ביום שלישי שעבר, בזמן שחיכיתי בתור לקפה ב"גרג" (אל תגלו, אני יותר של "ארומה"), שמעתי שיחה בין שתי נשים. אחת סיפרה לשנייה שהיא "אחרי דיאטה מטורפת" ועדיין לא מצליחה להוריד את ה"עוד שני קילו האלה". מה שהכי תפס אותי זה כשהיא אמרה: "אני אוכלת סלט ירקות עצום בערב, כי זה בריא, וארוחת בוקר קטנה כדי לא להעמיס על הגוף בבוקר". זה גרם לי לתהות – האם אנחנו באמת מבינים איך הגוף שלנו עובד, או שאנחנו רק חוזרים על מנטרות של דיאטות ישנות?

השעון הביולוגי שלך והצלחת: מה הקשר?

אז למה בכלל אכילה לפי שעון הגוף, או "כרונו-תזונה" בעברית צחה, כל כך חשובה? זה פשוט: הגוף שלנו עובד לפי שעון פנימי, שאחראי על כל התהליכים, מהשינה ועד לעיכול. כשאנחנו אוכלים מתי שהגוף שלנו מצפה, אנחנו עוזרים לו לעבוד בצורה חלקה יותר. זה כמו לתת למכונית דלק איכותי בזמן – היא תסע רחוק יותר ובלי תקלות. אבל אם נדחוף לה דלק מזויף בשלוש בלילה? היא תתקע באמצע הכביש, ואנחנו נתקע איתה.

שמעתי פעם הרצאה של פרופסור שמעון גליק, מומחה לתזונה, שאמר משהו שתקוע לי בראש: "ארוחת בוקר היא לא הארוחה החשובה ביותר ביום – היא הארוחה שמסמנת לגוף שהיום התחיל". ואם אנחנו מתעלמים מהסימן הזה? הגוף עלול להיכנס למצב של "סטרס", ולהתחיל לאגור שומן במקום לשרוף אותו.

המיתוס של "לאכול ארוחת ערב קלה"

אחד המיתוסים הנפוצים ביותר הוא שארוחת ערב צריכה להיות קלה, כדי לא להעמיס על הגוף לפני השינה. אבל האמת היא קצת יותר מורכבת. מחקרים מראים שאכילת ארוחה גדולה בערב יכולה דווקא לשפר את איכות השינה, בתנאי שהיא מורכבת מחלבונים ושומנים בריאים (לא פיצה, כן?).

אבל שימו לב – לא כדאי לאכול ארוחת ערב כבדה מדי סמוך לשינה, כי זה יכול לגרום לצרבות ולירידה באיכות השינה. המטרה היא למצוא את האיזון הנכון, ולהקשיב לגוף שלנו.

סיפור אישי: איך ניסיתי את זה על עצמי

לפני כמה חודשים, אחרי שקראתי יותר מדי מחקרים על כרונו-תזונה, החלטתי לעשות ניסוי על עצמי. במשך שבוע שלם, הקפדתי לאכול את הארוחה הכבדה ביותר שלי עד השעה 14:00, ואת ארוחת הערב שלי שמתי על אש קטנה. להפתעתי, גיליתי שאני ישנה טוב יותר, יש לי יותר אנרגיה במהלך היום, ואפילו ירדתי קצת במשקל. זה לא היה קסם, אבל זה בהחלט גרם לי להבין את החשיבות של תזמון הארוחות.

טעות נפוצה: ספירת קלוריות כעיוורון

הרבה אנשים עדיין שבויים בתפיסה שספירת קלוריות היא המפתח לירידה במשקל. אבל האמת היא שאנחנו צריכים להסתכל על התמונה הגדולה יותר. חשוב יותר מתי אנחנו אוכלים ומה אנחנו אוכלים, מאשר כמה קלוריות אנחנו צורכים. ספירת קלוריות יכולה להיות כלי עזר, אבל היא לא צריכה להיות האובססיה שלנו.

תיבת שאלות מהקהל (בדויות לחלוטין, אבל אולי אתם שואלים את עצמכם)

• יעל מחולון שואלת: "אני עובדת במשמרות לילה, איך אני אמורה לאכול לפי השעון הביולוגי שלי?"
  

  תשובה: שאלה מצוינת! במקרה שלך, חשוב להקפיד על שעות קבועות לארוחות, גם אם זה אומר לאכול ארוחת "בוקר" בלילה.

• אביב מקיבוץ דן שואל: "אני רץ מרתונים, האם כרונו-תזונה יכולה לעזור לי לשפר את הביצועים?"
  

  תשובה: בהחלט! תזמון נכון של ארוחות יכול לעזור לך למקסם את האנרגיה שלך לפני, במהלך ואחרי הריצה.

• שירן מבאר שבע שואלת: "אני לא אוהבת לאכול ארוחת בוקר, מה לעשות?"
  

  תשובה: לא חייבים לאכול ארוחת בוקר "קלאסית". אפשר להתחיל עם משהו קטן כמו יוגורט או פרי, ובהדרגה להגדיל את הכמות.

מה לא לעשות?

אסור בתכלית האיסור להפוך את הכרונו-תזונה לאובססיה. זה לא עוד דיאטה נוקשה, אלא דרך להקשיב לגוף שלנו ולעזור לו לעבוד בצורה טובה יותר. אם אתם מרגישים שאתם מתחילים להילחץ או לספור כל דקה, עצרו רגע וקחו נשימה.

בואו נתחיל בניסוי קטן

למה לא לנסות את זה בעצמכם? במשך שבוע אחד, נסו לאכול את הארוחה הכבדה ביותר שלכם עד השעה 14:00, ולאכול ארוחת ערב קלה יחסית. שימו לב איך אתם מרגישים – האם אתם ישנים טוב יותר? האם יש לכם יותר אנרגיה? האם אתם מרגישים פחות רעבים במהלך היום?

שאלה רטורית לסיום:

האם ייתכן שכל הדיאטות שניסינו עד היום התמקדו בדבר הלא נכון? האם הגיע הזמן להפסיק לספור קלוריות ולהתחיל להקשיב לשעון הביולוגי שלנו?

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות להתאים את התזונה שלי לעונות השנה, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בהשפעה של אור השמש על השעון הביולוגי שלנו.