אוקיי, בואו נדבר על לוטאולין. שמעתם עליו? אני מודה, עד לפני כמה חודשים גם אני לא. אבל אז, באמצע ניסיון נואש להבין למה הזיכרון שלי התחיל להזכיר לי מסננת (ואני לא מדבר על הזיכרון לטווח קצר, אני מדבר על דברים מלפני שנה! מלחיץ ברמות), נתקלתי במאמר הזה ב- Journal of Nutritional Biochemistry. אתם יודעים, אחד מאלה שצריך ממש לשבת עם כוס קפה גדולה (אני אישית מעדיף הפוך חלש עם קצת קינמון, אבל זה כבר סיפור אחר) כדי להבין מה הם בכלל רוצים.
אז, מה זה בעצם לוטאולין? בגדול, מדובר בפלבונואיד, סוג של נוגד חמצון שנמצא בצמחים. עכשיו, נוגדי חמצון זה אחלה, כולנו יודעים. אבל מה שמייחד את הלוטאולין, לפחות לפי מה שהבנתי, זה היכולת הפוטנציאלית שלו להגן על המוח מפני נוירודגנרציה. רגע, מה זה אומר בכלל? ובכן, זה אומר שלפי המחקרים (ולא, אני לא ביוכימאי, אז קחו את מה שאני אומר עם קורטוב מלח, בסדר?), לוטאולין יכול לעזור להאט את התקדמותן של מחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
אני תמיד נזכר בסבתא שלי רחל ז"ל כשאני קורא על דברים כאלה. היא סבלה מדמנציה בשנים האחרונות לחייה, וזה היה נורא לראות את זה. אם רק היינו יודעים אז מה שאנחנו יודעים היום...
איפה מוצאים את הדבר הזה?
אז איפה נמצא לוטאולין? ובכן, הוא נמצא בכמה מקומות. סלרי, פטרוזיליה, טימין, פלפל ירוק… ואם אתם ממש בעניין, גם בבוטנים. אבל רגע, יש פה עניין של ריכוזים. סלרי זה נחמד, אבל כדי להגיע למינונים משמעותיים, צריך לאכול כמות די מטורפת של סלרי. ואני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא מסוגל לאכול יותר מדי סלרי ביום בלי להרגיש קצת מוזר.
זה מזכיר לי ש… אה, כן, קינואה! בזמן שאני חוקר את הלוטאולין, אני תמיד אוכל קינואה. ביום שלישי האחרון, כשהייתי באמצע ארוחת הצהריים (סלט קינואה עם דג, אם כבר שואלים), חשבתי לעצמי, "אולי אני צריך להתחיל לחשוב על תוסף תזונה?"
תוסף תזונה? האם זה הפתרון?
אוקיי, אז כאן זה נהיה קצת טריקי. כי תוספי תזונה זה עולם ומלואו. יש כל כך הרבה חברות, כל כך הרבה הבטחות… איך יודעים מה לבחור? אני אישית, אחרי שקראתי לא מעט ביקורות וניסיתי כמה אופציות, הגעתי למסקנה שחשוב מאוד לבדוק את הזמינות הביולוגית של התוסף. מה זה אומר? זה אומר, כמה מהלוטאולין הזה הגוף שלנו באמת מצליח לספוג. כי לפעמים, התוסף יכול להכיל כמות יפה של לוטאולין, אבל הגוף פשוט לא מצליח לנצל אותו. וזה, חברים, חבל על הכסף.
עכשיו, קראתי איפשהו, אני חושב שזה היה בפורום של Longevity, על מישהו שניסה תוסף לוטאולין במינון של 100 מ"ג ביום, וטען שהוא מרגיש שיפור בזיכרון. אני, בתור אחד שתמיד סקפטי (זה מגיע עם הגיל, אני חושב), החלטתי לנסות בעצמי. התחלתי עם 50 מ"ג ביום, ובהדרגה הגדלתי ל-100 מ"ג. אני חייב להגיד, אחרי חודש של ניסוי, שמתי לב שאני מצליח לזכור שמות של אנשים יותר בקלות. עכשיו, האם זה פלצבו? אולי. אבל אני מעדיף לחשוב שזה הלוטאולין שעושה את העבודה.
הקטע הוא כזה: אין פה תשובה חד משמעית. מחקרים מסוימים מראים פוטנציאל עצום, אחרים פחות. ואני, בתור אחד שמנסה לשלב בין ידע מסורתי ומודרני, מבין שיש פה עוד הרבה מה לגלות. אבל מה שכן ברור לי, זה שאנחנו צריכים לדאוג לבריאות המוח שלנו. ואם לוטאולין יכול לעזור, אפילו קצת, אז למה לא?
כמה מחשבות напоследок
אז, אחרי כל המחקר הזה, אני עדיין עם כמה שאלות פתוחות. האם באמת צריך תוסף תזונה, אם התזונה שלנו מאוזנת? האם לוטאולין עובד על כולם באותה צורה? ומה עם תופעות לוואי? אני אישית לא הרגשתי שום דבר מיוחד, אבל אני תמיד ממליץ להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים לקחת תוסף תזונה כלשהו. במיוחד אם אתם לוקחים תרופות אחרות.
ולסיום, אני רוצה להזמין אתכם לשתף אותי בחוויות שלכם. ניסיתם לוטאולין? שמעתם על זה? מה אתם חושבים? אני אשמח לשמוע. ואולי, ביחד, נוכל להבין קצת יותר טוב את הפלבונואיד הזה, ואת הפוטנציאל שלו לשמור על המוח שלנו צעיר ובריא. החודש הבא אני מתכנן להתחיל לשלב תמצית רוזמרין בתפריט, שמעתי שהיא טובה לזיכרון. לא הספקתי אפילו לגעת בנושא של פעילות גופנית והשפעתה על המוח... אבל זה כבר לפעם אחרת.
