ביום רביעי שעבר, כשהשעון הראה 3 לפנות בוקר והייתי תקוע מול מסך עם מצגת שפשוט סירבה להיגמר, עלתה לי מחשבה נואשת: חייב להיות דרך לישון פחות ולתפקד יותר. הרי סופרמן לא ישן, אז למה אני כן? ואז נזכרתי בשיטה ההזויה הזאת, השינה הפוליפאזית. שמעתם עליה? אני בטוח שחשבתם שאני משוגע כמוני כששמעתם עליה לראשונה.
אז מה זה בכלל שינה פוליפאזית? בגדול, במקום לישון "שינה אחת גדולה" של 7-8 שעות בלילה (מונופאזית), מפצלים את השינה לכמה תנומות קצרות במהלך היממה. יש כל מיני וריאציות: מ"שינה דו-פאזית" (שנת צהריים קצרה בנוסף לשינה רגילה) ועד לשיטות קיצוניות יותר כמו "אברמן" שכוללות 6 תנומות של 20 דקות כל 4 שעות. נשמע מטורף, נכון?
אני מודה, בהתחלה חשבתי שזה גימיק ניו-אייג'י, אבל אז התחלתי לחקור. מסתבר שיש קהילה שלמה של אנשים שניסו את זה, חלקם בהצלחה, חלקם פחות. הבטיחו לי יותר זמן, יותר אנרגיה, ואפילו חלומות צלולים יותר. מי אני שאסרב לאתגר?
אז למה בעצם שינה פוליפאזית אמורה לעבוד? ובכן, הגוף שלנו, כמו כל דבר בטבע, עובד במחזורים. תחשבו על הגאות והשפל של הים – יש זמנים של אנרגיה גבוהה ויש זמנים של רגיעה. אותו דבר עם השינה. אנחנו עוברים שלבים שונים של שינה, משינה קלה לשינה עמוקה (REM). התאוריה אומרת שאפשר לאמן את הגוף להיכנס ישירות לשלב השינה העמוקה בתנומות קצרות, ובכך למקסם את האפקטיביות של השינה.
שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר אנדרו היוברמן, נוירוביולוג מסטנפורד, והופתעתי לגלות שיש בזה היגיון מדעי. הוא הסביר שהמחזורים הצירקדיים שלנו (השעון הביולוגי הפנימי) הם הרבה יותר גמישים ממה שאנחנו חושבים, ואפשר "לכייל" אותם מחדש עם קצת משמעת ותרגול.
אבל שימו לב – לא כדאי לנסות את זה לבד בלי תכנון מוקדם! טעות נפוצה היא לחשוב שאפשר פשוט לצמצם את השינה בבת אחת. זה עלול לגרום לתשישות כרונית, פגיעה קוגניטיבית, ואפילו לבעיות בריאותיות חמורות.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם זה בכלל מתאים לכולם? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה, כמו תמיד, היא: תלוי. תלוי באורח החיים שלכם, בסוג העבודה שלכם, וביכולת שלכם לעמוד בלוח זמנים קפדני.
אנקדוטה קטנה: כשסיפרתי לסבתא שלי על הניסוי המטורף הזה, היא רק צחקה ואמרה: "ילד, תן לגוף שלך לישון! מה אתה חושב, שאתה מכונה?" ואולי היא צודקת.
עכשיו, בואו נדבר תכל'ס על איך ניסיתי את זה בעצמי. החלטתי להתחיל עם וריאציה "מתונה" יותר – שינה דו-פאזית. ישנתי בערך 6 שעות בלילה (במקום 8 הרגילות שלי) והוספתי תנומת צהריים של 20 דקות. התוצאות? בהתחלה, סיוט. הייתי עייף כמו זומבי. אבל אחרי כמה ימים, התחלתי להרגיש קצת יותר טוב. תנומת הצהריים באמת עזרה לי להתרענן ולהחזיק מעמד עד הערב.
עצה קטנה ממני: תדאגו לסביבת שינה אופטימלית. חדר חשוך, שקט, וקריר. אני מדבר על חלונות אטומים לרעש, וילונות האפלה שיגרמו לחדר להחשיך לגמרי ומזגן שעובד בשקט על 22 מעלות. זה משפיע באופן משמעותי על איכות השינה, גם אם היא קצרה.
אבל רגע, מה אומרים המומחים? ד"ר מתיו ווקר, חוקר שינה מברקלי, כתב ספר שלם על חשיבות השינה ("Why We Sleep"). הוא טוען ששינה פוליפאזית היא לא בריאה ועלולה לגרום נזק לטווח ארוך. מצד שני, יש חוקרים שטוענים שאפשר להסתגל לזה. קיצר, אין הסכמה מוחלטת.
שאלה מהקהל (בדויה, אבל תמיד רלוונטית): "אבי מחיפה שואל: אני עובד במשמרות, איך אני יכול ליישם את זה?" תשובה קצרה: זה מאוד תלוי בסוג המשמרות שלך. אם יש לך שעות קבועות, אולי אפשר למצוא איזושהי תבנית. אבל אם השעות משתנות כל הזמן, זה כנראה לא בשבילך.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות וריאציה קיצונית יותר (אבל לא יותר מדי, אני לא רוצה להפוך לזומבי אמיתי!), ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בהשפעה של תזונה על איכות השינה. לילה טוב (או צהריים טובים, תלוי מתי אתם קוראים את זה!).
