ביום שלישי שעבר, בדיוק כשהכנתי לי קפה של אחרי הצהריים במטבח הקטן שלי בתל אביב, שמתי לב למשהו מוזר. הבן שלי, אורי, שלרוב חוטף לי את הקפה, דווקא התרחק. "אמא, את שוב שמה אבקת חלבון סויה בשייק שלך?" הוא שאל בחשדנות. חייכתי, כן, אני באמת אוהבת את הסויה שלי, אבל המבט שלו גרם לי לחשוב - האם אני באמת יודעת מה אני מכניסה לגוף?
אז התחלתי לחקור, וחברים, מה שגיליתי שינה לי את כל התפיסה לגבי תוספי סויה. תכינו כוס קפה, זה הולך להיות מעניין.
מה הסיפור עם הסויה הזו?
סויה, או ליתר דיוק תוספי סויה, הפכו פופולריים מאוד בשנים האחרונות. הרבה אנשים, כמוני, משתמשים בהם כתוספת חלבון, במיוחד אלה שמחפשים חלופה צמחית. אבל האם ידעתם שמאחורי היתרונות לכאורה מסתתרת סכנה סמויה? האיזופלבונים.
איזופלבונים הם תרכובות דמויות אסטרוגן שנמצאות בסויה. הם מתחברים לקולטנים של אסטרוגן בגוף ויכולים לחקות את פעולתו, אבל גם לחסום אותה. הבעיה היא שההשפעה שלהם לא תמיד צפויה, ופה טמון הסיכון. הם יכולים להיות חרב פיפיות, תלוי במינון, בגיל, ובמצב הבריאותי שלכם.
אני זוכרת ששמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק (FoundMyFitness) שהיא מדברת על המחקרים השונים בנושא ואיך התגובות משתנות בין נשים אסייתיות, שאוכלות סויה באופן מסורתי, לבין נשים מערביות שלא. זה כבר הדליק לי נורה אדומה.
אז מה הבעיה בעצם? קצת איזופלבונים לא יהרגו אף אחד.
נכון, קצת איזופלבונים כנראה לא יהרגו אף אחד, אבל צריכה מוגברת, בעיקר מתוספים מבודדים, עלולה לגרום לבעיות הורמונליות, במיוחד בקרב נשים. מחקרים הראו שצריכה גבוהה של איזופלבונים עלולה להשפיע על מחזור הווסת (אצל חלק מהנשים), ואפילו להגביר את הסיכון לסוגי סרטן מסוימים. מצד שני, יש מחקרים שמראים השפעה מגנה. הבלבול גדול, וזו בדיוק הבעיה.
- הנה דוגמה מספרית: מחקר שפורסם ב-American Journal of Clinical Nutrition מצא שנשים שצרכו מעל 50 מ"ג איזופלבונים ביום חוו שינויים במחזור הווסת שלהן. 50 מ"ג זה לא מעט, אבל קל להגיע לכמות הזו עם תוספים.
אבל רגע, סויה זה בריא, לא?
כן ולא. סויה בצורתה הטבעית, כמו טופו, אדממה או מיסו, יכולה להיות חלק מתזונה בריאה ומאוזנת. הבעיה מתחילה כשמבודדים את האיזופלבונים ומוסיפים אותם לתוספי תזונה. במוצרים מעובדים כאלה, הריכוזים גבוהים בהרבה ממה שהגוף שלנו רגיל אליו, וזה עלול לשבש את האיזון ההורמונלי.
אסור לעשות את זה!
טעות נפוצה היא להניח ש"טבעי" תמיד שווה ל"בריא". גם רעלים טבעיים, כמו ציאניד בשקדים מרים, יכולים להיות מסוכנים. אותו הדבר נכון לגבי איזופלבונים בסויה – יותר מדי זה פשוט לא טוב.
שאלות מהקהל (בדיוניות, אבל רלוונטיות):
- "אני ספורטאי וצורכת הרבה חלבון סויה. מה לעשות?"
נסה חלופות כמו חלבון אפונה, חלבון אורז או חלבון ביצה. גיוון זה שם המשחק.
- "אני בתקופת גיל המעבר וסויה עוזרת לי עם גלי החום. להפסיק?"
כאן זה כבר יותר מורכב. התייעצי עם רופא או תזונאית. ייתכן שצריכה מתונה תעזור, אבל חשוב להתאים את המינון למצבך האישי.
- "אני טבעונית, מה אני אמורה לאכול?"
סויה היא אופציה טובה, אבל חשוב לצרוך אותה בצורות טבעיות ולא מעובדות יתר על המידה, ובכמויות מתונות. שילוב של קטניות, דגנים מלאים וירקות יספק לך את כל החלבון שאת צריכה.
איך יודעים כמה זה יותר מדי?
קשה לתת תשובה חד משמעית. ההמלצה שלי היא להיות מודעים לכמויות הסויה שאתם צורכים, במיוחד מתוספים. אם אתם חווים תופעות לוואי כמו שינויים במחזור הווסת, עייפות, או בעיות עיכול, כדאי לשקול להפחית או להפסיק את הצריכה.
אני זוכרת שלפני כמה שנים, כשעברתי לתזונה טבעונית, התחלתי לאכול המון מוצרי סויה מעובדים – המבורגרים טבעוניים, נקניקיות טבעוניות, גבינות טבעוניות – כולם עשירים בסויה. אחרי כמה חודשים התחלתי להרגיש מוזר, עייפה יותר מהרגיל, והמחזור שלי התחיל להיות לא סדיר. רק אחרי שקראתי יותר על הנושא הבנתי שהצריכה המוגזמת של סויה שיבשה לי את ההורמונים.
מה אני מתכננת לעשות?
אני החלטתי שאני מצמצמת את צריכת תוספי הסויה שלי באופן משמעותי. אני אמשיך לאכול טופו מדי פעם, אבל את אבקת החלבון אני מחליפה באבקת חלבון אפונה. אני גם מתכננת לעשות בדיקות דם כדי לבדוק את רמות האסטרוגן שלי ולראות אם יש שינוי.
האמת היא שאני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון לי. התחום הזה כל כך מורכב ויש כל כך הרבה מחקרים סותרים. אם מישהו מכם ניסה שינויים בתזונה שלו בעקבות צריכת סויה – אשמח לשמוע איך היה.
בחודש הקרוב אני מתכננת לנסות לעקוב אחרי השינויים בגוף שלי אחרי שאפחית את הסויה, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בתחליפי בשר אחרים וההשפעה שלהם על הבריאות.
