הכתם הסודי על השיש והתובנה ששינתה הכל

ביום רביעי שעבר, בזמן שהכנתי חביתה (כן, שוב חביתה. מה לעשות, סטודנט), נשפך לי קצת מיץ לימון על השיש. לא משהו דרמטי, ניגבתי אותו בשנייה, המשכתי הלאה. אבל בערב, כשחזרתי למטבח, גיליתי כתם בהיר במקום. בהתחלה חשבתי שאני הוזה, אבל הכתם היה שם, קטן אבל נוכח, תזכורת חומצית לכוח הסמוי של הלימון. וזה גרם לי לחשוב – אם הלימון הזה, חומצי ככל שיהיה, יכול "לאכול" את השיש, מה הוא עושה לנו בפנים? זה מה שגרם לי לצלול לעולם המרתק – והמבלבל – של חומציות-בסיסיות בגוף.

מה זה בכלל חומציות-בסיסיות ולמה זה חשוב?

אז בואו נתחיל מהבסיס (תרתי משמע!). הגוף שלנו, כמו בריכה כימית ענקית, צריך לשמור על איזון עדין של חומציות ובסיסיות, שמכונה גם "מאזן חומצה-בסיס". האיזון הזה נמדד בסולם pH, מ-0 (חומצי מאוד) עד 14 (בסיסי מאוד), כאשר 7 הוא ניטרלי. הגוף שלנו, במיוחד הדם, צריך לשמור על pH קרוב מאוד ל-7.4 – טיפה בסיסי. סטייה קלה מדי, לכאן או לכאן, יכולה לגרום לבעיות רציניות.

עכשיו, איפה התזונה נכנסת לתמונה? האוכל שאנחנו אוכלים מתפרק לחומצות ובסיסים, והגוף שלנו צריך לעבוד קשה כדי לסנן את הכל ולשמור על האיזון המושלם. תזונה עשירה במזונות מעובדים, סוכרים, בשר אדום ודגנים מעובדים (מה שאני אוהב לכנות "תזונת הפיצה-פסטה-קולה") יכולה להעמיס על הגוף חומצות רבות, ולגרום לו לעבוד קשה יותר כדי לנטרל אותן. דמיינו מנוע של מכונית שמנסה לעבוד על דלק לא מתאים – הוא בסוף יתחיל לגמגם ולהתקלקל.

אבל רגע, לא הכל שחור ולבן (או חומצי ובסיסי). הגוף שלנו חכם! הוא מצויד במערכות חכמות מאוד לנטרול חומצות, כמו מערכת הנשימה (פליטת פחמן דו-חמצני) והכליות (סילוק חומצות בשתן). אבל אם אנחנו מעמיסים עליו יותר מדי, המערכות האלה יכולות להישחק.

המיתוס המפורסם: אכילת לימון הופכת אותך לבסיסי

עכשיו, הגיע הזמן לנפץ מיתוס נפוץ: אכילת לימון (או כל פרי חומצי אחר) הופכת אותך לבסיסי. זה אמנם נשמע הגיוני, אבל זה קצת יותר מורכב. נכון, הלימון חומצי כשהוא בחוץ, אבל כשהוא מתעכל בגוף, הוא משאיר אחריו שאריות בסיסיות. זו הסיבה שהוא נחשב למזון "מאלקל". אבל, וזה אבל גדול – ההשפעה של הלימון על ה-pH של הדם שלך היא מינורית. מה שחשוב זה התמונה הכללית – האיזון בין כל החומצות והבסיסים שאנחנו צורכים.

שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק (FoundMyFitness) שהיא הזכירה מחקרים שמראים שאנשים שצורכים יותר פירות וירקות (שבדרך כלל משאירים שאריות בסיסיות) נוטים להיות בריאים יותר, אבל זה לא בהכרח בגלל שינוי ישיר ב-pH של הדם, אלא בגלל נוגדי החמצון, הויטמינים, המינרלים והסיבים שהם מקבלים.

למה ספירת קלוריות היא שטות (חלקית)

זה לא אומר שצריך להתעלם מספירת קלוריות לחלוטין, אבל להתמקד רק בה זה כמו לנסות להבין סימפוניה רק לפי מספר התווים. מה עם הדינמיקה? הקצב? ההרמוניה? אותו דבר בתזונה – מהמקור של הקלוריות, איך הגוף שלך מעבד אותן, ומה ההשפעה שלהן על מערכות אחרות בגוף. למשל, 100 קלוריות מפירות יער יעשו לגוף שלך דברים שונים לגמרי מ-100 קלוריות מסוכר לבן.

הטעות הנפוצה: להתמקד רק במזונות "בסיסיים"

הרבה אנשים חושבים שאם הם יאכלו רק ירקות ירוקים ופירות, הם יהפכו לבסיסיים באופן אוטומטי ויהיו בריאים לנצח. זה נכון שירקות ופירות חשובים, אבל הגוף שלנו זקוק למגוון רחב של חומרים מזינים – כולל חלבונים ושומנים. מפתח הוא איזון!

אסור לעשות את זה! אל תנסו לשנות את ה-pH של הדם שלכם בכוח! זה יכול להיות מסוכן. הגוף שלכם יודע איך לשמור על האיזון הזה, כל עוד אתם נותנים לו את הכלים הנכונים.

שאלות מהקהל (בדויות, אבל מייצגות):

• אבי מחיפה שואל: "אני אוכל הרבה בשר. האם אני צריך לדאוג?"

תשובה: צריכת בשר מתונה היא בסדר, אבל נסו לאזן אותה עם הרבה ירקות. בחרו בבשר איכותי, רזה, והגבילו את הכמות.

• דנה מקיבוץ שואלת: "האם שתיית מים עם לימון בבוקר באמת עוזרת לי?"

תשובה: שתיית מים עם לימון יכולה להיות מרעננת ומועילה לעיכול, אבל לא תשנה את ה-pH של הדם שלך באופן משמעותי.

ניסוי קטן לשבוע הקרוב:

בואו נחקור יחד! נסו להוסיף מנה אחת של ירק ירוק (כמו תרד, קייל או ברוקולי) לכל ארוחה במשך שבוע. שימו לב איך אתם מרגישים – האם יש שינוי ברמת האנרגיה שלכם? בעיכול? אפילו במצב הרוח? שתפו אותי בתגובות!

אז מה למדנו?

האמת היא, שחומציות-בסיסיות זה נושא מורכב, ואין פתרונות קסם. אבל הבנה בסיסית של העקרונות יכולה לעזור לנו לקבל החלטות תזונתיות מושכלות יותר. אל תפחדו לחקור, לשאול שאלות, ולערער על "אמיתות" מקובלות.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה של תזונה שמבוססת יותר על ירקות ופירות – אשמח לשמוע איך היה.

החודש הקרוב אני מתכנן לנסות להפחית את צריכת הקפה שלי (כן, אני יודע, בשביל סטודנט זה קשה!), ואעדכן כאן בהמשך...

אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של השפעת סטרס על מאזן החומצה-בסיס בגוף.