ביום שלישי שעבר, בזמן שחיכיתי בתור לקפה ב"קפה גרג" (הסניף ליד העבודה, מכירים?), קלטתי את עצמי מביט במבצע החדש שלהם: "קפה ומאפה ב-20 ש"ח". פתאום עלתה לי מחשבה מוזרה: האם המולטי-ויטמין שאני לוקח כל בוקר, בטוח בשלמותו, בעצם גורם לי יותר נזק מתועלת? הרי הוא אמור לתת לי בוסט, אבל האם הוא באמת עושה את זה, או שהוא סתם מממן את הג'יפ החדש של מנכ"ל חברת התרופות?

אז נכון, זו שאלה קצת קיצונית, אבל היא הובילה אותי למסע מחקר קצר, וגיליתי כמה דברים שאולי יגרמו גם לכם לחשוב פעמיים לפני שאתם בולעים את הכדור הצבעוני הזה.

הבעיה עם מולטי-ויטמינים – יותר ממה שחשבתם

בואו נדבר תכל'ס: מולטי-ויטמינים נשמעים כמו פתרון קסם. כדור אחד, ויש לך כיסוי לכל החוסרים התזונתיים. אבל המציאות קצת יותר מורכבת.

הבעיה הראשונה היא מינון. הרבה מולטי-ויטמינים מכילים מינונים גבוהים מדי של ויטמינים מסוימים, כמו ויטמין A ו-E. מחקרים הראו שצריכה מוגזמת של ויטמין A, במיוחד בצורה של רטיניל פלמיטט (Retinyl Palmitate), עלולה להגביר את הסיכון לסרטן ריאות בקרב מעשנים ב-28% (מקור: New England Journal of Medicine, 1996). ויטמין E במינונים גבוהים (מעל 400 יחידות בינלאומיות ליום) נקשר גם הוא לסיכון מוגבר לדימומים ולסרטן הערמונית (מקור: Journal of the American Medical Association, 2011).

הבעיה השנייה היא ספיגה. לא כל מה שכתוב על התווית אכן נספג בגוף. למשל, ויטמין B12 קיים בשתי צורות עיקריות: ציאנוקובלמין (Cyanocobalamin) ומתילקובלמין (Methylcobalamin). ציאנוקובלמין הוא זול יותר, אבל פחות זמין ביולוגית. הגוף צריך להמיר אותו למתילקובלמין, וזה לא תמיד יעיל, במיוחד אצל אנשים עם בעיות ספיגה או מוטציות גנטיות מסוימות (כמו MTHFR). מחקרים מראים שמתילקובלמין נספג טוב יותר ויעיל יותר בשיפור רמות B12 בדם (מקור: Alternative Therapies in Health and Medicine, 2018).

הבעיה השלישית, וזו שלדעתי הכי מטרידה, היא חוסר איזון. מולטי-ויטמין שמכיל הכל מהכל עלול לשבש את האיזון העדין של המיקרונוטריאנטים בגוף. למשל, צריכה מוגזמת של ברזל (Iron) עלולה להפריע לספיגה של אבץ (Zinc), ואילו צריכה מוגזמת של סידן (Calcium) עלולה להפריע לספיגה של מגנזיום (Magnesium).

אני זוכר שפעם סבתא שלי הייתה אומרת: "מה שיותר מדי, מזיק מדי". כמה שהיא צדקה!

אז מה עושים? האלטרנטיבה המפתיעה

אז מה הפתרון? האם זה אומר שצריך לזרוק את כל המולטי-ויטמינים לפח? לא בהכרח. אבל צריך להיות חכמים יותר.

האלטרנטיבה המפתיעה, בעיניי, היא גישה מותאמת אישית. במקום לקחת מולטי-ויטמין גנרי, כדאי להתמקד בצרכים הספציפיים של הגוף שלכם. איך עושים את זה?

• בדיקות דם: התחילו בבדיקות דם מקיפות כדי לזהות חוסרים תזונתיים ספציפיים. דברו עם הרופא שלכם ובקשו הפניה לבדיקות שמודדות רמות של ויטמין D, ויטמין B12, ברזל, מגנזיום, ואבץ.
• תזונה מאוזנת: במקום להסתמך על כדורים, תתחילו לאכול תזונה עשירה ומגוונת. תאכלו הרבה ירקות, פירות, דגנים מלאים, וחלבונים איכותיים.
• תוספים ממוקדים: אם בדיקות הדם מראות על חוסר ספציפי, קחו תוסף תזונה שמכיל רק את החומרים החסרים, במינון הנכון.

שאלה מהקהל (הדמיוני, אבל רלוונטי): "דניאל מחיפה שואל: האם כדאי לקחת מולטי-ויטמין רק בחורף?"

דניאל, שאלה מצוינת! בחורף אנחנו פחות נחשפים לשמש, ולכן רמות ויטמין D שלנו עלולות לרדת. במקרה כזה, מומלץ לשקול תוסף ויטמין D, אבל לא בהכרח מולטי-ויטמין שלם.

אבל רגע, מה עם צמחי מרפא?

אני יודע, אני יודע, זה נשמע קצת "בא לי טוב", אבל תנו לי רגע. צמחי מרפא שימשו במשך אלפי שנים לטיפול במגוון רחב של בעיות בריאותיות. המדע המודרני מתחיל לחשוף את המנגנונים המולקולריים של פעולתם, ומגלה שהם יכולים להיות יעילים מאוד.

לדוגמה, כורכום (Curcumin) הוא צמח מרפא הודי מסורתי שידוע בתכונותיו האנטי-דלקתיות. מחקרים מראים שהוא יכול לעזור להפחית כאבים, לשפר את תפקוד המוח, ולהגן מפני מחלות לב (מקור: Journal of Agricultural and Food Chemistry, 2009). ג'ינסנג (Ginseng) הוא צמח מרפא סיני מסורתי שידוע בתכונותיו המגבירות אנרגיה ומשפרות את הריכוז. מחקרים מראים שהוא יכול לעזור להפחית עייפות, לשפר את הזיכרון, ולהגביר את המערכת החיסונית (מקור: Journal of Ginseng Research, 2013).

אבל חשוב לזכור: צמחי מרפא אינם תחליף לטיפול רפואי קונבנציונלי. תמיד התייעצו עם רופא או נטורופת מוסמך לפני שאתם מתחילים לקחת צמחי מרפא, במיוחד אם אתם נוטלים תרופות אחרות.

אני חייב לציין – אסור לעשות את זה! אל תנסו לאבחן את עצמכם ולרשום לעצמכם תוספי תזונה. זה יכול להיות מסוכן. תמיד תתייעצו עם איש מקצוע.

המולקולרי מאחורי הקלעים:

הנה נקודה למחשבה: איך חומרים כמו כורכומין באמת עובדים בגוף? הם משפיעים על מסלולים ביוכימיים ספציפיים. כורכומין, לדוגמה, מפעיל את מסלול Nrf2, שמוביל לייצור נוגדי חמצון טבעיים בגוף. הוא גם מעכב את פעילות האנזים COX-2, שהוא חלבון שמקדם דלקת. ג'ינסנג, מצד שני, משפיע על רמות הנוירוטרנסמיטרים במוח, כמו דופמין וסרוטונין, מה שיכול להסביר את ההשפעה שלו על מצב הרוח והריכוז.

סיכום (קצת אחר)

אז מה למדנו? מולטי-ויטמינים הם לא תמיד הפתרון המושלם. לפעמים, הם יכולים לעשות יותר נזק מתועלת. גישה מותאמת אישית, המבוססת על בדיקות דם ותזונה מאוזנת, יכולה להיות יעילה יותר. וצמחי מרפא, בשימוש נכון, יכולים להיות כלי רב עוצמה לשיפור הבריאות.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון לי. אני מתכנן לעשות בדיקות דם מקיפות בחודש הקרוב, ולעבוד עם נטורופת מוסמך כדי לבנות תוכנית תזונה ותוספים מותאמת אישית. אעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של איך לקרוא תוויות של תוספי תזונה בלי להשתגע.

שתפו אותי, מה אתם חושבים על מולטי-ויטמינים? האם יש לכם ניסיון טוב או רע איתם? אשמח לשמוע את דעתכם!