סודות הטחינה: איך שומשום משפיע על הורמוני הצעירות שלך (ומה הסבתא שלך ידעה כבר מזמן)

A jar of homemade tahini with sesame seeds around it.
גלו את הסודות של הטחינה והשפעתה המדהימה על הורמוני הצעירות שלכם! איך שומשום יכול לעזור לאזן את הגוף ולהרגיש צעירים וחיוניים יותר? כל הטיפים, המחקרים והמתכונים במאמר אחד!

פתיחה: הטחינה של סבתא והתגלית המפתיעה שלי

ביום שלישי שעבר, בזמן שאני מחטטת בתיק של סבתא רחל (יהיה בריאה!), בחיפוש נואש אחרי משקפי הקריאה שלה, נתקלתי בצנצנת טחינה גולמית. לא סתם טחינה, אלא טחינה ביתית, עבה, ריחנית, כזאת שמזכירה לי את הילדות. סבתא, כמו סבתות רבות, תמיד אמרה "טחינה זה בריא! זה עושה אותך חזקה!". אני, בתור ילדה, לא ממש התעמקתי במשמעות, פשוט אכלתי בהנאה. אבל כשראיתי את הצנצנת הזו, פתאום תהיתי - מה באמת הקשר בין הטחינה הזו, עם הטעם הנפלא שלה, לבין הבריאות שלנו, ובמיוחד הורמוני הצעירות? האם הסבתות שלנו ידעו משהו שאנחנו רק עכשיו מתחילות להבין?

מה זה בכלל הורמוני צעירות ולמה הם חשובים?

בואו נדבר רגע על הורמונים. הם השליחים הכימיים שלנו, המנהלים את תזמורת הגוף. הורמוני צעירות, כמו אסטרוגן (אצל נשים) וטסטוסטרון (אצל גברים, אבל גם קצת אצל נשים), הם כמו הכנרים הראשיים בתזמורת הזו. הם אחראים על חיוניות, אנרגיה, מצב רוח טוב, שינה איכותית, וגם על שמירת העור שלנו צעיר וגמיש. כשאנחנו מזדקנים, הכנרים האלה מתחילים לזייף קצת, והתזמורת כבר לא מנגנת באותו הקצב. אבל, וזה אבל גדול, יש דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור להם לחזור לנגן במיטבם. כאן נכנסת לתמונה הטחינה.

השומשום – יותר מסתם קישוט על הלחמנייה

טחינה גולמית, שמיוצרת משומשום טחון, היא אוצר תזונתי אמיתי. היא עשירה בשומנים בריאים, חלבון, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. אבל הכוכבים האמיתיים כאן הם הליגננים. ליגננים הם סוג של פיטואסטרוגנים, כלומר, חומרים דמויי אסטרוגן שמקורם בצומח. הם נקשרים לקולטני האסטרוגן בגוף ויכולים לחקות את פעילותו. זה לא אומר שהטחינה תגרום לגברים להתחיל לרקום או לנשים לגדל שפם (אל חשש!), אלא שהיא יכולה לעזור לאזן את רמות האסטרוגן בגוף, במיוחד בתקופות של חוסר איזון הורמונלי, כמו גיל המעבר.

שמעתי את ד"ר אביטל סבג, מומחית לרפואה פונקציונלית, בפודקאסט שלה אומרת משהו שממש נחרט לי בראש: "התזונה שלנו היא הכלי החזק ביותר שיש לנו כדי להשפיע על הבריאות ההורמונלית שלנו". ואני לגמרי מסכימה איתה.

המחקרים מספרים: מה אומר המדע על טחינה והורמונים?

מחקרים הראו שליגננים יכולים לעזור להקל על תסמיני גיל המעבר, כמו גלי חום, הזעות לילה ויובש בנרתיק. הם גם יכולים לעזור להפחית את הסיכון למחלות לב, סרטן השד ואוסטאופורוזיס – מחלות שהסיכון להן עולה עם ירידה ברמות האסטרוגן. אחד המחקרים המעניינים ביותר שמצאתי הוא מחקר שפורסם ב-Journal of Nutrition בשנת 2010. המחקר הראה שנשים שאכלו ליגננים באופן קבוע חוו שיפור משמעותי במדדי בריאות העצם.

אבל שימו לב - לא כדאי להגזים עם הטחינה! היא עדיין עשירה בשומן, ולכן צריכה להיות חלק מתזונה מאוזנת ומגוונת. יותר מדי טחינה יכולה לגרום לעלייה במשקל, וזה בדיוק מה שאנחנו לא רוצות.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם כל טחינה היא טובה? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא לא. חשוב לבחור טחינה גולמית איכותית, שמיוצרת משומשום מלא ולא קלוי, ושלא מכילה תוספים מיותרים. תבדקו את רשימת הרכיבים – היא צריכה לכלול רק שומשום.

טעות נפוצה: "אני סופרת קלוריות, אז טחינה זה מחוץ לתחום!"

אני מבינה את זה. כולנו גדלנו על המנטרה של ספירת קלוריות. אבל האמת היא, שהגוף שלנו הוא לא מכונה שמחשבת קלוריות נכנסות ויוצאות. הוא מערכת מורכבת שמגיבה לסוג המזון שאנחנו אוכלים, ולא רק לכמות הקלוריות שהוא מכיל. טחינה, למרות שהיא עשירה בקלוריות, מכילה שומנים בריאים, חלבון וסיבים תזונתיים, שמסייעים לתחושת שובע ולשמירה על רמות סוכר יציבות בדם.

שאלות מהקהל (בדויה, אבל רלוונטית):

  • אורלי מחיפה שואלת: "אני אלרגית לשומשום, מה אני יכולה לאכול במקום?"

אורלי, יש הרבה אופציות אחרות! זרעי פשתן, זרעי צ'יה וזרעי דלעת גם הם עשירים בליגננים ושומנים בריאים.

  • דניאל מתל אביב שואל: "כמה טחינה מומלץ לאכול ביום?"

דניאל, הכמות המומלצת היא בערך 2-3 כפות ביום, כחלק מתזונה מאוזנת.

איך לשלב טחינה בתזונה היומיומית – טיפים קלים וטעימים

  • טחינה גולמית כרוטב לסלט: במקום רוטב עתיר שומן וסוכר, נסו להכין רוטב טחינה ביתי עם לימון, שום, מים ותבלינים.
  • טחינה כתוספת לממרחים: הוסיפו כף טחינה לממרח אבוקדו, חומוס או פסטו. זה ישדרג את הטעם והערך התזונתי.
  • טחינה בשייקים: כף טחינה בשייק פירות או ירקות תעניק לו מרקם קרמי וטעם עשיר.
  • טחינה במאפים: שלבו טחינה בבצק של עוגיות, לחמים או מאפים מלוחים.
  • טחינה כנישנוש: פשוט כפית של טחינה גולמית, במקום חטיף מעובד.

סיום: בין המדע לעצות של סבתא

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. אני באופן אישי גיליתי שהוספת טחינה גולמית לתזונה היומיומית שלי, לצד פעילות גופנית סדירה ושינה טובה, באמת עוזרת לי להרגיש יותר אנרגטית, שמחה וחיונית. אולי בפעם הבאה ניגע בשאלה האם טחינה יכולה להשפיע גם על מצב הרוח שלנו – יש לי כמה תיאוריות מעניינות!

החודש הקרוב אני מתכננת לנסות להכין טחינה ביתית בעצמי, ואעדכן כאן בהמשך... מה שכן, אני כבר יודעת דבר אחד בבירור: סבתא רחל, כמו סבתות רבות, ידעה מה היא אומרת. טחינה זה בריא. ולא רק בריא, גם טעים בטירוף.

מיכאל ברנר's Avatar

מיכאל ברנר

מיכאל ברנר הוא חוקר עצמאי בתחום התזונה, הביוכימיה והמנגנונים המולקולריים של הזדקנות ואריכות חיים. בשנים האחרונות, הוא משלב ידע ממחקרים פורצי דרך עם חוכמה מסורתית מתרבויות ארוכות-חיים ברחבי העולם. הגישה הייחודית שלו מתמקדת בראיית המזון כ"מידע ביולוגי" ולא רק כמקור קלוריות או נוטריאנטים. מיכאל מקדיש את זמנו לבחינת המחקרים העדכניים ביותר, ניסויים עצמיים שיטתיים, וראיונות עם חוקרים מובילים בתחום אריכות החיים. הוא ידוע ביכולתו לתרגם מדע מורכב למידע מעשי ונגיש, תוך שילוב סיפורים אישיים וחקר מקרים.