ביום חמישי שעבר, בזמן שחיכיתי לקפה שלי ב"קפה גרג" ברמת גן (כן, אני יודע, קצת קלישאתי), ראיתי פרסומת מבטיחה לאפליקציה שמחשבת את הגיל הביולוגי שלך. "גילך האמיתי? הוא לא מה שאתה חושב!" הבטיחו. חייכתי לעצמי. עוד גימיק שיווקי? או שאולי באמת יש פה משהו שאנחנו מפספסים?

מאז אני חושב על זה. כולנו שמענו על גיל ביולוגי - הרעיון שאורח החיים שלנו, הגנטיקה שלנו, והסביבה שלנו משפיעים על קצב ההזדקנות שלנו. אבל איך לעזאזל מכשירים האלה באמת עובדים? והאם הם באמת מראים לנו את התמונה המלאה? התשובה, כפי שתראו, מורכבת יותר ממה שחשבתם.

אז, מה זה בכלל גיל ביולוגי? (ולמה המספר הזה על התעודת זהות הוא רק חצי סיפור)

תחשבו על זה ככה: הגוף שלנו הוא כמו רכב. יש רכבים בני 10 שנראים כמו חדשים, ויש רכבים בני 5 שמקרטעים ועומדים להשבית מנוע. הגיל הכרונולוגי (המספר בתעודת זהות) הוא רק השנתון של הרכב. הגיל הביולוגי, לעומת זאת, הוא כמה הרכב "שחוק".

עכשיו, איך מודדים את השחיקה הזו? מכשירי "גיל ביולוגי" מסתמכים בדרך כלל על מספר מדדים, כמו לחץ דם, רמות כולסטרול, בדיקות דם שונות, ולפעמים אפילו שאלונים על אורח חיים. הם מכניסים את הנתונים האלה לאלגוריתם, והופ – הוא פולט "גיל ביולוגי" משוער.

הבעיה? האלגוריתם לא תמיד יודע מה הוא עושה.

הנה המלכודת הגדולה: הרבה מהאלגוריתמים האלה מבוססים על ממוצעים סטטיסטיים מקבוצות אוכלוסייה גדולות. זה אומר שהם לא באמת מתחשבים בייחודיות שלכם. לדוגמה, רמות גבוהות של כולסטרול יכולות להצביע על סיכון מוגבר למחלות לב, אבל אם אתם ספורטאים מקצועיים עם גנטיקה מעולה, זה לא בהכרח נכון לגביכם.

שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה (מומלץ בחום, אם אתם בעניין של אריכות ימים) שהוא טוען שטווחי הנורמה בבדיקות דם הם לעיתים קרובות "אשליה סטטיסטית". הם מייצגים את הטווח שנמצא אצל 95% מהאוכלוסייה הקיימת, ולא בהכרח את הטווח האופטימלי לבריאות טובה.

אז מה כן אפשר לעשות? להתחיל להקשיב לגוף, כמו שאבותינו ידעו, אבל עם טוויסט מודרני.

אבותינו הקשיבו לגוף שלהם בלי מדדים מתוחכמים. הם ידעו מתי הם עייפים, מתי הם רעבים, ומתי משהו לא בסדר. היום, אנחנו יכולים לשלב את האינטואיציה הזו עם טכנולוגיה שמספקת לנו תמונה מדויקת יותר.

• שונות קצב לב (HRV): זהו מדד למרווחים בין פעימות הלב. זה אולי נשמע מוזר, אבל מרווחים לא סדירים הם סימן טוב! HRV גבוה מצביע על כך שמערכת העצבים האוטונומית שלכם (שאחראית על ויסות תפקודים לא רצוניים כמו נשימה ודופק) גמישה ומגיבה היטב לשינויים. HRV נמוך, לעומת זאת, יכול להצביע על מתח כרוני, עייפות, או אפילו בעיות בריאותיות. תחשבו על זה כמו נהיגה. אם אתם מסתכלים רק על מד המהירות, אתם מפספסים המון מידע חשוב על מצב הרכב והכביש. HRV מאפשר לכם לראות את התמונה המלאה.

• ניטור רמות גלוקוז רציף (CGM): CGM הוא חיישן קטן שמודד את רמות הסוכר בדם שלכם לאורך כל היום. זה נותן לכם תמונה הרבה יותר מדויקת מאשר בדיקת דם פשוטה. אתם יכולים לראות איך הגוף שלכם מגיב לארוחות שונות, לפעילות גופנית, וגם למתח.

* אסור לעשות את זה! אל תתייחסו לגלוקוז לבד! רמות הגלוקוז צריכות להיבחן בהקשר של אינסולין, קורטיזול, ודפוסי שינה. רמות גלוקוז גבוהות יכולות להיות תגובה נורמלית לארוחה עשירה בפחמימות, אבל אם הן מלוות ברמות אינסולין גבוהות באופן כרוני, זה יכול להצביע על עמידות לאינסולין, מצב שמקדים סוכרת סוג 2.

• מעקב אחר שינה: איכות השינה משפיעה על כל היבט של הבריאות שלנו. מכשירים כמו שעוני Garmin, Oura Ring או אפילו אפליקציות פשוטות בסמארטפון יכולים לעזור לכם לעקוב אחר משך השינה, שלבי השינה (שינה עמוקה, שינה קלה, REM), ואיכות השינה הכללית.

מקרה לדוגמה: איך ניתוח נתונים עזר לי להבין משהו חשוב על הגוף שלי

לפני כמה חודשים התחלתי להרגיש עייפות כרונית. כל בדיקות הדם שלי חזרו "נורמליות", אבל אני עדיין הרגשתי רע. התחלתי לעקוב אחרי ה-HRV שלי וגיליתי שהוא נמוך באופן עקבי. החלטתי לעשות בדיקת קורטיזול מקיפה (לא רק בדיקת דם רגילה). התוצאות הראו שהעקומת קורטיזול שלי הייתה שטוחה - במקום צורת גבעה תלולה בבוקר, היא נראתה כמו קו ישר. זה הצביע על תשישות אדרנלית (Adrenal Fatigue), מצב שבו בלוטות האדרנל לא מייצרות מספיק קורטיזול כתגובה למתח. בעזרת תזונה מותאמת אישית וניהול מתחים, הצלחתי לשפר את ה-HRV שלי ולהחזיר את רמות הקורטיזול למצב תקין.

שאלה מהקהל (בדויה, אבל רלוונטית): "אבי מתל אביב שואל – האם זה אומר שאני צריך לזרוק את כל בדיקות הדם שלי לפח?"

לא! בדיקות דם הן עדיין כלי חשוב, אבל הן צריכות להיות חלק מתמונה רחבה יותר. התמקדו במגמות אישיות ולא רק בערכים בודדים. דברו עם הרופא שלכם על התוצאות, ונסו להבין מה הן אומרות לגבי הגוף הספציפי שלכם.

אז איך מתחילים להקשיב לגוף? פרוטוקול מדידה התחלתי:

1. HRV: השתמשו באפליקציה או מכשיר שעוקב אחר HRV (כמו Elite HRV או Oura Ring). מדדו כל בוקר, מיד אחרי שאתם מתעוררים. שימו לב למגמות לאורך זמן.

2. שינה: השתמשו באפליקציה או מכשיר שעוקב אחר שינה. נסו לישון לפחות 7-8 שעות בלילה. שימו לב למשך השינה, שלבי השינה, ואיכות השינה הכללית.

3. יומן תזונה: רשמו מה אתם אוכלים בכל יום. שימו לב איך האוכל משפיע על האנרגיה שלכם, על מצב הרוח שלכם, ועל איכות השינה שלכם.

4. מודעות עצמית: הקדישו כמה דקות בכל יום כדי להקשיב לגוף שלכם. שימו לב לתחושות פיזיות, רגשות ומחשבות.

לסיכום: הטכנולוגיה היא רק כלי, לא תחליף לאינטואיציה.

מכשירי "גיל ביולוגי" יכולים להיות מעניינים, אבל הם לא תמיד מדויקים. הדרך הטובה ביותר להבין את הבריאות שלכם היא להקשיב לגוף שלכם, להשתמש בטכנולוגיה ככלי עזר, ולעבוד עם אנשי מקצוע מוסמכים.

אני עדיין מנסה להבין איך לשלב בצורה הטובה ביותר את כל הנתונים האלה וליצור תמונה מלאה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לעשות ניסוי עם תזמון ארוחות (meal timing) ולראות איך זה משפיע על ה-HRV שלי. אעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין תזונה ומיקרוביום המעי.