ביום שלישי שעבר, כשישבתי על הברכיים בניסיון נואש להרים עפרון שנפל מתחת לשולחן במשרד, תפס לי הגב. שוב. לרגע חשבתי שאני תקוע ככה לנצח, ואז הבנתי – אני חייב לעשות משהו אחר. חייב להבין איך אנשים בגיל 80+ מטפסים על הרים באוקינאווה, ואני בקושי יכול להרים עפרון.
התנועה הזאת, אלוהים אדירים
למה אנחנו מתחילים להרגיש "זקנים" כל כך מוקדם? התשובה, כמו תמיד, מורכבת. אבל חלק גדול ממנה קשור לאופן שבו אנחנו מפסיקים לזוז. לא התנועה ה"מתוכננת" של אימון בחדר כושר, אלא התנועה היומיומית, האינטואיטיבית.
זה לא סוד שתנועה היא מפתח לבריאות. אבל מה אם כל מה שלימדו אותנו על תנועה שגוי? מה אם המתיחות המורכבות, התרגילים המבודדים, וההקפדה הבלתי פוסקת על "יציבה נכונה" דווקא מזיקים לנו?
תחשבו על זה רגע: חיות לא עושות מתיחות מורכבות לפני שהן רצות אחרי טרף. הן פשוט... רצות. הן זזות בצורה טבעית, אינטואיטיבית, שמנצלת את כל טווח התנועה של הגוף. הן לא מרימות משקולות, אבל הן מרימות את עצמן כל הזמן.
השיעור של השייח' (ושל האריה המסכן)
פעם, ביקרתי בכפר דרוזי בצפון. ראיתי שם שייח' בן 85, עולה ויורד במדרגות אבן תלולות בלי להתנשף. שאלתי אותו מה הסוד שלו. הוא צחק ואמר: "אני פשוט זז. אני לא יושב כל היום מול מסך. אני עובד באדמה, מטפל בעצים, מבקר את המשפחה. תנועה היא החיים".
וזהו בדיוק העניין. אנחנו שבויים בכלוב של אורח חיים יושבני, כמו אריה בגן חיות שהולך הלוך ושוב, מאבד את האינסטינקטים שלו. אנחנו "מתאמנים" על הליכון במקום לטפס על הר.
הביומכניקה הפשוטה שאתם חייבים להכיר
אז למה תנועה טבעית כל כך חשובה? זה קשור לביומכניקה. הגוף שלנו נועד לזוז בצורה מסוימת. כשאנחנו כופים עליו תנועות לא טבעיות, אנחנו יוצרים חוסר איזון, דלקות, וכאבים.
תחשבו על זה ככה: אם תנסו לפתוח דלת עם מפתח לא מתאים, אתם תהרסו את המנעול. אותו דבר קורה לגוף שלנו כשאנחנו מתעקשים על תנועות "נכונות" שמנותקות מהאינטואיציה הטבעית שלנו.
עצור! אסור לעשות את זה!
טעות נפוצה: לחשוב שמתיחות סטטיות (להחזיק מתיחה במשך זמן) הן חובה לפני אימון. מחקרים מראים שהן יכולות דווקא להוריד את הביצועים. עדיף להתחיל בתנועות דינמיות שמכינות את הגוף לפעולה.
שאלות מהקהל (שלא ממש שאלו, אבל היו צריכים):
- "אביגיל מחיפה שואלת: אני עובדת מול מחשב כל היום. מה אני יכולה לעשות?" תקומי כל חצי שעה, תעשי סיבובי ידיים, תמתחי את הצוואר. תנסי לעבוד בעמידה חלק מהזמן. תזכרי – התנועה הכי טובה היא התנועה שאת עושה.
- "דניאל מבאר שבע שואל: איזה תרגילים הכי טובים לגב?" תשכח מתרגילים ספציפיים. תתחיל פשוט לזוז יותר. תלך ברגל, תרקוד, תשחק עם הילדים. הגוף שלך כבר יודע מה הוא צריך.
- "רוני מקיבוץ דן שואלת: אני מתחילה להתאמן אחרי שנים שלא עשיתי כלום. מאיפה להתחיל?" לאט! הקשיבי לגוף שלך. אל תנסי להגזים. תתחילי בתנועות פשוטות, ותעלי בהדרגה את העצימות. תזכרי – זה מרתון, לא ספרינט.
אז מה עושים עכשיו?
שכחו מחדר הכושר הממוזג. בואו נלמד מהקופים (הם יודעים משהו). בואו נתחיל לזוז כמו שהגוף שלנו נועד לזוז. בואו נאמץ תנועה "פרימיטיבית" שהיא בעצם סופר-מתקדמת.
תזכרו: הגוף שלכם חכם יותר מכל מאמן כושר.
עכשיו, עצמו עיניים, נשמו עמוק, ושימו לב לגוף שלכם. לאן הוא רוצה לזוז? מה הוא צריך? פשוט תתחילו לזוז, ותנו לו להוביל.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר "תנועה ספונטנית" בשגרה היומיומית שלי, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בתזונה של העדה הדרוזית.