ביום שלישי שעבר, כשישבתי בקפה "תמר" ברחוב דיזינגוף, שמעתי שיחה בין שתי נשים על רזוורטרול. אחת מהן, בגילום של פליאה אמיתית, סיפרה לשנייה איך התוסף הזה "שינה לה את החיים". הציפורניים שלה חזקות יותר, העור זוהר, והיא ישנה כמו תינוק. באותו רגע, חייכתי לעצמי. פעם חשבתי בדיוק כמוה. האמנתי שאפשר לקנות בריאות בשקיות. אבל אז גיליתי ש... הסיפור קצת יותר מורכב.
הרשו לי לקחת אתכם למסע קטן אל עולם הרזוורטרול – אותה מולקולה שמבטיחה לנו נעורים נצחיים, בריאות לב, ואפילו הגנה מפני סרטן. אבל לפני שנצלול פנימה, חשוב לי להדגיש: אני לא רופאה, לא דיאטנית, ולא קוסמת. אני רק מישהי שאוהבת לחקור ולשתף אתכם במה שלמדתי, גם אם זה סותר את מה שכולם מספרים.
אז למה בעצם רזוורטרול כל כך פופולרי? ובכן, הכל התחיל מ"הפרדוקס הצרפתי". איך ייתכן שהצרפתים אוכלים מאכלים עשירים בשומן, שותים יין אדום (שעשיר ברזוורטרול) ובכל זאת סובלים פחות ממחלות לב? זה פשוט – היין! או לפחות, ככה חשבו. רזוורטרול, הוא נוגד חמצון רב עוצמה שנמצא בענבים, אוכמניות, ובוטנים, שמגן על התאים שלנו מנזק. זה נשמע מדהים, נכון? כאן מתחיל האתגר.
שמעתי את ד"ר דייוויד סינקלייר, גנטיקאי מבית הספר לרפואה בהרווארד (והגורו של הרזוורטרול), מדבר בפודקאסט של ג'ו רוגן על איך הוא נוטל רזוורטרול מדי יום. התלהבתי, רצתי לקנות תוסף רזוורטרול, וציפיתי לנס. אבל הנס לא הגיע. למה?
העניין הוא, שהרזוורטרול שאנחנו קונים בבתי המרקחת הוא לרוב סינתטי. ופה מתחיל הבלגן.
מחקרים (כמו זה שפורסם ב- British Journal of Pharmacology) הראו שלרזוורטרול סינתטי יכולות להיות השפעות הפוכות מאלה שאנחנו מצפים להן. במילים אחרות, במקום להגן על התאים, הוא עלול לפגוע בהם. במקרים מסוימים, רזוורטרול סינתטי נקשר לחמצון מוגבר, מה שגורם לנזק לתאים, במקום להגן עליהם. זה כמו לתת אנטיביוטיקה כשצריך פרוביוטיקה – אתה עלול לגרום יותר נזק מתועלת.
אבל שימו לב – לא כדאי להסיק מסקנות נחרצות מהר מדי. הבעיה העיקרית היא הזמינות הביולוגית הנמוכה של רזוורטרול. הגוף שלנו מתקשה לספוג אותו, כך שרוב הכמות שאנחנו צורכים פשוט מתבזבזת. לכן, חשוב להבין שיש הבדל עצום בין רזוורטרול טבעי (מיין אדום או פירות יער) לרזוורטרול סינתטי במינונים גבוהים.
טעות נפוצה היא לחשוב שאם קצת טוב, אז הרבה יותר טוב. זה לא נכון כשמדובר ברזוורטרול. מינונים גבוהים של רזוורטרול סינתטי עלולים לגרום לבעיות עיכול, בחילות, ואפילו להשפיע על תרופות אחרות שאתם נוטלים. אסור לעשות את זה!
שאלה טובה שעולה בדרך היא: אם רזוורטרול כל כך בעייתי, למה בכלל טורחים לייצר אותו? ובכן, הסיבה היא פשוטה: כסף. הרבה יותר זול לייצר רזוורטרול סינתטי מאשר להפיק אותו ממקורות טבעיים. אבל האם המחיר הזה שווה את הסיכון לבריאות שלנו? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.
תיבת שאלות מהקהל (בדיוניות):
- דנה מחיפה שואלת: אז מה בעצם כן כדאי לעשות? האם לוותר על יין אדום?
תשובה: לא בהכרח! יין אדום מכיל גם נוגדי חמצון אחרים ויתרונות בריאותיים נוספים. רק אל תגזימו בכמות.
- אבי מקיבוץ ניר דוד שואל: האם יש הבדל בין סוגים שונים של תוספי רזוורטרול?
תשובה: בהחלט. חפשו תוספים שמכילים רזוורטרול ממקורות טבעיים, כמו ענבים או רסברטרול טרנס, ותמיד התייעצו עם רופא לפני נטילת תוספים.
- שרה מירושלים שואלת: האם אפשר להשיג רזוורטרול ממזון בלבד?
* תשובה: כן! אכלו ענבים, אוכמניות, בוטנים (במידה), וקקאו.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות להגביר את צריכת נוגדי החמצון שלי דרך תזונה, תוך כדי מעקב אחרי השינה והאנרגיה שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של איך להבין את התוויות של תוספי התזונה.
אני מזמינה אתכם, כמו תמיד, לחקור, לפקפק, ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. כי הבריאות שלנו היא הנכס הכי יקר שיש לנו.
