ביום רביעי שעבר, כשחיפשתי נואשות נחמה משבוע מטורף, מצאתי את עצמי מול מדף השוקולדים בסופר. לא סתם שוקולד – שוקולד מריר 85% מוצקי קקאו. פתאום עלתה לי מחשבה מוזרה: האם הכיף הזה יכול להיות טוב בשבילי? לא רק מנחם, אלא ממש מועיל לבריאות, אפילו מתקן דנ"א? נשמע מופרך, נכון? תשאלו את עצמכם – כמה פעמים ויתרתם על שוקולד בגלל דיאטה או "בריאות"? ובכן, בואו נצלול פנימה ונראה מה המדע אומר על העניין הזה.
האם שוקולד יכול להיות אנטי-אייג'ינג? (רמז: כן, אבל יש תנאים!)
אז למה בכלל להקדיש מאמר לשוקולד? כי מתברר שהוא הרבה יותר מסתם פינוק מתוק. שוקולד מריר איכותי, כזה שמכיל אחוז גבוה של קקאו (70% ומעלה), עמוס בנוגדי חמצון עוצמתיים – פלבנואידים. אלה החבר'ה הטובים שנלחמים ברדיקלים החופשיים, אותם מזיקים שמאיצים את תהליך ההזדקנות.
פעם שמעתי בפודקאסט של ד"ר אנדרו הוברמן (כן, זה עם השם המסובך) שאכילת שוקולד מריר יכולה לשפר את זרימת הדם למוח. הוא הזכיר מחקר שהראה שיפור בביצועים קוגניטיביים אחרי כמה שבועות של צריכת שוקולד מריר יומית. זה גרם לי לחשוב – אם זה עוזר למוח, מה עוד זה יכול לעשות?
אבל שימו לב – לא כדאי לטרוף טבלה שלמה של שוקולד "סתם" כי זה יכול לגרום לתחושת אשמה (ואולי גם כאב בטן). המינון חשוב! מנה קטנה, נגיד 2-3 קוביות ביום, יכולה לעשות פלאים.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: איך יודעים איזה שוקולד מריר הוא באמת "איכותי"? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא פשוטה יחסית: תסתכלו על רשימת הרכיבים. ככל שהיא קצרה יותר ומכילה אחוז גבוה יותר של קקאו, כך השוקולד בריא יותר. הימנעו משוקולדים עם הרבה סוכר, שמנים צמחיים מוקשים או תוספים מלאכותיים.
הטריק הוא לאכול שוקולד שמדבר לדנ"א שלנו (ואיך זה קשור לסבתא שלי)
סבתא שלי, מרים ז"ל, תמיד אמרה "כל דבר במידה". היא אולי לא ידעה מה זה דנ"א, אבל היא הבינה אינטואיטיבית שהגוף שלנו הוא מנגנון מורכב שצריך איזון. האכלה לא נכונה של הגוף שלנו מזכירה קצת מנוע של מכונית שמקבל דלק לא מתאים – בסוף הוא יתחיל לגמגם ולהתקלקל.
המחקרים מראים שהפלבנואידים בשוקולד מריר יכולים להשפיע על מסלולים מטבוליים בגוף, להפחית דלקת ולתמוך בתיקון דנ"א. דמיינו אותם כצוות תיקונים קטן שנכנס לתאים שלנו ומתקן נזקים שנגרמו על ידי לחץ חמצוני. במחקר שפורסם ב-Journal of Nutritional Biochemistry נמצא שאנשים שאכלו שוקולד מריר באופן קבוע הראו שיפור של 15% בסמני דלקת בדם. 15%! זה לא מעט!
אבל רגע, לא הכל ורוד. יש מיתוס נפוץ שאומר "כמה שיותר מריר, יותר בריא". זה לא תמיד נכון. שוקולד מריר מדי יכול להיות מריר מדי, וזה יכול להוביל לצריכה מוגזמת של סוכר כדי לאזן את הטעם. האיזון הוא המפתח!
אסור לעשות את זה! (טעות נפוצה שאני עשיתי פעם)
פעם ניסיתי להפוך את השוקולד המריר לחלק מדיאטה "קפדנית" – אכלתי אותו רק כשהייתי ממש רעבה, ואז טרפתי חצי טבלה. זו טעות! צריך להתייחס לשוקולד כאל תוסף תזונה טעים, לא כאל תחליף לארוחה.
שאלות מהקהל (הדמיוני, בינתיים)
- אבי מחיפה שואל: "האם שוקולד לבן גם בריא?"
אבי, התשובה היא חד משמעית – לא. שוקולד לבן עשיר בסוכר ושומן ודל בפלבנואידים.
- דנה מתל אביב שואלת: "אני אלרגית לקקאו, מה אני יכולה לעשות?"
דנה, לצערנו שוקולד מחוץ לתחום. אבל יש הרבה נוגדי חמצון אחרים במזונות כמו פירות יער, תה ירוק וירקות עלים.
ניסוי השוקולד שלי (ושלכם)
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות את "אתגר השוקולד המריר": כל יום, אחרי ארוחת הצהריים, אני אוכל 2 קוביות שוקולד מריר 85%. אני אעקוב אחרי רמות האנרגיה שלי, מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי, ואעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע בשאלה – איך לבחור את השמן זית הכי בריא בסופר?
