פתיחה: תקרית הטוסטר אובן בשישי בצהריים
ביום שישי שעבר, בזמן שהכנתי טוסט גבינה צהובה (כן, אני מודה, לפעמים בא לי משהו פשוט), הטוסטר אובן שלי החליט לעשות לי דרמה. פתאום, ניצוצות! עשן! בקיצור, בלגן. תוך כדי שאני מנסה להציל את המצב (ואת הטוסט), חשבתי לעצמי – הטוסטר הזה הוא בדיוק כמו הגוף שלנו. אם נזין אותו בזבל, הוא יתחיל לקרטע. ואז נזכרתי ביפנים, ובאריכות החיים המדהימה שלהם. תהיתי, מה הסוד שלהם? האם זה רק הסושי המהולל? ובכלל, למה אנחנו, כאן במזרח התיכון, לא מצליחים לשחזר את הנתונים שלהם?
גוף המאמר: מעבר לסושי – הצצה לתזונה היפנית המסורתית
אז למה בעצם היפנים חיים כל כך הרבה? זה לא רק הסושי, חברים. סושי זה נחמד, אבל זה רק קצה הקרחון. התזונה היפנית המסורתית הרבה יותר מורכבת ומרתקת, והיא כוללת מגוון עצום של ירקות, דגים, אצות, פטריות, ומוצרי סויה מותססים. בעצם, מדובר בתזונה עשירה מאוד בסיבים, נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים.
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר רונדא פטריק (FoundMyFitness) על מחקר שהראה שאנשים שאוכלים באופן קבוע מוצרי סויה מותססים כמו נאטו (פולי סויה מותססים) ומיסו (משחת סויה מותססת) חווים שיפור בסמני דלקת בגוף. דלקת כרונית, כידוע, היא אחת הסיבות העיקריות למחלות רבות, כולל מחלות לב, סרטן ואלצהיימר.
אבל שימו לב – לא כדאי להתחיל לאכול נאטו בכמויות אם אתם לא רגילים. זה עלול לגרום לתסיסה בבטן ואי נוחות. עדיף להתחיל לאט לאט, ולראות איך הגוף מגיב.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אנחנו באמת צריכים להתחיל לאכול נאטו כדי להאריך ימים? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא כמובן שלא. אבל אפשר ללמוד מהתזונה היפנית המסורתית וליישם כמה עקרונות חשובים:
- יותר ירקות: הם הבסיס של כל ארוחה. שלבו מגוון ירקות צבעוניים, במיוחד ירקות מצליבים כמו ברוקולי, כרוב ניצנים וכרובית.
- פחות בשר מעובד: תעדיפו דגים, עוף או טופו.
- דגש על מזונות מותססים: הם תורמים לבריאות המעיים, שהיא קריטית לבריאות הכללית. מלבד נאטו ומיסו, אפשר לשלב יוגורט טבעי, כרוב כבוש או קימצ'י.
- ארוחות קטנות ומאוזנות: היפנים נוהגים לאכול ארוחות קטנות יחסית, עם מגוון רחב של מרכיבים. זה עוזר לשמור על רמות סוכר יציבות בדם.
סיפור קטן על הדודה שרה והאצות
פעם, לפני שנים, ביקרתי את הדודה שרה שלי, שהיא צמחונית מושבעת. היא הכינה לי ארוחת צהריים שהייתה כולה מבוססת על ירקות, דגנים ואצות. אני חייבת להודות, בהתחלה קצת הרמתי גבה. אצות? באמת? אבל בסוף התאהבתי. גיליתי עולם חדש של טעמים ומרקמים. הדודה שרה סיפרה לי שהיא קוראת לאצות "הוויטמינים של הים" ושהן מלאות במינרלים חשובים. מאז, אני משתדלת לשלב אצות בתזונה שלי באופן קבוע (בעיקר נורי בסושי, אבל גם וואקמה בסלט).
מיתוס נפוץ: ספירת קלוריות היא הכל
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בתחום התזונה היא ההתמקדות האובססיבית בספירת קלוריות. נכון, צריכת קלוריות חשובה, אבל היא ממש לא כל הסיפור. האיכות של הקלוריות חשובה לא פחות, אם לא יותר. 100 קלוריות משוקולד הן לא כמו 100 קלוריות מברוקולי. הברוקולי יספק לכם ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים, בעוד השוקולד יספק בעיקר סוכר ושומן.
אסור לעשות את זה!: אל תתחילו דיאטה קיצונית שמבוססת רק על מאכל אחד. גוף האדם צריך מגוון של חומרים מזינים כדי לתפקד בצורה מיטבית.
שאלה מהקהל (בדויה): "אלי מחיפה שואל: האם אני חייב לאכול דגים כדי להיות בריא?"
תשובה: לא, ממש לא. אפשר לקבל את כל החומרים המזינים שדגים מספקים ממקורות צמחיים, כמו אצות, זרעי צ'יה, זרעי פשתן ואגוזי מלך.
סיום: ניסוי קטן והרהורים גדולים
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. אני חושבת שהמפתח הוא למצוא את האיזון הנכון, ולהקשיב לגוף שלנו. מה שעובד עבור אדם אחד, לא בהכרח יעבוד עבור אדם אחר.
החודש הקרוב אני מתכננת לנסות להוסיף יותר מזונות מותססים לתזונה שלי, ולראות איך זה משפיע על האנרגיה והבריאות הכללית שלי. אעדכן כאן בהמשך…
אולי בפעם הבאה ניגע בהשפעה של פעילות גופנית על אריכות ימים.
