ביום חמישי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק נצח בכביש החוף אחרי יום מתיש במיוחד, קלטתי מחשבה מוזרה: האם החמצן שלי בכלל בסדר? הפקק, הלחץ, האוויר המעופש – כל זה גרם לי לתהות האם המד חמצן הקטן הזה, שכבש את העולם בקורונה, באמת אומר לי משהו. האם אנחנו סומכים עליו יותר מדי?
אז למה בעצם מדידת חמצן בדם הפכה להיות כל כך נפוצה? זה פשוט – זה מדד מהיר ונגיש לרוויית החמצן בדם (SpO2), שמספר לנו כמה חמצן מועבר מהריאות לרקמות. אבל יש כמה נקודות שרובנו מפספסים. לפני שנמשיך, בואו נפריך מיתוס אחד: 99% זה לא תמיד "מעולה". שמעתי את זה מפרופ' אילן שלמון, מומחה לרפואת ריאות, בפודקאסט "רפואה חכמה", והופתעתי לגלות שטווחי הנורמה משתנים מאדם לאדם, וגם מושפעים מגורמים כמו גיל, עישון ומחלות רקע. 95% יכול להיות מצוין לאדם אחד, וסימן אזהרה לאחר.
אז מה הטעות הנפוצה? להסתכל רק על המספר הבודד בלי הקשר. זה קצת כמו לנהוג ברכב ולהסתכל רק על מד המהירות – אתם יודעים כמה מהר אתם נוסעים, אבל לא לאן אתם נוסעים, האם יש פקקים בדרך, או האם בכלל יש לכם דלק. אותו דבר עם החמצן – מספר בודד לא מספר את כל הסיפור.
מה זה בכלל אומר SpO2? (בלי להירדם)
בגדול, SpO2 זה אחוז החמצן שמחובר להמוגלובין בתאי הדם האדומים. הטווח הנורמלי נע בין 95% ל-100%, אבל כמו שאמרנו, זה מאוד אינדיבידואלי. מד החמצן מודד את זה על ידי העברת אור דרך האצבע (או האונה של האוזן), וחישוב כמה אור נספג.
אז מה כן חשוב?
- מגמה לאורך זמן: במקום להתמקד במספר הבודד, עקבו אחרי השינויים לאורך זמן. האם רמת החמצן שלכם יורדת אחרי פעילות גופנית? האם היא משתנה בשעות שונות של היום? אם כן, זה יכול לתת אינדיקציה לבעיה.
- ההקשר חשוב: האם אתם מעשנים? האם יש לכם מחלת ריאות כרונית? האם אתם נמצאים בגובה רב? כל אלה יכולים להשפיע על רמות החמצן הנורמליות שלכם.
- סימפטומים: רמות חמצן נמוכות צריכות להילקח ברצינות רק אם מופיעים סימפטומים כמו קוצר נשימה, כאבים בחזה, או סחרחורת. מספר לבד לא תמיד מעיד על בעיה.
הייתה לי חברה, שרון, שהתחילה להרגיש עייפות כרונית. היא מדדה את החמצן שלה בבית והמספר היה תמיד סביב 96%, אז היא הניחה שהכל בסדר. רק אחרי שהיא התחילה לסבול מקוצר נשימה קל במאמץ, היא הלכה לרופא וגילתה שיש לה אנמיה חמורה. ה-96% שלה הסתירו בעיה רצינית.
אסור לעשות את זה!
לעולם אל תשתמשו במד חמצן כתחליף לייעוץ רפואי. אם אתם מודאגים, תמיד התייעצו עם רופא. מד החמצן הוא כלי עזר, לא תחליף לשיקול דעת רפואי.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם מד החמצן שלי בכלל מדויק? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא שזה תלוי. מכשירים זולים יכולים להיות פחות מדויקים, במיוחד אם יש לקות בזרימת הדם לאצבע (ידיים קרות, לק ג'ל כהה). שימו לב, התייבשות קשה עלולה להטעות את הקריאה! תמיד וודאו שהמכשיר מאושר על ידי גורם רפואי מוסמך (לדוגמה, CE או FDA).
אבל שימו לב – לא כדאי לסמוך רק על המכשיר הזול שקניתם באליאקספרס! כי זה יכול לגרום לחרדה מיותרת או, גרוע מכך, לתחושת ביטחון שקרית.
שאלות מהקהל (שבדקתי ברשת):
- אבי מתל אביב שואל: "מה לעשות אם מד החמצן מראה לי 92%?"
ת: קודם כל, תבדוק שוב. וודא שהאצבע שלך חמה ושאין לק על הציפורן. אם המספר נשאר נמוך, פנה לרופא.
- דנה מחיפה שואלת: "האם כדאי למדוד חמצן בזמן שינה?"
ת: רק אם הרופא שלך ממליץ על כך. זה יכול להיות שימושי במקרים של חשד לדום נשימה בשינה.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה של מעקב רציף אחרי רמות החמצן – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב מדידות חמצן יחד עם מעקב אחרי דופק ושינה, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין חמצן וחרדה. תזכרו, בסופו של דבר, הכי חשוב זה להקשיב לגוף שלכם ולא לסמוך רק על המספרים.
