מתיחות מוגזמות.
מעבר לסושי: מה באמת קורה באוקינאווה?
נכון, התזונה היפנית המסורתית בריאה – דגים, ירקות, קצת אורז – אבל זה רק חלק מהפאזל. מה אם אספר לכם שהתנועה היומיומית והיחסים החברתיים שלהם חשובים לא פחות, אם לא יותר? תחשבו על זה: סבתא יפנית בת 85 שמטפסת במדרגות למקדש בודהיסטי, לעומת סבתא ישראלית בת 85 שיושבת על כיסא גלגלים ורואה טלוויזיה כל היום.
אז למה בעצם התנועה כל כך חשובה? זה פשוט – הגוף שלנו נועד לזוז. תנועה מחזקת את השרירים, משפרת את זרימת הדם, ומחדדת את המוח. ואנחנו, במקום לזוז, יושבים רוב היום מול מחשב או טלוויזיה.
שמעתי בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה, מומחה לאריכות ימים, שהוא אמר משהו שגרם לי לחשוב: "אנחנו צריכים להתחיל להתאמן לקראת הגיל השלישי כבר היום." כלומר, לא לחכות עד שיהיו לנו כאבי גב וברכיים כדי להתחיל לעשות משהו.
תנועה "פרימיטיבית": המתנה האמיתית
אבל שימו לב – לא כדאי לרוץ מרתון אם לא רצתם מעולם, כי זה יכול לגרום לפציעות. מה כן כדאי לעשות? תנועות טבעיות ואינטואיטיביות. תחשבו על ילדים קטנים – הם רצים, קופצים, מטפסים, מתגלגלים, וזה כל מה שהגוף שלהם צריך. אנחנו, בתור מבוגרים, שכחנו איך לעשות את זה.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה אנחנו צריכים לעשות מתיחות מורכבות לפני אימון? האם חיות עושות מתיחות לפני שהן רצות אחרי טרף? לא! הן פשוט רצות! אולי אנחנו מסבכים את הדברים יותר מדי.
מיתוס המתיחות: האם הוא באמת עוזר?
מיתוס נפוץ הוא שאנחנו חייבים לעשות מתיחות סטטיות לפני כל אימון. אבל האמת היא שמחקרים מראים שמתיחות סטטיות יכולות אפילו להוריד את הביצועים שלנו. מה שכן מומלץ זה לעשות חימום דינמי – תנועות שמדמות את הפעילות שאנחנו עומדים לעשות, אבל בעצימות נמוכה יותר.
גמישות של נמר, סיבולת של צב: אימוץ תנועות טבעיות
תחשבו על זה: אריה בג'ונגל לא עושה אימון משקולות. הוא רץ, קופץ, נאבק – וזה מה שמחזיק אותו בכושר. אז למה אנחנו צריכים לרוץ על הליכון כמו אריה בכלוב? הרבה יותר כיף (ויעיל) לצאת לטבע ולזוז בצורה טבעית.
אגב, אסור לעשות את זה: אל תתחילו לעשות דברים מטורפים בלי להתייעץ עם איש מקצוע. חשוב להתחיל לאט ובהדרגה, ולהקשיב לגוף שלכם.
תיבת שאלות מהקהל (הבדויה שלי, כן?)
רונית מנתניה שואלת: "אני בת 50 ומרגישה שהגוף שלי כבר לא מה שהיה פעם. האם זה מאוחר מדי להתחיל לזוז יותר?"
רונית, אף פעם לא מאוחר מדי! תתחילי עם הליכות קצרות, תעלי במדרגות במקום במעלית, תעשי קצת תרגילי יוגה פשוטים. הכי חשוב זה להתחיל לזוז, ולאט לאט תראי שיפור.
דוד מחיפה שואל: "אני עובד משרד כל היום, איך אני יכול לשלב יותר תנועה בשגרה שלי?"
דוד, תנסה לקום כל שעה ולעשות כמה מתיחות קטנות, לך לשתות מים במקום לשבת מול המחשב, תעשה הליכה קצרה בזמן הפסקת הצהריים. כל תנועה קטנה עוזרת.
תרגיל קטן לסיום: תנועה אינטואיטיבית
עכשיו, נעשה ניסוי קטן: קומו מהכיסא, עצמו עיניים, ותנו לגוף שלכם לזוז בצורה שהוא רוצה. בלי לחשוב, בלי לתכנן, פשוט תנו לגוף להוביל. שימו לב איך הוא זז, איזה תנועות הוא עושה, איפה אתם מרגישים את התנועה. זה נקרא תנועה אינטואיטיבית, והיא יכולה לעזור לכם להתחבר מחדש לגוף שלכם.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה שיטות תנועה טבעיות – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לעשות יותר הליכות יחפות בטבע, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בשינה איכותית – עוד גורם חשוב לאריכות ימים. תזכרו, זה לא רק הסושי!
