ביום רביעי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק אינסופי בכביש החוף, שמעתי פרסומת ברדיו על "פוקוידן" – איזו תמצית פלאים מאצה יפנית שמבטיחה להצעיר אתכם מבפנים. מיד הרמתי גבה. עוד קסם שיווקי? עוד הבטחה שלא תתממש? אבל משהו בסקרנות שלי ניצח, והחלטתי לחפור קצת יותר לעומק. מה זה בכלל הפוקוידן הזה, ולמה היפנים כל כך משוגעים עליו?
אז כן, התחלתי לחקור, והופתעתי לגלות שלא מדובר סתם בעוד טרנד חולף. פוקוידן הוא פוליסכריד סולפטי (אל תדאגו, אני מיד אסביר!) שנמצא בדפנות התאים של אצות חומות שונות, כמו וואקמה, קומבו ונורי – אותן אצות שאנחנו מכירים מהסושי שלנו. ואם להודות, בתור חובב סושי מושבע, פתאום הרגשתי קצת יותר מחובר לנושא.
למה כל כך מתרגשים ממנו? כי מחקרים (ואני מדגיש – מחקרים ראשוניים!) מצביעים על כך שיש לו פוטנציאל לא קטן בכל הנוגע לחיזוק מערכת החיסון, הפחתת דלקות ואפילו מניעת התפתחות של תאים סרטניים. מדהים, נכון?
אבל רגע לפני שאתם רצים לקנות כמויות מסחריות של אצות, בואו נעשה סדר בדברים.
מה זה בכלל פוקוידן ולמה הוא מעניין את המדענים?
כמו שאמרתי, פוקוידן הוא סוג של פחמימה מורכבת שנמצאת באצות חומות. ה"קסם" שלו טמון במבנה המולקולרי המיוחד שלו, שמאפשר לו לתקשר עם תאים שונים בגוף. חוקרים גילו שהוא יכול להשפיע על מסלולים ביוכימיים חשובים, כמו למשל מסלולים שקשורים לדלקת ולתגובה החיסונית.
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר אנדרו וייל (שהוא גורו רציני לרפואה אינטגרטיבית) שהוא אמר שפוקוידן הוא כמו "שליח" שמגיע לתאים שלנו ומעביר להם הוראות – הוראות לחזק את עצמם ולהילחם במחלות. זה אולי נשמע קצת מוגזם, אבל יש בזה משהו.
אחת העובדות המעניינות ביותר שגיליתי היא שהיפנים, שאוכלים כמויות גדולות של אצות באופן מסורתי, נהנים משיעורי תחלואה נמוכים יחסית למחלות מסוימות. האם זה בזכות הפוקוידן? קשה להגיד בוודאות, אבל זה בהחלט מעלה נקודה למחשבה.
תוסף פוקוידן: מה ההבדלים ואיך בוחרים נכון?
אז הבנו שפוקוידן זה מעניין. אבל איך צורכים אותו? אפשר כמובן לאכול הרבה אצות, אבל האמת היא שקשה להגיע למינונים משמעותיים רק דרך התזונה. כאן נכנסים לתמונה תוספי התזונה שמכילים תמצית מרוכזת של פוקוידן.
אבל שימו לב, זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע. יש הבדלים עצומים בין התוספים השונים:
- מקור הפוקוידן: חלק מהתוספים מופקים מאצות וואקמה, אחרים מקומבו, ויש כאלה שמשלבים כמה סוגים. המחקרים מראים שההרכב הכימי של הפוקוידן משתנה בהתאם לסוג האצה, וזה יכול להשפיע על היעילות שלו.
- שיטת המיצוי: יש שיטות מיצוי שונות, חלקן יעילות יותר מאחרות. חשוב לבחור תוסף שמיוצר בשיטה שמשמרת את המבנה המולקולרי של הפוקוידן, כי זה משפיע על הזמינות הביולוגית שלו (היכולת של הגוף לספוג אותו).
- ריכוז הפוקוידן: זה אולי הכי ברור, אבל חשוב לבדוק כמה פוקוידן יש בכל מנה. יש תוספים שמכילים ריכוז נמוך יחסית, ואז צריך לקחת מהם הרבה כדי להגיע למינון אפקטיבי.
אני אישית ניסיתי שני סוגים שונים של תוספי פוקוידן. אחד היה מופק מאצות וואקמה והשני מקומבו. שמתי לב שהתוסף מאצות וואקמה גרם לי ליותר תחושת אנרגיה וחיוניות, אבל זה כמובן מאוד אישי ויכול להיות שזה גם פשוט אפקט פלצבו.
מיתוסים על פוקוידן: מה נכון ומה סתם הגזמה?
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר הוא שפוקוידן הוא "תרופת פלא" שיכולה לרפא הכל. זה כמובן לא נכון. פוקוידן הוא לא תרופה, אלא תוסף תזונה שיכול לתמוך בבריאות הכללית.
עוד מיתוס הוא שאם אוכלים הרבה אצות, מקבלים מספיק פוקוידן. זה נכון חלקית. אכילת אצות היא בריאה מאוד, אבל כדי להגיע למינונים טיפוליים של פוקוידן, צריך לאכול כמויות עצומות של אצות, וזה לא פרקטי ולא מומלץ.
אבל שימו לב – לא כדאי ללכת ישר על מינונים גבוהים של תוסף פוקוידן, כי זה יכול לגרום לתופעות לוואי כמו בחילות ושלשולים. תמיד כדאי להתחיל במינון נמוך ולהעלות אותו בהדרגה.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם בכלל צריך לקחת תוסף פוקוידן אם אני אוכל תזונה בריאה ומאוזנת? זו שאלה מצוינת, והתשובה היא לא חד משמעית. אם אתם בריאים ומרגישים טוב, ייתכן שלא תצטרכו תוסף. אבל אם אתם סובלים מבעיות בריאותיות מסוימות, או אם אתם רוצים לתמוך במערכת החיסונית שלכם, תוסף פוקוידן יכול להיות תוספת מועילה.
שאלות מהקהל (הבדוי, אבל אולי זה מעניין אתכם)
- שירה מחיפה שואלת: האם פוקוידן יכול לעזור לי עם אלרגיות?
תשובה: יש מחקרים שמראים שפוקוידן יכול להפחית תגובות אלרגיות, אבל זה עדיין לא חד משמעי. כדאי להתייעץ עם רופא לפני שאת מתחילה לקחת תוסף.
- דוד מתל אביב שואל: האם פוקוידן בטוח לשימוש עם תרופות מרשם?
תשובה: חשוב מאוד להתייעץ עם רופא לפני שאתה משלב פוקוידן עם תרופות מרשם, כי הוא עלול להשפיע על האופן שבו התרופות מתפרקות בגוף.
- רחל מבאר שבע שואלת: האם פוקוידן מתאים לילדים?
* תשובה: אין מספיק מחקרים על בטיחות השימוש בפוקוידן בילדים, ולכן לא מומלץ לתת אותו לילדים בלי להתייעץ עם רופא ילדים.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות מינון גבוה יותר של פוקוידן ולעקוב אחרי השינויים ברמות האנרגיה שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע ביתרונות הבריאותיים של אצות נוספות.
