ביום רביעי שעבר, בזמן שניסיתי להבין למה האבוקדו שלי מסרב להבשיל (תמיד קורה לי!), נתקלתי במחקר חדש על חומצות שומן. זה גרם לי לחשוב: כמה שטויות אנחנו שומעים על תזונה, וכמה מה"אמיתות" האלה פשוט מזקינות אותנו מבפנים?
אני זוכרת את סבתא שלי, רחל, שהייתה אומרת: "שומן זה רעל!" תמיד צחקתי עליה (באהבה, כמובן), כי היא הייתה מכינה את החמין הכי טעים בעולם – עשיר בשומן טלה משובח. אבל האמת היא, שגם היום, הרבה רופאים עדיין מפחדים משומן, וזו טעות קריטית. למה? בואו נצלול פנימה.
חומצות שומן: לא כל השומנים נולדו שווים (ואיפה פה האומגה 3?)
בואו נעשה סדר בבלאגן. חומצות שומן הן אבני הבניין של השומנים, והן חיוניות לתפקוד תקין של הגוף. הן משפיעות על הכל – מהמוח שלנו ועד העור שלנו. הבעיה מתחילה כשאנחנו צורכים יותר מדי מהסוג ה"לא נכון" של חומצות שומן, ופחות מדי מהסוג ה"נכון".
שני השחקנים המרכזיים כאן הם:
אומגה 6: חומצת שומן חיונית, שנמצאת בשמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), אגוזים וזרעים. אנחנו צריכים אותה, אבל הבעיה היא שברוב התזונה המערבית, אנחנו צורכים ממנה יותר מדי.
אומגה 3: חומצת שומן חיונית, שנמצאת בדגים שמנים (סלמון, מקרל, סרדינים), זרעי פשתן, אגוזי מלך ועוד. היא אנטי-דלקתית ומדהימה לבריאות המוח והלב. הבעיה? רובנו לא צורכים ממנה מספיק.
היחס הזה הורג אותנו (או לפחות מזקין אותנו)
תחשבו על זה כמו מנוע של מכונית. אם אתם שמים בו דלק לא מתאים, הוא יתחיל לעבוד בצורה לא תקינה, יתחמם, וישחק מהר יותר. אותו דבר קורה לגוף שלנו כשאנחנו אוכלים יותר מדי אומגה 6 ופחות מדי אומגה 3. היחס הלא תקין הזה גורם לדלקת כרונית בגוף, ודלקת כרונית היא האויב מספר אחת של ההזדקנות הבריאה.
אני זוכרת שקראתי מחקר (אני מצטערת, לא זוכרת את השם המדויק, אבל מבטיחה לחפש ולהוסיף קישור!) שהראה שאנשים עם יחס אומגה 6 לאומגה 3 גבוה, היו בסיכון גבוה יותר למחלות לב, סוכרת, מחלות ניווניות ואפילו דיכאון. מפחיד, נכון?
המיתוסים שחייבים לנפץ (או: למה ספירת קלוריות זה בזבוז זמן)
בואו נדבר על מיתוסים. אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בתזונה הוא שכל הקלוריות שוות. שטויות! קלוריה משומן מעובד (כמו זה שבצ'יפס) לא שווה לקלוריה משומן בריא (כמו זה שבאבוקדו). הגוף שלנו מגיב אחרת לסוגים שונים של מזון, והתגובה הזו משפיעה על הבריאות וההזדקנות שלנו.
אסור לעשות את זה! (או: למה כדאי להימנע משמנים צמחיים מעובדים)
אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאנשים עושים היא לצרוך שמנים צמחיים מעובדים כמו שמן חמניות, שמן תירס ושמן סויה. השמנים האלה עשירים מאוד באומגה 6, ורובם גם עברו תהליכי עיבוד מזיקים שהופכים אותם לדלקתיים עוד יותר. אז מה כן? בחרו בשמנים בריאים יותר כמו שמן זית כתית מעולה, שמן קוקוס ושמן אבוקדו.
שאלה מהקהל (הבדויה): "שירלי מחדרה שואלת: אני צמחונית, איך אני יכולה לקבל מספיק אומגה 3?"
שאלה מצוינת, שירלי! בתור צמחונית, תצטרכי להתמקד במקורות צמחיים של אומגה 3, כמו זרעי פשתן (טחונים), אגוזי מלך, זרעי צ'יה ואצות. אפשר גם לשקול תוסף אומגה 3 ממקור צמחי (שמן אצות).
אז מה עושים? (טיפים קטנים שיכולים לעשות שינוי גדול)
הנה כמה טיפים קטנים שאתם יכולים ליישם כבר היום כדי לשפר את יחס האומגה 6 לאומגה 3 שלכם:
1. תאכלו דגים שמנים: לפחות 2-3 פעמים בשבוע.
2. תפחיתו שמנים צמחיים מעובדים: החליפו אותם בשמנים בריאים יותר.
3. תוסיפו זרעי פשתן ואגוזי מלך לתזונה: אפשר להוסיף אותם לשייקים, סלטים או דגני בוקר.
4. שקלו תוסף אומגה 3: במיוחד אם אתם לא אוכלים דגים או צמחוניים/טבעוניים.
אני עדיין מנסה להבין…
אני עדיין מנסה להבין איך ליישם את כל הידע הזה בצורה הכי טובה בחיים שלי. אני מודה, אני עדיין אוהבת מדי פעם לאכול צ'יפס (אבל רק פעם ב…), ואני לא תמיד מצליחה לאכול מספיק דגים. אבל אני מנסה להיות מודעת יותר לבחירות שלי, ואני ממליצה גם לכם.
החודש הקרוב אני מתכננת לנסות להגדיל את צריכת האומגה 3 שלי על ידי שתיית שייק ירוק עם זרעי פשתן כל בוקר, ואעדכן כאן בהמשך איך זה משפיע עליי. אולי בפעם הבאה ניגע בחשיבות של נוגדי חמצון בהאטת תהליכי ההזדקנות. מה אתם אומרים?
