ביום חמישי שעבר, בזמן שחיכיתי לקפה שלי בקפה השכונתי (קפה הפוך קטן, עם חלב שיבולת שועל - כן, נכנעתי לטרנד), שמעתי שיחה בין שני חבר'ה על בדיקות דם. אחד מהם התלונן שהכל "בנורמה", אבל הוא מרגיש זוועה כבר חודשים. זה גרם לי לחשוב – מתי באמת הבנו שבדיקות דם, לבדן, כבר לא מספיקות?
אני זוכר, לפני כמה שנים טובות, מרצה שלי לפיזיולוגיה, פרופסור כהן (אני חושב שהוא עדיין מלמד באוניברסיטה העברית), תמיד אמר לנו ש"הגוף מדבר, רק צריך לדעת להקשיב". אז, זה נשמע כמו קלישאה ניו-אייג'ית, אבל עם הזמן הבנתי כמה שהוא צדק. רק שהיום, יש לנו כלים חדשים להקשיב, מעבר לאוזן.
מה זה בכלל "מדד משולב"? ומה הקטע עם הלב?
אז, מה זה בעצם המדד המשולב הזה שאני מדבר עליו? ובכן, זה לא רק בדיקות דם "משודרגות". זה שילוב של כמה פרמטרים, כשהמרכזי בהם הוא ניתוח נתוני לב, ובמיוחד משהו שנקרא שונות קצב לב (HRV). למה HRV? תחשבו על זה ככה: אם אתם נוסעים רק עם מד המהירות, אתם יודעים רק כמה אתם נוסעים מהר. אבל אם אתם יודעים גם כמה דלק יש לכם, מה מצב המנוע ומה לחץ האוויר בצמיגים - אתם מקבלים תמונה הרבה יותר מלאה.
HRV, בשפה פשוטה, מודד את המרווחים בין פעימות הלב שלכם. זה נשמע אולי טריוויאלי, אבל המרווחים האלה משקפים את מצב מערכת העצבים האוטונומית שלנו – זאת שאחראית על דברים כמו נשימה, עיכול וסטרס. HRV גבוה מעיד על גמישות של מערכת העצבים, כלומר שהגוף שלכם מסתגל טוב יותר לשינויים. HRV נמוך, לעומת זאת, יכול להיות סימן לסטרס כרוני, דלקת או אפילו בעיות לב.
עכשיו, תגידו, "בסדר, אבל מה הקשר לבדיקות דם?". הנה הקטע המעניין: בדיקות דם נותנות לנו תמונה סטטית, רגעית, של מה שקורה בתוך הגוף. HRV, לעומת זאת, נותן לנו תמונה דינמית, שמראה איך הגוף מגיב לשינויים לאורך זמן. השילוב של השניים מאפשר לנו לראות תמונה תלת-מימדית של הבריאות שלנו.
גלוקוז, אינסולין, קורטיזול ושינה: הריקוד המורכב
דוגמה מצוינת לחשיבות של חשיבה מערכתית היא ניתוח רמות גלוקוז. כולנו מכירים את הבדיקות סוכר, אבל הן מספרות רק חצי מהסיפור. כדי להבין באמת מה קורה, צריך לבדוק גם את רמות האינסולין, הקורטיזול ודפוסי השינה שלנו. למה? כי הגוף שלנו הוא לא אוסף של חלקים נפרדים, אלא מערכת מורכבת שבה הכל משפיע על הכל. רמות קורטיזול גבוהות, למשל, יכולות להעלות את רמות הסוכר בדם, גם אם לא אכלתם כלום. חוסר שינה יכול לשבש את רגישות הגוף לאינסולין. והאינסולין… טוב, אתם כבר יודעים מה קורה כשהוא לא עובד כמו שצריך.
אגב, שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק (FoundMyFitness, מומלץ!) על מחקר שמראה איך שינה לא סדירה יכולה להשפיע לרעה על רגישות לאינסולין תוך ימים ספורים. זה מטורף!
סיפור אישי: איך ביומרקרים הצילו לי את הבריאות (אולי קצת דרמטי, אבל הבנתם את הרעיון)
אני חייב לספר לכם על מקרה אישי. לפני כמה שנים, התחלתי להרגיש עייפות כרונית. בדיקות הדם שלי היו תקינות לחלוטין, אז הרופא שלי אמר לי "אתה בסדר גמור, אולי קצת סטרס". אבל אני ידעתי שמשהו לא בסדר. החלטתי לקחת את העניינים לידיים והתחלתי לעקוב אחרי הביומרקרים שלי באופן קבוע. גיליתי שה-HRV שלי היה נמוך באופן עקבי, ורמות הקורטיזול שלי היו גבוהות במיוחד בערבים. זה הצביע על סטרס כרוני שפגע במערכת העצבים שלי.
התחלתי לעשות שינויים באורח החיים שלי – מדיטציה, יוגה, שינה מסודרת. אחרי כמה חודשים, ה-HRV שלי התחיל לעלות, רמות הקורטיזול התאזנו והעייפות נעלמה. זה היה מדהים לראות איך ניתוח נתונים מפורט יכול לעשות הבדל כל כך גדול.
"נורמלי" זה רק מספר: למה טווחי בדיקות הדם המקובלים הם קונספט מיושן
עכשיו, בואו נדבר על משהו שמפריע לי כבר שנים – טווחי בדיקות הדם ה"נורמליים". מה זה בכלל "נורמלי"? זה ממוצע סטטיסטי של אוכלוסייה שלמה, שלוקח בחשבון אנשים בריאים וחולים כאחד. זה כמו להגיד שגובה ממוצע של גבר ישראלי הוא 1.75 מטר, ואם אתה 1.74 מטר, אז אתה "נורמלי". אבל מה אם אתה שחקן כדורסל שצריך להיות 2 מטר כדי להצליח?
הבעיה היא שטווחי ה"נורמה" האלה לא לוקחים בחשבון את הייחודיות של כל אחד מאיתנו. מה שנורמלי בשבילי, לא בהכרח נורמלי בשבילך. מה שחשוב זה לא רק המספר עצמו, אלא גם המגמה – איך המספרים משתנים לאורך זמן. אם רמת הסוכר שלכם עולה בהדרגה לאורך שנים, גם אם היא עדיין בטווח ה"נורמלי", זה יכול להיות סימן אזהרה מוקדם לסוכרת.
אגב, קראתי מאמר מעניין ב-Lancet (אני חושב) על הנושא הזה, שמראה שטווחי הנורמה משתנים בהתאם לגיל, מגדר, מוצא אתני ואפילו אורח חיים.
העתיד כבר כאן: איך הטכנולוגיה מחזירה אותנו להקשיב לגוף, אבל עם זכוכית מגדלת
מה שמדהים הוא שהטכנולוגיה החדשה מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו בצורה שאבותינו יכלו רק לחלום עליה. הם הסתמכו על האינטואיציה שלהם, על ההרגשה הפנימית שלהם. אנחנו, לעומת זאת, יכולים להשתמש בחיישנים, אפליקציות ומעבדות כדי לקבל תמונה מפורטת ומדויקת של מה שקורה בתוך הגוף שלנו. זה כמו לחזור אחורה בזמן, אבל עם זכוכית מגדלת משוכללת.
לסיום, אני רוצה להציע לכם פרוטוקול מדידה התחלתי פשוט שתוכלו להתחיל ליישם כבר היום:
1. רכשו מד דופק חכם: חפשו אחד שמודד HRV (יש הרבה אופציות בשוק, קחו את מה שמתאים לתקציב שלכם).
2. מדדו HRV כל בוקר למשך שבוע: רשמו את התוצאות ביומן.
3. עשו בדיקות דם מקיפות: בקשו מהרופא שלכם בדיקות גלוקוז, אינסולין, קורטיזול, ויטמין D, B12, וברזל.
4. עקבו אחרי השינה שלכם: השתמשו באפליקציה או שעון חכם כדי לנתח את דפוסי השינה שלכם.
5. התייעצו עם מומחה: שתפו את התוצאות עם רופא או תזונאי שמבינים בתחום הזה.
אני עדיין חושב על הדרך שבה אנחנו מתייחסים לבריאות שלנו. אולי הגיע הזמן לשנות גישה ולהתחיל להקשיב לגוף שלנו בצורה יותר מעמיקה ומקיפה.
ואם מישהו כבר התחיל להשתמש במדד המשולב הזה, אשמח מאוד לשמוע על החוויות שלכם!
נ.ב.: לא הספקתי אפילו לדבר על הנושא של המיקרוביום והקשר שלו לבריאות הלב, אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת.
